12,050
עריכות
מ (החלפת טקסט – "חזן " ב־"חזן ") |
מ (החלפת טקסט – "בסיביר" ב־"בסיביר") |
||
שורה 25: | שורה 25: | ||
בעקבות [[מלחמת העולם השניה]] שפרצה באותה שנה, כשצבאות הנאצים ימ"ש צרו על ערי [[רוסיה]], נאלצו השלטונות להכריז על גיוס כללי וגייסו לצבא את כל מי שהיה נראה כשיר. ר' לוי איצ'ה ניצל את קשריו הענפים כדי לשחרר את אנ"ש והתמימים מהגיוס. | בעקבות [[מלחמת העולם השניה]] שפרצה באותה שנה, כשצבאות הנאצים ימ"ש צרו על ערי [[רוסיה]], נאלצו השלטונות להכריז על גיוס כללי וגייסו לצבא את כל מי שהיה נראה כשיר. ר' לוי איצ'ה ניצל את קשריו הענפים כדי לשחרר את אנ"ש והתמימים מהגיוס. | ||
הנאצים המשיכו להדק את המצור וסגרו על לנינגרד משלושה כיוונים, כשרק דרך אחת נותרה למנוסה. בשלב זה, קיפלה משפחת שפירא את מיטלטליה ונסעה לעיירה אומסק | הנאצים המשיכו להדק את המצור וסגרו על לנינגרד משלושה כיוונים, כשרק דרך אחת נותרה למנוסה. בשלב זה, קיפלה משפחת שפירא את מיטלטליה ונסעה לעיירה אומסק שב[[סיביר]]. | ||
מספר חודשים לאחר מכן, באמצע חג הסוכות תש"ב, קיפלו שוב את רכושם וברחו בעקבות רבים מחסידי חב"ד אל העיר [[טשקנט]] שבבוכרה. גם ישיבת [[תומכי תמימים]] גלתה ועברה ל[[סמרקנד]] הסמוכה, שם חזרה להתנהל תחת השגחתו והשפעתו של החסיד הנודע ר' [[ניסן נעמנוב]]. | מספר חודשים לאחר מכן, באמצע חג הסוכות תש"ב, קיפלו שוב את רכושם וברחו בעקבות רבים מחסידי חב"ד אל העיר [[טשקנט]] שבבוכרה. גם ישיבת [[תומכי תמימים]] גלתה ועברה ל[[סמרקנד]] הסמוכה, שם חזרה להתנהל תחת השגחתו והשפעתו של החסיד הנודע ר' [[ניסן נעמנוב]]. | ||
מיד בהגיע ר' לוי יצחק לטשקנט, לא שקט על שמריו ופתח בית אריגה לפרנסתו. כמו תמיד, הוא לא חשב רק על עצמו ופעל מיד לסייע ביצירת מקומות עבודה עבור רבים מאנ"ש בעיר. הוא היה מזמין סחורה בכמויות גדולות, הרבה מעבר ממה שהיה נחוץ לעבודתו, והיה מחלק את העבודה בין משפחות אנ"ש, ובפרט לאלמנות ומשפחות ברוכות ילדים. הייתה זו הצלת נפשות של ממש, שכן אנ"ש היו שרויים במצוקה כלכלית ושוועו להביא מעט [[לחם]] לביתם. | מיד בהגיע ר' לוי יצחק לטשקנט, לא שקט על שמריו ופתח בית אריגה לפרנסתו. כמו תמיד, הוא לא חשב רק על עצמו ופעל מיד לסייע ביצירת מקומות עבודה עבור רבים מאנ"ש בעיר. הוא היה מזמין סחורה בכמויות גדולות, הרבה מעבר ממה שהיה נחוץ לעבודתו, והיה מחלק את העבודה בין משפחות אנ"ש, ובפרט לאלמנות ומשפחות ברוכות ילדים. הייתה זו הצלת נפשות של ממש, שכן אנ"ש היו שרויים במצוקה כלכלית ושוועו להביא מעט [[לחם]] לביתם. |