31,399
עריכות
מ (החלפת טקסט – "אהבת ה' " ב־"אהבת ה' ") |
|||
(4 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
'''מצוות מדרבנן''', הם מנין של שבע מצוות שתיקנו חכמים. מלבד זאת קיימות גזירות שחכמים תיקנו כסייג וגדר לעבירות. | '''מצוות מדרבנן''', הם מנין של שבע מצוות שתיקנו חכמים. מלבד זאת קיימות גזירות שחכמים תיקנו כסייג וגדר לעבירות. | ||
==מנין המצוות== | |||
*הלל. | |||
*קריאת מגילה. | |||
*עירובין. | |||
*ברכות. | |||
*נר שבת. | |||
*נר חנוכה. | |||
*נטילת ידיים. | |||
==על המצווה== | |||
ישנה מחלוקת ראשונים אם העובר על מצווה מדרבנן, עובר גם על מצווה מהתורה שהיא "לא תסור מהדבר אשר יאמרו לך ימין ושמאל", וכן היא דעת הרמב"ם, ומשמעות [[רש"י]] בברכות. אך דעת [[הרמב"ן]] היא שאינו עובר על לא תסור. הרבי מסביר בשם האחרונים כי דעת [[הרמב"ן]] היא שרק כאשר אינו מקבל על עצמו כלל את המצווה אז עובר על האיסור, אך לא כאשר עבר על המצווה באופן חד פעמי. | ישנה מחלוקת ראשונים אם העובר על מצווה מדרבנן, עובר גם על מצווה מהתורה שהיא "לא תסור מהדבר אשר יאמרו לך ימין ושמאל", וכן היא דעת הרמב"ם, ומשמעות [[רש"י]] בברכות. אך דעת [[הרמב"ן]] היא שאינו עובר על לא תסור. הרבי מסביר בשם האחרונים כי דעת [[הרמב"ן]] היא שרק כאשר אינו מקבל על עצמו כלל את המצווה אז עובר על האיסור, אך לא כאשר עבר על המצווה באופן חד פעמי. | ||
שורה 5: | שורה 17: | ||
הסיבה לכך שהרמב"ם מחלק את שבע המצוות לעצמם ואת שאר הגזירות לעצמם, מסביר הרבי שיש שאומרים שכל המצוות מדרבנן אינן חלים על החפצא - דהיינו שהמעשה עצמו משתנה להיות מעשה מצווה או עבירה, מה שאין כן בשבע מצוות אלו שהמעשה עצמו נהפך להיות מעשה מצווה{{הערה|1=הרבי, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16024&st=&pgnum=119 לקוטי שיחות חכ"ט עמ' 104 (עמ' 119)]}}. | הסיבה לכך שהרמב"ם מחלק את שבע המצוות לעצמם ואת שאר הגזירות לעצמם, מסביר הרבי שיש שאומרים שכל המצוות מדרבנן אינן חלים על החפצא - דהיינו שהמעשה עצמו משתנה להיות מעשה מצווה או עבירה, מה שאין כן בשבע מצוות אלו שהמעשה עצמו נהפך להיות מעשה מצווה{{הערה|1=הרבי, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16024&st=&pgnum=119 לקוטי שיחות חכ"ט עמ' 104 (עמ' 119)]}}. | ||
רובן של המצוות והתקנות מדרבנן תוקנו בדורות המאוחרים יותר. בזמן בית המקדש, היה יהודי יכול להתעורר ל[[אהבת ה']] בקלות. בדורות המאוחרים יותר, | רובן של המצוות והתקנות מדרבנן תוקנו בדורות המאוחרים יותר. בזמן בית המקדש, היה יהודי יכול להתעורר ל[[אהבת ה']] בקלות. בדורות המאוחרים יותר, ישנה ירידת הדורות, התגשמו מוחינו וליבנו ושוב קשה לנו יותר להתעורר לאהבת ה', ולשם כך אנו זקוקים למצוות גזירות וסייגים רבים שמזככים את מוחינו וליבנו לעבודת ה'{{הערה|ליקוטי תורה פרשת מטות.}}. | ||
== קישורים חיצונים == | == קישורים חיצונים == | ||
*מחלוקת [[הרמב"ם]] ו[[הרמב"ן]] האם עובר ב"לא תסור" במצוות דרבנן - [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16024&st=&pgnum=119 לקוטי שיחות חכ"ט עמ' 104 (עמ' 119)] | *מחלוקת [[הרמב"ם]] ו[[הרמב"ן]] האם עובר ב"לא תסור" במצוות דרבנן - [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16024&st=&pgnum=119 לקוטי שיחות חכ"ט עמ' 104 (עמ' 119)] | ||
*מצוות דרבנן חלות על הגברא או גם על החפצא - [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15771&st=&pgnum=222 שערי המועדים [[חודש אדר]] עמ' רמד (עמ' 222)] | *מצוות דרבנן חלות על הגברא או גם על החפצא - [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15771&st=&pgnum=222 שערי המועדים [[חודש אדר]] עמ' רמד (עמ' 222)] | ||
*'''[https://drive.google.com/file/d/1R3jM2kaUGgXATt0a8LZJGpPbaXpL9yCm/view מצוות דרבנן ו'בל תוסיף']''', קובץ 'שלם בתלמודו' גליון כ"ב, י"א ניסן תשפ"ד עמוד 30 | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מצוות}} | {{מצוות}} | ||
[[קטגוריה:מצוות]] | [[קטגוריה:מצוות]] | ||
[[קטגוריה:תורת החסידות]] |
עריכות