אגודת חסידי חב"ד בישראל: הבדלים בין גרסאות בדף

==חברי אגו”ח==  

כידוע אגו”ח נוסדה עבור כל עם ישראל בכלל ועבור חסידי חב”ד בפרט, וכשמה כן היא: אגודת חסידי חב”ד - אגודה שבה חברים כל חסידי חב”ד. ולא רק חסידי חב”ד, אלא כל יהודי שומר תורה ומצוות יכול להתקבל לאגודת חסידי חב”ד, כפי שאומר הרבי הריי”צ במכתבו לועד המייסד של אגו”ח מתאריך י”ט תמוז תש”א (אג”ק שלו ח”ה ע’ תיט): לחבר באגודת חסידי חב”ד מתקבלים כל יהודי שומר תורה ומצוה מבלי הבדל מפלגה וגזע.  

וכך נכתב בתקנון האגודה (שכנראה הי’ למראה עיניו הק’ של כ”ק אד”ש מה”מ): כל יהודי מבן עשרים שנה ומעלה תושב א”י המגיש בקשה להתקבל בתור חבר באגודה והחותם על התחייבות למלא אחרי תקנות האגודה והחלטותיה באספותי’ה הכלליות יוכל להתקבל בתור חבר באישור ההנהלה של האגודה, ההנהלה רשאית לדחות בקשה זו והחלטתה היא סופית. אין ההנהלה מחויבת לתת נימוקים לסירובה לקבלת המבקש לחבר באגודה.  

ככל מוסד, יש לאגו”ח הנהלה בפני-עצמה בה ישנם מספר חברים (שהם בדרך כלל) נציגי המוסדות. הצורך בנציגי המוסדות מודגש מאוד באגרות הרבי. כך באגרת שלפנינו לועד הפועל של אגו”ח מתאריך ט’ אלול ה’תשי”א (אג”ק ח”ד ע’ תסא): כדי שלא יהיו ערעורים על ההחלטות ופעולות אגו”ח, מהנכון שבועד הפועל יהי’ עכ”פ בא-כח אחד מכל מוסד (גם בהרכבתו עתה נתמלאה תנאי זה, כי יש בו באי-כח הישיבות תומכי-תמימים, תורת אמת, כולל, כפר, הצעירים וכו’).  

באגרת אחרת להנהלת אגו”ח מתאריך כ”ג מנ”א ה’תשט”ז מעורר הרבי גם בענין האסיפות: בהזדמנות זו אעורר, שזה עדן ועדנים שלא היתה אסיפת ועד הפועל ושאין אגו”ח מראה סימן של חיים ופעולה ביוזמה של עצמה, וחוששני לאמר שעוד מעט ויהי’ שלש שני חזקה בהנהגה כזו.  

באמצע אגרת להנהלת אגו”ח שנדפסה באג”ק חכ”ה ע’ קנא, כותב הרבי בצער באמצע המכתב במאמר המוסגר: . . קראתי בשם אחד מחברי הועד שהוא מפני שאין כל אפשריות לעשות אסיפה של כל אגודת חב”ד וצעירי אגודת חב”ד וכו’ . .  

מענינת ביותר הוספת כ”ק אד”ש מה”מ בשולי מכתבו לאגו”ח מיום כ”ד סיון ה’תיש”א:

==תפקידה של אגודת חסידי חב”ד==  

באגרת לועד הפועל של אגו”ח באה”ק מיום ט’ אלול ה’תשי”א, מגדיר כ”ק אד”ש מה”מ בבירור את תפקידה של אגו”ח (אג”ק ח”ד עמ’ תס): מתפקידי אגו”ח: (א) לייצג את אנ”ש בענינים שונים [. .], דהיינו שאינם שייכים למוסד פרטי ולא לסוג פרטי מאנ”ש. (ב) להתאים עבודת המוסדות כדי למנוע סכסוכים ובלבולים בעבודת אחד ברעהו. (ג) פיקוח כללי על המוסדות, מבלי להתערב בענינים הפנימיים שלהם. (ד) פיקוח כללי על הסוגים השונים של אנ”ש, כמו על הצעירים שנתארגנו באגודת צעירי אגודת חסידי חב”ד בפ”ע, וכן איגוד נשי חב”ד [. .] (ה) להיות ער לכל המתרחש באהקת”ו, לבא בהצעות ולקחת האיניציאטיווה [=יוזמה] לפעולות חדשות הדרושות לפי שעה”.  

כאן המקום לציין כי נושא הייצוג של חב”ד בקול אחד ע”י אגו”ח הוא מעניני’ העיקריים, ואכן לאחר שנוסדה אגו”ח מחדש בשנת ה’תש”נ, עמדו הרבנים על כך שייצוגה של חב”ד בכנסת וכו’ יהי’ רק ע”י אגו”ח.  

כידוע חפץ בהקמתם של מוסדות ובתי חב”ד חדשים ככל האפשרי על-ידי העסקנים והשלוחים בכל מקום שהוא. בכל הנוגע לארץ הקודש ביקש הרבי שכל הרוצה להקים מוסד (ובכמה מקרים גם) בית חב”ד או לפתוח אגודה, יפנה קודם לאגו”ח. וכך כותב הרבי באגרת לעסקני עיר הקודש טבריא מתאריך א’ מ”ח תשט”ז (חכ”א ע’ שיד) על הצעתם להקים ישיבת חב”ד בעירם:  

בית חב”ד בעכו רצו להוציא לאור ספר מסוים וכתבו על-כך לכ”ק אד”ש מה”מ, ונתקבל על-כך המענה במוצש”ק פ’ תצוה ה’תשמ”ט: כמובן - שייך לאגו”ח הכללית, ולא שכל מחלקה הו”ל.. ספר?! אזכיר עה”צ.  

נקודה חשובה ביותר שהוטלה על אגו”ח היא - האחריות הכללית על פעולות חב”ד שלא יסורו מן המסלה אותה סללו רבותינו הקדושים, ולדוגמא - הזהירות שלא להתחבר לאיזו מפלגה בכל צורה שהיא, דבר עליו הזהיר הרבי פעמים רבות, אחת מהם בהמשך האגרת שהובאה לעיל (כ”א סיון תשי”ד): נבהלתי להשמועה, אף שאינני יכול לברר ברור אם כנה היא, אשר יש סברא שהרשת תעבוד ותפעול במקום אחד תחת שם מוסד חינוך מפלגתי (אלא ש”מבטיחים” להם שרוחניות הענינים תהי’ ביד הרשת). ונבהלתי עוד יותר לההוספה, אשר דוקא מזקני אנ”ש הונח אצלם ככה, ולא לבד שהסכימו על זה אלא שפירשו את המברק שלי מתאים לסברא הנ”ל. וכמה עלוב דורנו זה, אשר גם על טעות כזה יש להזהיר ולקרות בקול שזהו טעות ולא האמת. ואף אם גם היתה הבטחה הנ”ל בת קיימא, שגם בזה איני מאמין כי אין הדבר תלוי ביחידים המבטיחים אלא בהמפלגה בכללותה, הנה אין רשות למי שהוא להדביק על עניני חב”ד יארליק של מפלגה איזה שתהי’ . . ובא אני בזה גם לאגו”ח, מתאים למה שקויתי מאז שאגו”ח תשמור על הנקודה הכללית וחוט השני דפעולות חב”ד, שלא יסורו מן המסלה אותה סללו רבוה”ק נשיאינו, ועאכו”כ שלא יעשו ענינים הפכים מזה.  

בכמה מהאגרות כותב הרבי כי מתפקידי אגו”ח לפקח על המוסדות ע”י מבקרים, ומפרט את תפקידם. וכך כותב באגרות-קודש ח”ה ע’ קלז: תפקיד המבקרים הוא, כהוראת המלה, בקורת, היינו לבקר את עבודת הנהלת המוסדות ולעמוד בקישור ישר עם כאן ולהודיע מהנעשה בהמוסד. ולכן על הנהלת המוסד לתאר לפניהם עבודתם, להראותם ספרי החשבונות וכו’, אבל אין ביד המבקר ליתן פקודות, לשנות החלטות ההנהלה או להחליט דבר בהמוסד.  

מבקר מיוחד מינה כ”ק אד”ש מה”מ על עבודת אגו”ח עצמה, וכשבאו בתלונות שהמבקר אינו מתאים -ענה הרבי באגרת להנהלת אגו”ח מיום כ”ג טבת ה’תשי”ב, והסביר בה את תפקידו ומטרתו של מבקר אגו”ח: במענה על מכ’ מד’ טבת, בו מערערים על התמנות הר’ . . למבקר בעניני אגו”ח . . כתבתי ברור, שאין המבקר אלא מבקר (קונטרול בלע”ז) ואין בידו להחליט או לשנות דבר, אלא שמתפקידו לעמוד בקשר ישר לכאן, ובמילא באם אומר ר קרומע זאך אין דעתו מחייבת כלום. והאמת אגיד אשר בעבודת אגו”ח עד עתה -איני נודע מאיזה טעמים, אבל - לא היו נכרות פעולות ממשיות . . ובטח הנה כמה ענינים שבתור כאלו הנמצאים על אתר ידעו מזה ואפשר הי’ לפעול בזה, ובכ”ז לא נעשה. ובמילא, בהתאם להנ”ל, כנראה שצריך הענין למעורר בזה שירבה בהזכרה והקיצה וכו’. וכמ”ש הרמב”ם בהל’ דעות, שאף שדרך המיצוע הוא דרך הישר, אבל מי שנוטה לקצה האחד א”א להתנהג בדרך המיצוע, אלא צריך לאחוז בקצה השני - עד שישתווה. ולכן באה הצעתי, בתקותי שגם להם יקר ענין אגו”ח ושמה הטוב, ושם ליוברוויטש הנה צ”ל קשור בענין של עשי’ ופעולות ממשיות, (ע”פ מה ששמעתי, כנראה בטוח שהר’ . . לא יניח לנמנם ולישון כו’. ומה שמעוררים . . - הנה כבר כתבתי שאין על המבקר אלא לבקר, וביכולתם שלא לשמוע להצעתו.  

כפי הנראה, כחלק מענין ייצוג המוסדות ואנ”ש במשרדים וכו’, הורה הרבי לשמר את הקשר עם אישי ציבור, להעביר אליהם מצה שמורה לליל הסדר ועוד, כמו באגרת הבאה להנהלת אגו”ח מתאריך א’ ניסן ה’תשט”ז: ובקשר עם ימי חג הפסח הבע”ל, הרי ע”ד דאשתקד מטובם לשלוח בשמי א זאץ [=מצה] שמורה (כמובן מאפיית יד) למר שז”ר שי’, מר סירקוס שי’ מר יצחק קורן שי’, ואם יציעו לשלוח עוד למי, מטובם לפרט הצעתם ואענה במברק ות”ח מראש על הטרחה בכל זה.  

באגרות אחרות מבקש הרבי לבקר אצל רבנים ונכבדים, כמו למשל באגרות-קודש ח”ה ע’ שב אנו מוצאים את בקשתו של הרבי מאגו”ח לבקר את “הרב אבוחצירא ע”פ בקשתי להבעת כבוד”.  

כ”ק אד”ש מה”מ ביקש לקבל מאגו”ח ידיעות מפורטות ומתאימות על הנעשה באה”ק באופן כללי ובפרט בקהילות חב”ד, וכך כותב הרבי להנהלת אגו”ח בתאריך כ”א סיון ה’תשי”ד (אג”ק ח”ט ע’ קכו-ז): במענה על שאלתם שהגיעתני, מה עליהם לעשות בקשר עם הכנסי’ של אגודת ישראל.  

באגרת אחרת מאותה שנה כותב כ”ק אד”ש מה”מ (ח”ח ע’ קצח): אתפלא אשר אחרי שבקשתי זה כמה פעמים להודיע מהמרחש במה שיכול להיות נוגע למוסדות חב”ד ועבודת חב”ד.  

בהמשך האגרת שהובאה לעיל (כ”א סיון תשי”ד) מעורר הרבי את חברי הנהלת אגו”ח בענין נוסף שתחת אחריותם: נבהלתי בהתקבל אלי קטע העתון של מכתב מר . . ועוד יותר ממה שאגו”ח, כנראה, שלא הגיבו ע”ז כלל, לא רק במכתבי-עת אלא אפילו גם לא בפני’ אל הנ”ל באופן המתאים ובדברים המתאימים לתוכן מכתב הנ”ל והביטויים אשר בו. נהניתי עכ”פ במקצת מה שאחד מן ההנהלה שלח להנ”ל מכתב חריף . . ולא באתי אלא בהנוגע לעתיד.  

כמו-כן ביקש הרבי מהנהלת אגו”ח לשלוח אליו את כל הנדפס בעיתונות באה”ק בנוגע לחב”ד, כמו באגרת שלפנינו מתאריך יו”ד מנ”א ה’תשי”ב: זה כמה פעמים כתבתי שמהנכון הוא, מפני כמה טעמים, שמכל הנדפס בעתונות שלהם בנוגע לחב”ד ישלחו קטע לכאן, ובהתאם לדחיפת הענין אם בדואר אוירון או בדואר רגיל.  

כחלק בלתי נפרד מעבודתה של אגו”ח רואה הרבי את הדאגה לפרט, לכל חסיד בארץ הקודש, וכפי שהדברים מבוארים באגרות-קודש ח”ח ע’ שז:  

בכלל צריך הי’ לעשות רשימה בתוככי אנ”ש, לדעת מי הם הראוים לקבל משרת רבנות באה”ק ת”ו, ואם מועט מספרם ביותר - הי’ צריך למלאות החסרון בהקדם. ובודאי ישנם מאברכים או גם מהבחורים הקשישים כאלו הראוים לאותה איצטלא, או שיכולים לקבל סמיכות ושימוש (פראקטיקא) במשך זמן לא ארוך. ובזמננו זה הרי צריך להבטיח (באווארענען) כל ענין וענין בעוד מועד.  

ביחד עם עבודת הכלל לא פסח הרבי על הסיוע לפרט ובכמה מקרים הפנה אנשים שונים לאגו”ח כדי לקבל הלוואה, או עזרה כספית להכנסת כלה, לבנין מקוה בשיטת אדמו”ר הרש”ב, או אפי’ לקניית פאות לנשים.  

ובענין השימוש בפאה נכרית כותב הרבי באגרת לרב גורליק מכפ”ח מתאריך ו’ טבת ה’תשט”ו: מצער אותי ביותר מה שכנראה ענין השייטלין (פארוק) [= פאות נוכריות] נעשית הזזה בזעיר אנפין, והרי ידוע שכל אתערותא הבאה מבחוץ צריך לנצלה בשעת מעשה, משא”כ כשעובר משך זמן. ומ”ש אודות דוחק המצב כו’ וכו’ הנה האומנם אי אפשר הי’ להשיג הלואות בקופות גמ”ח של אנ”ש (שכפי הנודע לי הנה ישנה באגודת חב”ד שע”י כת”ר שליט”א אצל הוו”ח כו’ הר”ד גנזבורג ושנים או שלשה בירושלים עיה”ק ת”ו)“.  

באגרת שלפנינו מתאריך כ”א סיון ה’תשי”ד, כמו גם באגרות נוספות, מעורר הרבי את הנהלת אגו”ח להשיג כתבי יד וספרי חסידות (אג”ק ח”ט ע’ קכו-ז):