39,916
עריכות
זבה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←ביאורי הרבי
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
הרבי מסביר, כי מחלוקתם של רבי יוחנן, היא ב[[איכות וכמות]]. לפי רבי יוחנן, דין הג' ימים בזבה גדולה הוא רק ענין של כמות, וממילא גם ביום או יומיים מתוכם, וגם כאלו שאינם ראוים להצטרף לשלושה, יש איכות זו, אך ריש לקיש סובר שהעיקר הוא האיכות (ליקוטי שיחות ויקרא חלק ז' עמ' 100). | הרבי מסביר, כי מחלוקתם של רבי יוחנן, היא ב[[איכות וכמות]]. לפי רבי יוחנן, דין הג' ימים בזבה גדולה הוא רק ענין של כמות, וממילא גם ביום או יומיים מתוכם, וגם כאלו שאינם ראוים להצטרף לשלושה, יש איכות זו, אך ריש לקיש סובר שהעיקר הוא האיכות (ליקוטי שיחות ויקרא חלק ז' עמ' 100). | ||
===שומרת יום כנגד יום=== | |||
קיים דין נוסף, ולפיו בהתחלת ימי הזיבה, אם היה רק יום אחד בו התקיימה זיבת דם, אז אין הדם מטמא עדיין את האשה, אלא עליה להמתין יום אחד ולראות את הדם ממשיך לזוב. דין זה מחיל על האשה דינים שונים והגדרתה מכונה בלשון חז"ל "שומרת יום כנגד יום". | |||
הרבי חוקר, בדיני [[שומרת יום כנגד יום]], האם דיני הטומאה שביום השמירה של ה"כנגד יום", הוא טומאה עצמאית החלה על היום עצמו, או שמא מדובר בטומאה הנשאבת מכוחו של היום שעבר בלבד. (כדוגמא הרבי מציג את השאלה האם תוספת שבת ויו"ט היא קדושה עצמאית החלה על הזמן בימי החול הסמוכים לשבתף או שמא נחשבת כחלק מהקדושה החלה על יום השבת עצמו). | |||
הרבי מסביר בכך את דברי הגמרא בסוף מסכת נדה, בהם מוצגים שתי אפשרויות למחלוקת [[רבי יוחנן]] וריש לקיש האם רואה ביום עשירי טעונה שימור או לא. לפי הלשון השני בדברי המגרא המחלוקת היא על יום האחד עשר, שריש לקיש מסביר שמכיוון שיום האחד העשר אינו יכול להיות חלק מטומאת זיבה גדולה (שכן זו חלה רק על לאחר ראיית זיבה במשך שלושה ימים רצופים במשך אחד עשר ימי ה[[זבה|זיבה]]), לא חלה עליו טומאת שומרת יום כנגדיום. הרבי מסביר כי הסיבה שלכן ריש לקיש תולה את יום האחד עשר בכך שהוא לא יכול לההפך לטומאת זיבה ולא ביום העשירי שגם הוא לא יכול לההפך לטומאת זיבה, הוא מכיון שהוא סבור שטומאת שומרת יום כנגד יום היא טומאה עצמאית החלה על יום השמירה. | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:יורה דעה]] | [[קטגוריה:יורה דעה]] | ||