12,050
עריכות
עשרה בטבת: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – " קדיש " ב־" קדיש "
מ (החלפת טקסט – "ע"פ" ב־"על פי") |
מ (החלפת טקסט – " קדיש " ב־" קדיש ") |
||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
"ימי הסליחות של שנת [[תשי"ד]] היו בתוך שבעת ימי המשתה שלי. במוצש"ק סליחות, לפני אמירת הסליחות אמר לי אדמו"ר: כל הסליחות תאמר בבית הכנסת ביחד עם הציבור, אבל כשנגיע לתחנון [כנראה הכוונה ל"ויאמר דוד... יבושו רגע"] אז תצא מבית הכנסת בכדי לאפשר לציבור לומר תחנון, ואתה לא תאמר, וכשיגמרו התחנון תוכל לחזור לבית הכנסת ולהמשיך אמירת הסליחות עם הקהל. וכן נהגו אחר כך כל השנים..." (הרה"ח רי"ל שי' גרונר). ולכאורה ה"ה לסליחות דת"צ, אלא שכאן אין 'תחנון' בתוך ה'סליחות' וא"צ לצאת, וה"ה לבעל ברית (את התחנון הרגיל אין אומרים אז, ראה בהשלמות ה'דברי נחמיה' לשו"ע רבינו סימן קלא ס"ז - במהדורת השו"ע הישנה חלק א' עמ' 357 ובחדשה חלק ד' עמ' תכה). | "ימי הסליחות של שנת [[תשי"ד]] היו בתוך שבעת ימי המשתה שלי. במוצש"ק סליחות, לפני אמירת הסליחות אמר לי אדמו"ר: כל הסליחות תאמר בבית הכנסת ביחד עם הציבור, אבל כשנגיע לתחנון [כנראה הכוונה ל"ויאמר דוד... יבושו רגע"] אז תצא מבית הכנסת בכדי לאפשר לציבור לומר תחנון, ואתה לא תאמר, וכשיגמרו התחנון תוכל לחזור לבית הכנסת ולהמשיך אמירת הסליחות עם הקהל. וכן נהגו אחר כך כל השנים..." (הרה"ח רי"ל שי' גרונר). ולכאורה ה"ה לסליחות דת"צ, אלא שכאן אין 'תחנון' בתוך ה'סליחות' וא"צ לצאת, וה"ה לבעל ברית (את התחנון הרגיל אין אומרים אז, ראה בהשלמות ה'דברי נחמיה' לשו"ע רבינו סימן קלא ס"ז - במהדורת השו"ע הישנה חלק א' עמ' 357 ובחדשה חלק ד' עמ' תכה). | ||
לעניין 'אבינו מלכנו', חידש הרבי שאמירתו תלויה בתחנון ('אוצר מנהגי חב"ד' אלול-[[תשרי]] עמ' ל, משיחת ו' [[תשרי]] תשל"ה. וכן נדפס בסידורי תהילת ה' משנת תשל"ח ואילך בשולי-הגיליון לפני 'למנצח יענך'. וצ"ע שבשיחות-קודש [[תש"מ]] חלק א' עמ' 865 מסופר, שבצום גדליה [[תש"מ]] היה חתן במניין של הרבי ולכן לא אמרו סליחות, וכשעמדו לומר קדיש אחר שמו"ע הורה הרבי לומר 'אבינו מלכנו', עיי"ש. ואולי היתה זו הוראת-שעה. ראה גם 'אוצר' שם עמ' קס ס"ט. 'התקשרות' גיליון שלא עמ' 18).}} | לעניין 'אבינו מלכנו', חידש הרבי שאמירתו תלויה בתחנון ('אוצר מנהגי חב"ד' אלול-[[תשרי]] עמ' ל, משיחת ו' [[תשרי]] תשל"ה. וכן נדפס בסידורי תהילת ה' משנת תשל"ח ואילך בשולי-הגיליון לפני 'למנצח יענך'. וצ"ע שבשיחות-קודש [[תש"מ]] חלק א' עמ' 865 מסופר, שבצום גדליה [[תש"מ]] היה חתן במניין של הרבי ולכן לא אמרו סליחות, וכשעמדו לומר [[קדיש]] אחר שמו"ע הורה הרבי לומר 'אבינו מלכנו', עיי"ש. ואולי היתה זו הוראת-שעה. ראה גם 'אוצר' שם עמ' קס ס"ט. 'התקשרות' גיליון שלא עמ' 18).}} | ||
אומרים אותן בעמידה, ובמיוחד: אשמנו, י"ג מידות, שמע קולנו, וכן אבינו מלכנו. | אומרים אותן בעמידה, ובמיוחד: אשמנו, י"ג מידות, שמע קולנו, וכן אבינו מלכנו. | ||
| שורה 51: | שורה 51: | ||
הנוהגים נשיאת-כפיים בכל יום, נושאים כפיהם גם בתפילה זו{{הערה|1=שם (שלא כמנהג חסידי [[פולין]] וכו' בארה"ק כיום שאינם נ"כ כלל בתפילה זו - לוח 'דבר בעיתו'. מסתבר שנמנעו מזה כיוון שרגילים להתפלל [[מנחה]] באיחור. וע' כף-החיים שם ס"ק ד). ולכאורה יש לנוהגים כך להקפיד על כל פנים כהספרדים שלא לישא כפיים אלא תוך חצי שעה שלפני השקיעה (כף-החיים שם ס"ק ז, על פי הב"ח, שזהו פירוש 'סמוך' שבגמ' הנ"ל, על דבר "סמוך למנחה". וראה ילקוט-יוסף חלק ה' - מועדים עמ' 550 וש"נ, ונטעי-גבריאל הלכות בין-המצרים פי"ג ס"ו וש"נ), ולא כהאשכנזים המקילין מפלג המנחה ואילך. כן הובאו בספרים הנ"ל שם דעות אודות אמירת הש"ץ או"א ברכנו לפני הזמן הראוי לנ"כ, ולכאורה בזה אין להקפיד כ"כ, ראה בשו"ע [[אדמו"ר הזקן]] סו"ס קכט מהרמ"א שם.}} רק אם התפילה היא לאחר פלג המנחה (היום באזור המרכז: 3:44). וכשאין נושאים כפיים, אומר הש"ץ [[ברכת כוהנים]]. | הנוהגים נשיאת-כפיים בכל יום, נושאים כפיהם גם בתפילה זו{{הערה|1=שם (שלא כמנהג חסידי [[פולין]] וכו' בארה"ק כיום שאינם נ"כ כלל בתפילה זו - לוח 'דבר בעיתו'. מסתבר שנמנעו מזה כיוון שרגילים להתפלל [[מנחה]] באיחור. וע' כף-החיים שם ס"ק ד). ולכאורה יש לנוהגים כך להקפיד על כל פנים כהספרדים שלא לישא כפיים אלא תוך חצי שעה שלפני השקיעה (כף-החיים שם ס"ק ז, על פי הב"ח, שזהו פירוש 'סמוך' שבגמ' הנ"ל, על דבר "סמוך למנחה". וראה ילקוט-יוסף חלק ה' - מועדים עמ' 550 וש"נ, ונטעי-גבריאל הלכות בין-המצרים פי"ג ס"ו וש"נ), ולא כהאשכנזים המקילין מפלג המנחה ואילך. כן הובאו בספרים הנ"ל שם דעות אודות אמירת הש"ץ או"א ברכנו לפני הזמן הראוי לנ"כ, ולכאורה בזה אין להקפיד כ"כ, ראה בשו"ע [[אדמו"ר הזקן]] סו"ס קכט מהרמ"א שם.}} רק אם התפילה היא לאחר פלג המנחה (היום באזור המרכז: 3:44). וכשאין נושאים כפיים, אומר הש"ץ [[ברכת כוהנים]]. | ||
תחנון, 'אבינו מלכנו', קדיש תתקבל, עלינו, קדיש יתום, אל תירא, אך צדיקים. | תחנון, 'אבינו מלכנו', [[קדיש]] תתקבל, עלינו, [[קדיש]] יתום, אל תירא, אך צדיקים. | ||
הרבי הנהיג מחדש את המנהג הישן (שמקורו במשנה), לומר 'דברי כיבושין' אחרי [[מנחה]] דתענית-ציבור: "כדאי לעורר על המנהג הנ"ל, שבמקומות שאפשר לפעול זאת, יאמרו אחרי [[מנחה]] (כמה מילים, לכל הפחות) 'דברי כיבושין', או מזמור [[תהילים]] המתאים לעניינים אלו, ובמקומות שמצד טירחא דציבורא [או מצד ביטול מלאכה, וכיוצא-בזה] אי-אפשר לפעול זאת - על-כל-פנים יהרהרו ב[[מחשבה]] עניין של 'דברי כיבושין', ומאחר ש'רחמנא ליבא בעי' - ובפרט עניינים הקשורים בתשובה, ש"עיקר התשובה בלב" - הרי "[[מחשבה]] טובה, [[הקב"ה]] מצרפה למעשה"{{הערה|1=לקוטי-שיחות כרך כ' עמ' 352, וש"נ (וחבל שככל הידוע טרם הונהג הדבר בפועל אפילו בין אנ"ש (מלבד הצפייה במראות-קודש מדברי הרבי במקום שאפשר)}}. | הרבי הנהיג מחדש את המנהג הישן (שמקורו במשנה), לומר 'דברי כיבושין' אחרי [[מנחה]] דתענית-ציבור: "כדאי לעורר על המנהג הנ"ל, שבמקומות שאפשר לפעול זאת, יאמרו אחרי [[מנחה]] (כמה מילים, לכל הפחות) 'דברי כיבושין', או מזמור [[תהילים]] המתאים לעניינים אלו, ובמקומות שמצד טירחא דציבורא [או מצד ביטול מלאכה, וכיוצא-בזה] אי-אפשר לפעול זאת - על-כל-פנים יהרהרו ב[[מחשבה]] עניין של 'דברי כיבושין', ומאחר ש'רחמנא ליבא בעי' - ובפרט עניינים הקשורים בתשובה, ש"עיקר התשובה בלב" - הרי "[[מחשבה]] טובה, [[הקב"ה]] מצרפה למעשה"{{הערה|1=לקוטי-שיחות כרך כ' עמ' 352, וש"נ (וחבל שככל הידוע טרם הונהג הדבר בפועל אפילו בין אנ"ש (מלבד הצפייה במראות-קודש מדברי הרבי במקום שאפשר)}}. | ||