סוס: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 3,990 בתים ,  6 באוקטובר 2016
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 21: שורה 21:


לעיתים משמש הסוס כמשל לניצוץ האלקי שבשביה  כפירוש תורת החסידות על הפסוק סוס ורוכבו רמה. פי' הרוכב הוא הקליפה הרוכב ומכסה על הנצוץ.והענין שע"י שבירת הקליפה יוכל להיות גילוי אור א"ס ב"ה להנצוץ עד שיוכלל באלקותו יתברך. וזהו ענין מרכבת פרעה כו' וע"י שבירתם נתגלו הנצוצות ונכללו בא"ס ב"ה{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/toraor/13/57a&search=%D7%A1%D7%95%D7%A1 תורה אור וארא]}}.
לעיתים משמש הסוס כמשל לניצוץ האלקי שבשביה  כפירוש תורת החסידות על הפסוק סוס ורוכבו רמה. פי' הרוכב הוא הקליפה הרוכב ומכסה על הנצוץ.והענין שע"י שבירת הקליפה יוכל להיות גילוי אור א"ס ב"ה להנצוץ עד שיוכלל באלקותו יתברך. וזהו ענין מרכבת פרעה כו' וע"י שבירתם נתגלו הנצוצות ונכללו בא"ס ב"ה{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/toraor/13/57a&search=%D7%A1%D7%95%D7%A1 תורה אור וארא]}}.
==שרשו בקדושה==
לעיתים מוזכר הסוס בקדושה כמשל לקדושה שבעולם היצירה על ידי מלאך [[מט"ט]] שבו מתגלה הקב"ה:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מטטרו"ן סוס דתפארת, דביה כל ספיראן מתלבשין, והכי איהו כגופא לנשמתא, וכד קודשא בריך הוא אסתלק מניה, אשתאר אלם לית ליה קול ולא דבור, אשתכח דקודשא בריך הוא ושכינתיה איהו קול ודבור דכל מלאך ומלאך|מקור=זוהר חלק ג דף רכח, ב}}
תרגום: מט"ט הוא סוס של התפארת, שבו מתלבשים כל הספירות, והוא כגוף שעליו רוכבת הנשמה, וכשהקב"ה מסתלק ממנו נשאר בבחינת אלם בלי קול ודיבור, נמצא שהקב"ה הוא הקול והדיבור של כל המלאכים.
כמו כן לפעמים מוזכר התפילה בבחינת סוס להקב"ה:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=תפלה איהי בגין דאיהו סוס לקודשא בריך הוא, ואיהי אתעבידת טפלה לרוכב, הכי אוקמוהו מארי מתניתין אין הרוכב טפל לסוס אלא הסוס טפלה לרוכב, אית טפל בט' ואית תפל בת', כגון היאכל תפל מבלי מלח, והאי תפלה הכי איהי בת'|מקור=תיקוני זוהר פד, ב}}
התפילה היא סוס להקב"ה הטפלה לרוכב, וכך למדו בעלי המשנה אין הרוכב טפלה לסוס כו' וזה לשון תפלה שהיא מלשון טפלה.
===בחסידות===
[[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|תורה אור - על מגלת אסתר}} מבאר את עניינו של הסוס: עניינו של [[שם מ"ה]] (שהוא שורש ה[[אדם]]), שהמילוי הוא באלפי"ן ואל"ף הוא יו"ד וי"ו יו"ד, היינו וי"ו המחבר יו"ד עלאה עם יו"ד תתאה כענין "עושה שלום במרומיו", והיינו ע"י בחינת הבטול הנמשך להם. וזהו בחינת "אנפי רברבי" שבכרובים (שהיו בצורת פני אדם), שנמשך מבחינת [[מוחין]] יותר, שזהו ההפרש בין גדול לקטן שלפי שכלו יהולל איש כנודע. והמוחין הן בחי' בטול הנמשך לו. ולכן זקן מיושבת דעתו, מפני שיש לו בחינת בטול יותר. מה שאין כן בחור יש לו רתיחת הבחרות מפני שלא נמשך בו בחי' בטול כ"כ. וזהו ענין "אנפי זוטרי" שבכרובים, בבחינת [[מט"ט]] שנקרא נער ובבחי' כרוב זה נמשך שפע בח"י אלף עלמין.
ויש דרגה נוספת של המשכת אלקות בבחינת [[עשייה]] גשמית ב[[תורה]] על הר סיני. והמשכה זו היא בבחינת סוסים, סוס בגימטריא ב"פ ג"ס. שהוא מ[[שם ס"ג]], שהוא למעלה משם מ"ה. כי כדי להמשיך אור בעשייה גשמית מוכרח להיות הארה מלמעלה מעלה, והיא בחינתו של גבורת הסוס לרוץ למקום שאין הרוכב יכול להגיע שם, וריצת הסוס גדולה מריצת אדם היא בחינת הכרוב הנמשך במלאכים שאינו רץ כ"כ כמו הסוסים.
בחינה זו של לבוש וסוס נעשית על ידי [[המן]], ששרשו מוזכר בקבלה מהתיבות "המן העץ" המוזכרות ב[[חטא אדם הראשון]], בחינת גסות שנתברר בקדושה, כמו שמובא בגמרא מבני בניו של המן למדו תורה בבני ברק דהיינו הגבהת הלב ויגבה לבו בדרכי ה', בחינתו של [[בעל תשובה]] שזדונות נעשים לו כזכויות והוא משתמש בכוח הגסות והמרוצה לקדושה.
{{הערות שוליים|}}
{{הערות שוליים|}}
[[קטגוריה:בעלי חיים]]
[[קטגוריה:בעלי חיים]]
39,916

עריכות

תפריט ניווט