80
עריכות
שיחה:יוסף רוזין: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←הוא חסיד ליובאוויטש?: תגובה
(←הוא חסיד ליובאוויטש?: תגובה) |
|||
| (8 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
:::ככל הידוע לי הוא היה חסיד קאפוסט אך ישנם כמה סיפורים על חיבתו הגדולה לתלמידי התמימים (אלא שגם זו לא הוכחה גדולה כי [[זושא פויזנר]] טען באזני שרוב מוחלט של התמימים בתקופה ההיא הגיעו בסוף לקאפוסט וחברותיה). בכל אופן, נראה שכמו רבים אחרים עם דעיכת החסידות התקרב יותר לליובאוויטש.--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 15:56, 24 במרץ 2013 (IST) | :::ככל הידוע לי הוא היה חסיד קאפוסט אך ישנם כמה סיפורים על חיבתו הגדולה לתלמידי התמימים (אלא שגם זו לא הוכחה גדולה כי [[זושא פויזנר]] טען באזני שרוב מוחלט של התמימים בתקופה ההיא הגיעו בסוף לקאפוסט וחברותיה). בכל אופן, נראה שכמו רבים אחרים עם דעיכת החסידות התקרב יותר לליובאוויטש.--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 15:56, 24 במרץ 2013 (IST) | ||
::::שטות גמורה. אתה לא הבנת כלל את מה שזושא אמר, כפשוט. איזה מתלמידי התמימים הגיעו לקאפוסט? ועל איזה תקופה מדובר? כשככבר לא היו אדמו"רים לקאפוסט? הרוגוצ'ובר היה חב"די כמו הרבה מסוגו (זוין וכדו') שהתקשרו לאדמו"ר החב"די המצוי, כל זמן שהיה קאפוסט התקשר(?) אליו, כשלא היה התקשר לליובאוויטש. [[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]] • [[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]] | ::::שטות גמורה. אתה לא הבנת כלל את מה שזושא אמר, כפשוט. איזה מתלמידי התמימים הגיעו לקאפוסט? ועל איזה תקופה מדובר? כשככבר לא היו אדמו"רים לקאפוסט? הרוגוצ'ובר היה חב"די כמו הרבה מסוגו (זוין וכדו') שהתקשרו לאדמו"ר החב"די המצוי, כל זמן שהיה קאפוסט התקשר(?) אליו, כשלא היה התקשר לליובאוויטש. [[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]] • [[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]] | ||
נ"ל שהוא עצמו לא היה כ"כ חסיד בעצמו, אלא יותר מ'''משפחה''' של חסידי קאפוסט. --[[משתמש:זיכער|זיכער]] - [[שיחת משתמש:זיכער|שיחה]], 19:41, כ"ד באב, ה'תשפ"ב 19:41, 21 באוגוסט 2022 (UTC) | |||
==ליקוט אודות הרגוצ'ובר== | ==ליקוט אודות הרגוצ'ובר== | ||
| שורה 27: | שורה 29: | ||
"הרוגאצ'ובי היה "חד בדרא" לא במליצה ולא בשגרה. לא נמצא שני לא בדורנו, וגם בדורות הרבה לפניו ולאחריו, בבחינת ידיעה בקיאותית מופלאה של כל התורה כולה, לכלליה ולפרטיה ולפרטי פרטיה, לחדרי חדריה ולעמקי סתריה". כך כותב הרש"י זוין על גדול הדור והדור שנתפרסם בעולם כולו בתואר הרוגאטשובי. | "הרוגאצ'ובי היה "חד בדרא" לא במליצה ולא בשגרה. לא נמצא שני לא בדורנו (השגת הרשב"א [= הרב שניאור בן אברהם]: '''מה עם הרבי'''? נכון שהרבי בעצמו אמר זאת אך על משה רבינו שבדור מתן תורה נאמר "עניו מאוד" ומכיוון שהרבי הוא משה רבינו שבדורינו הי' ג"כ עניו מאוד), וגם בדורות הרבה לפניו ולאחריו, בבחינת ידיעה בקיאותית מופלאה של כל התורה כולה, לכלליה ולפרטיה ולפרטי פרטיה, לחדרי חדריה ולעמקי סתריה". כך כותב הרש"י זוין על גדול הדור והדור שנתפרסם בעולם כולו בתואר הרוגאטשובי. | ||
לא קראו לו בשמו, לא תיארו אותו בתואר הגאון, לא כינוהו על שם עיר רבנותו, הוא לא צוין על שם ספרו. שמו על עיר הולדתו – הרוגאטשובי, או כפי שקראו לו בדורו "דער רוגאטשובר" ואמרת הכל: גאון וצדיק, רב ומחבר. בכוונה לא הוסיפו לו שם תואר, כי היה בכך הגמדה של שמו: "הרוגאטשובר" פירושו: חד בדרא ואכן אין דומה לו בתולדות גדולי ישראל. הכל נגלה לפניו באספקלריא המאירה. דומה שמאז דמותו הייחודית של הגאון מווילנא, לא קמה לישראל אישיות שהביטוי "כל רז לא אניס ליה" שיקף מציאות קיימת. | לא קראו לו בשמו, לא תיארו אותו בתואר הגאון, לא כינוהו על שם עיר רבנותו, הוא לא צוין על שם ספרו. שמו על עיר הולדתו – הרוגאטשובי, או כפי שקראו לו בדורו "דער רוגאטשובר" ואמרת הכל: גאון וצדיק, רב ומחבר. בכוונה לא הוסיפו לו שם תואר, כי היה בכך הגמדה של שמו: "הרוגאטשובר" פירושו: חד בדרא ואכן אין דומה לו בתולדות גדולי ישראל. הכל נגלה לפניו באספקלריא המאירה. דומה שמאז דמותו הייחודית של הגאון מווילנא, לא קמה לישראל אישיות שהביטוי "כל רז לא אניס ליה" שיקף מציאות קיימת. | ||
| שורה 70: | שורה 72: | ||
נס אירע לכתביו. רבי ישראל אלטר שאת שמו הזכרנו, העביר לארה"ב, בפרוץ השואה, צילומים של כתבי הרוגאטשובי ומדובר בשבעת אלפים צילומים כאלה. מכון מיוחד הוקם לפענוח הצילומים האלה. | נס אירע לכתביו. רבי ישראל אלטר שאת שמו הזכרנו, העביר לארה"ב, בפרוץ השואה, צילומים של כתבי הרוגאטשובי ומדובר בשבעת אלפים צילומים כאלה. מכון מיוחד הוקם לפענוח הצילומים האלה. | ||
אגדות מסופרות על התמדתו. הוא לא הסתפר, כי "חבל על הזמן"; בתשעה באב, בימי אבלו, המשיך לעסוק בתורה והיה מוכן ללקות על כך בעולם העליון; בנסיעה מדווינסק לרוגאטשוב היה גומר בקרון הרכבת חצי ש"ס בעל פה! על דרך לימודו כותבים מביני דבר. נביא, איפוא, מדברי הגאון רש"י זווין, שאף זכה ללמוד אצל הרוגאטשובי. | אגדות מסופרות על התמדתו. הוא לא הסתפר, כי "חבל על הזמן"; בתשעה באב, בימי אבלו, המשיך לעסוק בתורה והיה מוכן ללקות על כך בעולם העליון; בנסיעה מדווינסק לרוגאטשוב היה גומר בקרון הרכבת חצי ש"ס (השגת הרשב"א: גמ') בעל פה! על דרך לימודו כותבים מביני דבר. נביא, איפוא, מדברי הגאון רש"י זווין, שאף זכה ללמוד אצל הרוגאטשובי. | ||
"פרשה בפני עצמה, שאינה נכללת בתוך המסגרת הקבועה של גדולים וגאונים, היתה אישיותו התורנית של הגאון הרוגאצ'ובי. לא שאינה נכנסת מפני רוב גדלה ועמקה ורחבה אלא שאינה נכללת. אין המדובר על שיעור הקומה, על הכמות. לא על הכמות של היקף הידיעות, הביקאות, ולא על זו של עומק ההגיון. הקומה עצמה היא אחרת. מחומר אחר קורץ. מעיסה אחרת נלוש. בקיאות אחרת, הגיון אחר, פרשנות אחרת. ודאי, אף מבחינת הכמות עלה בקיאות לא בלבד על בני דורי דורנו, אלא אף על בני כמה דורות קודמים. כשאתה מעיין בספריו הראש מסתחרר מרוב הציונים וה"עיינים".והוא הדבר בנוגע לניתוחיו ההגיוניים ולביאוריו-פירושיו המקוריים. יחיד הוא בין במספר העצום של החקירות המפשטת ובין סכום הגדול של פירושיו החדשים ולתורתם של התנאים והאמוראים וקדמוני מבאריהם. אבל כל זה אינו מגדיר את מהותו. מבחינה זו של עצמותו אינו נמנה ואינו נמדד. יתר על כן – אף אינו נשקל. המנין והמידה והמשקל נערכים ביחס לאחרים. הרוגאצ'ובי עומד נבדל ברשות היחיד. תפיסה מיוחדת לו. עין מיוחדת. באופן מיוחד הוא רואה. כשהוא מביא המון מראי מקומות להענין שהוא דן בו אנו מתפלאים לא בלבד על רוב הבקיאות, אלא אף ובעיקר – על אופן ההסתכלות שלו. השוואות ואסוציאציות שהעין הרגילה אינה מרגישה בהן. רואה אוינה מרגשת. והוא הדין בנוגע לדרכי ההבנה שלו ולארחות ביאוריו ופירושיו. הכל נחתם במטבע מיוחדת". | "פרשה בפני עצמה, שאינה נכללת בתוך המסגרת הקבועה של גדולים וגאונים, היתה אישיותו התורנית של הגאון הרוגאצ'ובי. לא שאינה נכנסת מפני רוב גדלה ועמקה ורחבה אלא שאינה נכללת. אין המדובר על שיעור הקומה, על הכמות. לא על הכמות של היקף הידיעות, הביקאות, ולא על זו של עומק ההגיון. הקומה עצמה היא אחרת. מחומר אחר קורץ. מעיסה אחרת נלוש. בקיאות אחרת, הגיון אחר, פרשנות אחרת. ודאי, אף מבחינת הכמות עלה בקיאות לא בלבד על בני דורי דורנו, אלא אף על בני כמה דורות קודמים. כשאתה מעיין בספריו הראש מסתחרר מרוב הציונים וה"עיינים".והוא הדבר בנוגע לניתוחיו ההגיוניים ולביאוריו-פירושיו המקוריים. יחיד הוא בין במספר העצום של החקירות המפשטת ובין סכום הגדול של פירושיו החדשים ולתורתם של התנאים והאמוראים וקדמוני מבאריהם. אבל כל זה אינו מגדיר את מהותו. מבחינה זו של עצמותו אינו נמנה ואינו נמדד. יתר על כן – אף אינו נשקל. המנין והמידה והמשקל נערכים ביחס לאחרים. הרוגאצ'ובי עומד נבדל ברשות היחיד. תפיסה מיוחדת לו. עין מיוחדת. באופן מיוחד הוא רואה. כשהוא מביא המון מראי מקומות להענין שהוא דן בו אנו מתפלאים לא בלבד על רוב הבקיאות, אלא אף ובעיקר – על אופן ההסתכלות שלו. השוואות ואסוציאציות שהעין הרגילה אינה מרגישה בהן. רואה אוינה מרגשת. והוא הדין בנוגע לדרכי ההבנה שלו ולארחות ביאוריו ופירושיו. הכל נחתם במטבע מיוחדת". | ||
| שורה 179: | שורה 181: | ||
:שים לב שגם בשום מקום אין מקור לשם חיים וע"כ באם אין התנגדות יש למחוק גם אותו. [[משתמש:ר'ובן|ר'ובן]] - [[שיחת משתמש:ר'ובן|שיחה]] 00:26, 24 במרץ 2013 (IST) | :שים לב שגם בשום מקום אין מקור לשם חיים וע"כ באם אין התנגדות יש למחוק גם אותו. [[משתמש:ר'ובן|ר'ובן]] - [[שיחת משתמש:ר'ובן|שיחה]] 00:26, 24 במרץ 2013 (IST) | ||
::אף אחד לא חמד לצון. השם בן-ציון אכן קיים ואמצא המקור תוך כמה ימים אי"ה. [[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]] • [[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]] | ::אף אחד לא חמד לצון. השם בן-ציון אכן קיים ואמצא המקור תוך כמה ימים אי"ה. [[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]] • [[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]] | ||
:::[http://forum.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=19&t=26903 מה שמו המלא של הרגוצ'ובר?] -- '''[[משתמש:ד. שטרן|<span style="color: darkgoldenrod">ד. שטרן ∗</span>]] [[שיחת משתמש:ד. שטרן|<span style="color: goldenrod">השמים מספרים</span>]]''' • 19:17, ט"ז בשבט, ה'תשע"ז ''<font size="1">(12 בפבר' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] • '''יחי המלך המשיח!''' | |||
== השם המלא של הרוגוצו'בער == | |||
הוא יוסף בנציון. זה האחרון נמצא כתוב במכתב כ"ק אדמו"ר מהריי"צ אליו כשחלה ל"ע ול"ע - ע' שמן ששון מחביריך בערכו. | |||
בתמונה שלו כתבו שבלשון הרבי הרוגוצובע'ר נקרא "הרוגוצו'בי". ובאתי להעיר שזהו לא מדוייק '''כלל''', ואילו הם פני הדברים: ב'''כל''' השיחות הרבי קורא לו הראגאצאבע'ר כמו שאפשר לשמוע ולראות בשיחות. וכ"ה גם בלקו"ש וסה"ש. ורק בשיחות שנדפסו ב'''לה"ק''' - '''נכתב''' "הרוגוצו'בי". ועפ"ז '''פשוט''' שאי"ז נכון לומר ש"'''בלשון''' הרבי" נקרא רוגוצו'בי. | |||