39,916
עריכות
אין תקציר עריכה |
מ (החלפת טקסט – "שדה " ב־"שדה ") |
||
שורה 16: | שורה 16: | ||
זה לשונו: | זה לשונו: | ||
והנה הקליפה בתחילה היא סוד ר' כנודע בסוד אח"ר ואח"ד, כי אות ד' היא בקדושה ואות ר' בקליפה, ואז הקליפה הנק' אות ר' לוקחת אותו העיבור שהוא סוד [[ו]]' שבתוך ה[[הא]] של שדה שהיא במלכות ומחברו תוך אות ר' שלה ונעשית אות [[ק]], ולא די שנעשית בה סוד אות ה', אלא שהיא פושטת אותה הו' שהיא העיבור שלקחה מן הקדושה ומחברת עמו בחינת הקליפה בסוד [[נחש]] כרוך על עקיבו ואז נעשית ק' בסוד הקליפה, הנק' קוף בפני אדם כנודע. והרי נתבאר ב' אותיו' ש"ק מן שקר. | והנה הקליפה בתחילה היא סוד ר' כנודע בסוד אח"ר ואח"ד, כי אות ד' היא בקדושה ואות ר' בקליפה, ואז הקליפה הנק' אות ר' לוקחת אותו העיבור שהוא סוד [[ו]]' שבתוך ה[[הא]] של [[שדה]] שהיא במלכות ומחברו תוך אות ר' שלה ונעשית אות [[ק]], ולא די שנעשית בה סוד אות ה', אלא שהיא פושטת אותה הו' שהיא העיבור שלקחה מן הקדושה ומחברת עמו בחינת הקליפה בסוד [[נחש]] כרוך על עקיבו ואז נעשית ק' בסוד הקליפה, הנק' קוף בפני אדם כנודע. והרי נתבאר ב' אותיו' ש"ק מן שקר. | ||
ואח"כ [[הקב"ה]] ב[[רחמים|רחמיו]] הגדולים חוזר וחוטף ה[[עיבור]] הקדוש ההוא ממנה, ואז נשארת היא בחי' ר' כבתחילה, וזהו סוד ר' מן שקר כי חוזרת להתמעט בסוד ר' כבתחילה, ונמצא כי הקליפה הנקראת שקר לוקחת את אות ו' של הקדושה שבתוך אות ה' של שדה שהי' בחי' הקדושה שנמשכה בסוד עיבור תוך אות ה' תתאה וכאשר האשה מנאפת ולוקחתו הנה היא מתעברת ממנו. והנה היא היתה תחילה אות ר' ומכנסת אותה הקדושה שהיא ו' הנז' תוך אות ר' שלה להתעבר בו, ולא עוד אלא שגם כן מערבת [[רע]] ב[[טוב]], שהוא קליפה המתחברת עם אות ו' זו, ועל ידי כן מתארכת ונעשית ו' ארוכה כעין [[ן]] פשוטה, ואז מן ר' נעשית ק', אבל כאשר המלכות אשת חיל העליונה היתה מעוברת בתחילה בסוד אות ו' היתה היא צורת ה' שהיא טוב בלא רע. והנה אות ה' זו מורה על ה' של [[הבל]] בן [[אדם הראשון]], וק' זו מורה על ק' של [[קין]] בן אדה"ר שהוא מעורב טוב ורע, והנשמות של [[הבל]] הם מכניעים את הקליפה, והרי נתבאר ענין שדה ושקר מה ענינם. ובזה יובן משז"ל השקר אין לו רגלים, כי אע"פ שהקליפה נאחזת בתרין ירכין ורגלים שהם [[נצח]] ו[[הוד]], עיקר אחיזתה היא ברגל ההוד לבדו רגל אחד ולא בשתי רגלים וז"ס נתנני שוממה כל היום דוה תמורת הוד כי ביום ה' שהוא הוד נחרב ב"ה באלף ה'. וגם ז"ס והודי נהפך עלי למשחית אבל נצח נאמר וגם נצח ישראל לא ישקר... | ואח"כ [[הקב"ה]] ב[[רחמים|רחמיו]] הגדולים חוזר וחוטף ה[[עיבור]] הקדוש ההוא ממנה, ואז נשארת היא בחי' ר' כבתחילה, וזהו סוד ר' מן שקר כי חוזרת להתמעט בסוד ר' כבתחילה, ונמצא כי הקליפה הנקראת שקר לוקחת את אות ו' של הקדושה שבתוך אות ה' של [[שדה]] שהי' בחי' הקדושה שנמשכה בסוד עיבור תוך אות ה' תתאה וכאשר האשה מנאפת ולוקחתו הנה היא מתעברת ממנו. והנה היא היתה תחילה אות ר' ומכנסת אותה הקדושה שהיא ו' הנז' תוך אות ר' שלה להתעבר בו, ולא עוד אלא שגם כן מערבת [[רע]] ב[[טוב]], שהוא קליפה המתחברת עם אות ו' זו, ועל ידי כן מתארכת ונעשית ו' ארוכה כעין [[ן]] פשוטה, ואז מן ר' נעשית ק', אבל כאשר המלכות אשת חיל העליונה היתה מעוברת בתחילה בסוד אות ו' היתה היא צורת ה' שהיא טוב בלא רע. והנה אות ה' זו מורה על ה' של [[הבל]] בן [[אדם הראשון]], וק' זו מורה על ק' של [[קין]] בן אדה"ר שהוא מעורב טוב ורע, והנשמות של [[הבל]] הם מכניעים את הקליפה, והרי נתבאר ענין [[שדה]] ושקר מה ענינם. ובזה יובן משז"ל השקר אין לו רגלים, כי אע"פ שהקליפה נאחזת בתרין ירכין ורגלים שהם [[נצח]] ו[[הוד]], עיקר אחיזתה היא ברגל ההוד לבדו רגל אחד ולא בשתי רגלים וז"ס נתנני שוממה כל היום דוה תמורת הוד כי ביום ה' שהוא הוד נחרב ב"ה באלף ה'. וגם ז"ס והודי נהפך עלי למשחית אבל נצח נאמר וגם נצח ישראל לא ישקר... | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:אותיות]] | [[קטגוריה:אותיות]] |
עריכות