סיום הרמב"ם: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 55 בתים ,  29 בספטמבר 2016
מ
מ (ויקיזציה)
מ (←‏הסיום הראשון: ויקיזציה)
שורה 18: שורה 18:
.. ומובן שיש לעסוק בהכנות המתאימות - "הכנה רבה" - מבעוד מועד, ולעשות את כל העניינים בסדר מסודר, ובפרט כשמדובר אודות "סיום" דלימוד [[הרמב"ם]] - כידוע גודל החשיבות ותפיסת-מקום לעניין של "סדר" ובמיוחד בספר ה"יד"".
.. ומובן שיש לעסוק בהכנות המתאימות - "הכנה רבה" - מבעוד מועד, ולעשות את כל העניינים בסדר מסודר, ובפרט כשמדובר אודות "סיום" דלימוד [[הרמב"ם]] - כידוע גודל החשיבות ותפיסת-מקום לעניין של "סדר" ובמיוחד בספר ה"יד"".


באותה שנה ([[תשמ"ה]]) מלאו שמונה מאות וחמישים שנה להולדתו של הרמב"ם. הרבי ביקש לנצל את העניין להתעוררות רבתי ולהוספה בסיומי [[הרמב"ם]] (שם עמ' 1307):  
באותה שנה ([[תשמ"ה]]) מלאו שמונה מאות וחמישים שנה להולדתו של הרמב"ם. הרבי ביקש לנצל את העניין להתעוררות רבתי ולהוספה בסיומי [[הרמב"ם]] {{הערה|'התוועדויות' [[תשמ"ה]] עמ' 1307.}}:  


"עניין הנ"ל בקשר ליום הולדתו של [[הרמב"ם]] צוין על-ידי אומות העולם מתוך "שטורעם" ופרסום הכי גדול, תוך כדי הזמנת מלכים ושרים, וברוב פאר והדר... הרי עובדה זו (שהדבר צוין על-ידי אומות העולם) מדגישה ביותר וביותר את גודל הנחיצות וההכרח שבני-ישראל יעשו "שטורעם" הכי גדול בקשר להרמב"ם, באופן שלא בערך כלל וכלל לגבי מה שעשו אומות-העולם!  
"עניין הנ"ל בקשר ליום הולדתו של [[הרמב"ם]] צוין על-ידי אומות העולם מתוך "שטורעם" ופרסום הכי גדול, תוך כדי הזמנת מלכים ושרים, וברוב פאר והדר... הרי עובדה זו (שהדבר צוין על-ידי אומות העולם) מדגישה ביותר וביותר את גודל הנחיצות וההכרח שבני-ישראל יעשו "שטורעם" הכי גדול בקשר להרמב"ם, באופן שלא בערך כלל וכלל לגבי מה שעשו אומות-העולם!  
שורה 24: שורה 24:
רחמנא ליצלן אם מישהו יכול לחשוב: ראו מה שעשו גויים לכבודו של [[הרמב"ם]] באותם מדינות שבהם רדפו יהודים ויהדות... ואף-על-פי-כן, כעבור שמונה מאות וחמישים שנה אינם שוכחים לציין את יום הולדתו של הרמב"ם, להגדיל ולפרסם את שמו ו"יקר תפארת גדולתו" בכל העולם כולו, ובהדגשה - שהמדובר אודות יהודי ששמו היה כך וכך, ודירתו (באופן ארעי או אפילו יותר מאשר ארעי וכו') היתה במקום זה, וכל שאר פרטי הדברים דימי חייו; ולעומת זאת - מה עשו בני-ישראל..."
רחמנא ליצלן אם מישהו יכול לחשוב: ראו מה שעשו גויים לכבודו של [[הרמב"ם]] באותם מדינות שבהם רדפו יהודים ויהדות... ואף-על-פי-כן, כעבור שמונה מאות וחמישים שנה אינם שוכחים לציין את יום הולדתו של הרמב"ם, להגדיל ולפרסם את שמו ו"יקר תפארת גדולתו" בכל העולם כולו, ובהדגשה - שהמדובר אודות יהודי ששמו היה כך וכך, ודירתו (באופן ארעי או אפילו יותר מאשר ארעי וכו') היתה במקום זה, וכל שאר פרטי הדברים דימי חייו; ולעומת זאת - מה עשו בני-ישראל..."


את [[התוועדות]] [[י"א ניסן]] באותה שנה (שנת הפ"ג) ייחס הרבי לרגל סיום הרמב"ם, וכך התבטא ('התוועדויות' [[תשמ"ה]] כרך ג עמ' 1697):  
את [[התוועדות]] [[י"א ניסן]] באותה שנה (שנת הפ"ג) ייחס הרבי לרגל סיום הרמב"ם, וכך התבטא{{הערה|'התוועדויות' [[תשמ"ה]] כרך ג עמ' 1697.}}:  


"בנוגע ל[[התוועדות]] זו אין צורך בטעמים והסברות, שכן ישנה סיבה הכי גדולה והכי חשובה "גמרה של תורה": בי"א [[ניסן]] בשנה זו סיימו רבים (עשרות, מאות ואלפים) מישראל את המחזור הראשון דלימוד "משנה תורה" להרמב"ם בשנה אחת (ג' פרקים ליום), ולכן מתכנסים יחדיו לערוך "סיום" על ספר [[הרמב"ם]] ולעשות "סעודת משתה לגמרה של תורה"... הרי זו סיבה הכי גדולה שאין למעלה ממנה, להתאסף יחדיו ולערוך "סיום" על הרמב"ם, ובאופן ד"מתכיפין התחלה להשלמה" - להתחיל מיד את הלימוד דמחזור השני".
"בנוגע ל[[התוועדות]] זו אין צורך בטעמים והסברות, שכן ישנה סיבה הכי גדולה והכי חשובה "גמרה של תורה": בי"א [[ניסן]] בשנה זו סיימו רבים (עשרות, מאות ואלפים) מישראל את המחזור הראשון דלימוד "משנה תורה" להרמב"ם בשנה אחת (ג' פרקים ליום), ולכן מתכנסים יחדיו לערוך "סיום" על ספר [[הרמב"ם]] ולעשות "סעודת משתה לגמרה של תורה"... הרי זו סיבה הכי גדולה שאין למעלה ממנה, להתאסף יחדיו ולערוך "סיום" על הרמב"ם, ובאופן ד"מתכיפין התחלה להשלמה" - להתחיל מיד את הלימוד דמחזור השני".
2,985

עריכות

תפריט ניווט