27,797
עריכות
כח הכלל וכח הפרט: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "[[תמונה:" ב־"[[קובץ:"
מ (החלפת טקסט – "פלפול " ב־"פלפול ") |
מ (החלפת טקסט – "[[תמונה:" ב־"[[קובץ:") |
||
| (5 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
==בית הכנסת של כרכים== | ==בית הכנסת של כרכים== | ||
[[ | [[קובץ:הכותל פנורמה.jpg|שמאל|ממוזער|400px|[[הכותל המערבי]] - בית כנסת ציבורי שדינו כבית כנסת של כרכים]] | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[בית כנסת של כרכים]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[בית כנסת של כרכים]]}} | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אמר [[רבי שמואל בר נחמני]] אמר [[רבי יונתן]], לא שנו [=במשנה, שמותר למכור בית הכנסת], אלא בית הכנסת של כפרים, אבל בית הכנסת של כרכין כיון דמעלמא אתו ליה לא מצו מזבני ליה דהוה ליה דרבים, אמר [[רב אשי]] האי בי כנישתא דמתא מחסיא אף על גב דמעלמא אתו לה כיון דאדעתא דידי קאתו אי בעינא מזבנינא לה|מקור=מגילה כו, ב}} | {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אמר [[רבי שמואל בר נחמני]] אמר [[רבי יונתן]], לא שנו [=במשנה, שמותר למכור בית הכנסת], אלא בית הכנסת של כפרים, אבל בית הכנסת של כרכין כיון דמעלמא אתו ליה לא מצו מזבני ליה דהוה ליה דרבים, אמר [[רב אשי]] האי בי כנישתא דמתא מחסיא אף על גב דמעלמא אתו לה כיון דאדעתא דידי קאתו אי בעינא מזבנינא לה|מקור=מגילה כו, ב}} | ||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
==עיר הנדחת== | ==עיר הנדחת== | ||
ב[[מסכת סנהדרין]]{{ | ב[[מסכת סנהדרין]]{{הערה|דף ט"ו ע"ב.}}שם ישנה מחלוקת של רבי יאשיה עם רבי יונתן בדיני עיר הנדחת, לדעת רבי יאשיה כאשר יש קבוצה מעשרה עד מאה אנשים העובדים עבודה זרה, דינם של אנשים אלו הוא כדין עיר הנדחת, ועונשם כדין יחיד שעבד עבודה זרה, אך פחות מעשרה דינם כיחידים, וממאה ומעלה דינם כציבור. ואילו לרבי יונתן, דווקא ממאה ומעלה עד רובו של שבט דינם כעיר הנדחת, אך פחות מכך דינם כדין יחידים. | ||
הרבי מבאר כי מחלוקת זאת זו היא מחלוקת כללית של רבי יאשיה ורבי יונתן בכל הש"ס, כאשר רבי יאשיה מעדיף את כח הכלל, ולכן כבר מעשרה ומעלה הוא מחשיב ככלל - "עיר", וממאה הם ציבור, ואילו רבי יונתן דוגל בכוחו של היחיד, ולכן עד מאה אנשים, דינם של עובדי העבודה זרה הוא כיחידים. מחלוקת זו הינה בכל הש"ס. | הרבי מבאר כי מחלוקת זאת זו היא מחלוקת כללית של רבי יאשיה ורבי יונתן בכל הש"ס, כאשר רבי יאשיה מעדיף את כח הכלל, ולכן כבר מעשרה ומעלה הוא מחשיב ככלל - "עיר", וממאה הם ציבור, ואילו רבי יונתן דוגל בכוחו של היחיד, ולכן עד מאה אנשים, דינם של עובדי העבודה זרה הוא כיחידים. מחלוקת זו הינה בכל הש"ס. | ||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
דוגמאות לכך הינם במחלוקת [[רבי יאשיה]] ורבי יונתן במכה אביו ואמו, אם משמעות הכתוב היא דווקא מי שמכה את שניהם, - וזו היא דעת רבי יאשיה שסובר כי אביו ואמו הינם מציאות של "מולידיו", לעומת רבי יונתן שסובר כי כל אחד מהם הינו מציאות לעצמו בענין זה, ולכן משמעות הפסוק היא מי שמכה אחד מהם, שגם עונשיו הוא במיתה. | דוגמאות לכך הינם במחלוקת [[רבי יאשיה]] ורבי יונתן במכה אביו ואמו, אם משמעות הכתוב היא דווקא מי שמכה את שניהם, - וזו היא דעת רבי יאשיה שסובר כי אביו ואמו הינם מציאות של "מולידיו", לעומת רבי יונתן שסובר כי כל אחד מהם הינו מציאות לעצמו בענין זה, ולכן משמעות הפסוק היא מי שמכה אחד מהם, שגם עונשיו הוא במיתה. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:חקירות תלמודיות]] | ||