39,916
עריכות
ג: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
חז"ל אמרו כי אותיות גימ"ל דל"ת הם לשון "גומל דלים", ומבואר בחסידות שפירושו שגומל חסד ושפע לספירת ה[[מלכות]] הנקראת בשם "דל". ונתבאר בקבלה כי הכוונה היא על רגל התחתון של הג' שמצוירת בתנועת השפעה לחוץ. | חז"ל אמרו כי אותיות גימ"ל דל"ת הם לשון "גומל דלים", ומבואר בחסידות שפירושו שגומל חסד ושפע לספירת ה[[מלכות]] הנקראת בשם "דל". ונתבאר בקבלה כי הכוונה היא על רגל התחתון של הג' שמצוירת בתנועת השפעה לחוץ. | ||
בספר התמונה מובא כי אות זו מורה על כח הבינה{{הערה|דלא כדעת הרמ"ק שאות ב' היא בינה, אבל ספר התמונה ס"ל שאות ב' היא כנגד נתיבות החכמה עיי"ש}}. ומוסיף כי אות זו מורה על פעולות הבינה "ואות גימל מורה כי משלמת נוראות בין דבר לדבר, ושם גימל מלשון הגמל את יצחק בנו, ומלשון ויצץ ציץ ויגמל שקדים. והיא המדה הגוברת על הכל דכתיב וזרועו משלה לו. וציורה שני כחות י"ז המורה על מדותיה הלובשת פאר ועוז, ושעת חמה ממשלתה". | בספר התמונה מובא כי אות זו מורה על כח הבינה{{הערה|דלא כדעת הרמ"ק שאות ב' היא בינה, אבל ספר התמונה ס"ל שאות ב' היא כנגד נתיבות החכמה עיי"ש}}. ומוסיף כי אות זו מורה על פעולות הבינה "ואות גימל מורה כי משלמת נוראות בין דבר לדבר, ושם גימל מלשון הגמל את יצחק בנו, ומלשון ויצץ ציץ ויגמל שקדים. והיא המדה הגוברת על הכל דכתיב וזרועו משלה לו. וציורה שני כחות י"ז המורה על מדותיה הלובשת פאר ועוז, ושעת חמה ממשלתה". ביאור זה מתאים לפירוש האר"י על המילים "גומל חסדים טובים" בשמונה עשרה שמתאים על מוחין דאבא ואמא המאירים בזעיר אנפין. | ||
ב[[עמק המלך]] מובא הסבר אחר על ה[[ג]] בבחינת [[רצוא ושוב]] של פרצוף [[זעיר אנפין]] המשפיע למקבל. והסבר זה מתאים יותר למבואר שהאות ג' מורה על השפעה למלכות שהוא לרוב על ידי [[זעיר אנפין]] (להוציא בשעת הנסירה שההשפעה היא על ידי בינה. וזה לשונו{{הערה|שער א - פרק ל): ונבוא לאות הגימל. ודע שהגימל תחילתו יוד, ונתפשט ממנה קו אחד ישר למטה, שהיתה כמו ן' ארוכה, ובזה יתורץ קשיא אחת עצומה בהקדמת הזוהר קטן, וזה לשונו, 'שבע אתוון דאלפא ביתא דלא אתקדישו ולחים הוו, ואתבריאו מינייהו אור'. ופירושא דמלתא, כי ז' אותיות של אלפא ביתא שהם א'ב'ן ק'ד'מ'י שעולים כמנין אור, נברא מהם האור. ואם תאמר למה לא לקח אותיות אלפא ביתא כסדר א"ב ג"ד הו"ז, אלא יתורץ בהקדמה הזאת שאמרנו, דהיינו שתכף אחר דהבית היה, נשתטחה הנקודה בסוד ן' הינו אותיות א'ב'ן'. לכן אמר לחים הוו ולא אתקרישו, היינו שנשתטח הקו תכף ומיד אחר הולדת הנקודה, בעבור הצמצום, וגם כן כשירדו האותיות למטה, לא ירדו כסדר כי אם בערבוביא, ולכן לא אתקרישו היינו לא נקפאו, ולא נתיישבו על מתכונתם, ולכן 'לא אתקרישו' [זוהר בראשית ט"ז ב']. ונחזור לענין הגימל, שאחר שנתפשטה כמו נו"ן, ויצאה מגבולה למטה, חזרה למעלה כמו שעשתה הבי"ת, אלא שהבי"ת היה לה גג גדול, ולזה הגג התחתון כשנתפשטה ונכפל היה שוה לגג העליון. אמנם הג' הגג שלה קטן, ואי אפשר לקו הארוך שיעשה כפל קטן כמו הגג שלה, ולכך נעשה הקו הכפולה התחתון בינוני, האמצעי של מטה, עלה מעט למעלה ומשך הגג התחתון, והמעט שנשאר למטה הוא זנב הגימל". | |||
==תמונתה== | |||
תמונת אות גימ"ל היא אות [[וי"ו]] עם [[נקודה]] שהיא [[יו"ד]] תחתיו. והיא מורה על ספירת ה[[יסוד]], המשפיעה לספירת ה[[מלכות]]. וענין שצורתה הוא כאותיות וי"ו יו"ד הוא כמו אות [[וי"ו]], אלא שצורת אות וי"ו היא יו"ד וי"ו, וצורת אות גימ"ל היא וי"ו יו"ד. וביאור הענין שאות וי"ו מורה על פנימיות הטיפה שהיא יו"ד בראשית השפע, ונמשכה בשפע הוי"ו אחר כך. ואות גימ"ל הוא בהיפוך, אות וי"ו תחילה ואחר כך יו"ד, להורות על סיום השפע בספירת ה[[מלכות]] אחרי המשכת האור והשפע מן המשפיע. | תמונת אות גימ"ל היא אות [[וי"ו]] עם [[נקודה]] שהיא [[יו"ד]] תחתיו. והיא מורה על ספירת ה[[יסוד]], המשפיעה לספירת ה[[מלכות]]. וענין שצורתה הוא כאותיות וי"ו יו"ד הוא כמו אות [[וי"ו]], אלא שצורת אות וי"ו היא יו"ד וי"ו, וצורת אות גימ"ל היא וי"ו יו"ד. וביאור הענין שאות וי"ו מורה על פנימיות הטיפה שהיא יו"ד בראשית השפע, ונמשכה בשפע הוי"ו אחר כך. ואות גימ"ל הוא בהיפוך, אות וי"ו תחילה ואחר כך יו"ד, להורות על סיום השפע בספירת ה[[מלכות]] אחרי המשכת האור והשפע מן המשפיע. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:אותיות]] | [[קטגוריה:אותיות]] | ||