39,916
עריכות
משתמש:שלום/תחום שבת: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←בקבלה
(יצירת דף עם התוכן "{{בעבודה}} '''תחום שבת''' הוא אלפים אמה מחוץ לעיר, אשר היוצא מחוץ לשטח זה עובר על איסור "אל יצא...") |
(←בקבלה) |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
==בקבלה== | ==בקבלה== | ||
===טעם האיסור=== | ===טעם האיסור=== | ||
בשער הכוונות{{הערה|קבלת שבת, ובספר הליקוטים פרשת בהר}} מבואר כי לפני [[חטא | בשער הכוונות{{הערה|קבלת שבת, ובספר הליקוטים פרשת בהר}} מבואר כי לפני [[חטא עץ הדעת]] היה מרחק של שלש ספירות בין הקדושה לטומאה, והוא [[נה"י]] ד[[עשיה]]. לאחר החטא ירדו התגברו הקליפות ועלו עד נה"י דעשיה, ועל ידי זה נעשה עירוב בין טוב לרע. בשבת חוזרים הספירות ויורדים ל[[נוקבא דתהומא רבה]] (הנקב של התהום שהוא מדור הקליפות) ונשאר מקום נה"י דעשיה ריק וחלל ושם מקום הליכת בני אדם בשבת, והיוצא מחוץ לתחום גורם שהקדושה העליונה תרד ג"כ מחוץ לתחום ועל ידי זה נעשה עירוב בין טוב לרע. | ||
===חשבון אלפים אמה=== | ===חשבון אלפים אמה=== | ||
חשבון האלפים אמה כך הוא: בעלות הנה"י למעלה גם המלכות עולה עמהם לפי שאינה תופסת מקום לעצמה, כי הנקבה עומדת [[אב"א]] ב[[נה"י]] ד[[ז"א|דכורא]] כנודע, ובעלות הנה"י גם היא העומדת באחוריהם עולה עמהם, ונמצא עתה היות מקום ד' ספירות פנויות וריקניות וכנגדם הוא ד' פרסאות תחום שבת. ולפי שהמקום הזה הוא [[עשיה]] אשר כל כללותיה נקרא מלכות נוקבא כנודע, והנה היא נקראת [[אדני]] ושם בעולם העשיה יש בחינת ה[[ה"ג]] ד[[מנצפ"ך]] של הנקבה התחתונה וידוע שיש שם [[פ"ר דינים]], כי לכך עולם העשיה נקרא סנדלפון שעולה גי' פ"ר והנה אדני ופ"ר הם | חשבון האלפים אמה כך הוא: בעלות הנה"י למעלה גם המלכות עולה עמהם לפי שאינה תופסת מקום לעצמה, כי הנקבה עומדת [[אב"א]] ב[[נה"י]] ד[[ז"א|דכורא]] כנודע, ובעלות הנה"י גם היא העומדת באחוריהם עולה עמהם, ונמצא עתה היות מקום ד' ספירות פנויות וריקניות וכנגדם הוא ד' פרסאות תחום שבת. ולפי שהמקום הזה הוא [[עשיה]] אשר כל כללותיה נקרא מלכות נוקבא כנודע, והנה היא נקראת [[אדני]], ושם בעולם העשיה יש בחינת ה[[ה"ג]] ד[[מנצפ"ך]] של הנקבה התחתונה וידוע שיש שם [[פ"ר דינים]], כי לכך עולם העשיה נקרא [[סנדלפון]] שעולה גי' פ"ר, והנה אדני ופ"ר הם [[גימטריא]] פרסה ולכן נקראים פרסאות. ואמנם הנה"י הם ג' פרסאות וכל פרסה ופרסה מהם הוא ד' מילין ע"ש המלכות הנכללת עמהם כנזכר, כי הם שיעור קומתה וע"כ מדאורייתא תחום שבת הוא י"ב מילין. | ||
אבל אחר כך החמירו רז"ל ואמרו שיעור תחום שבת אלפים אמה שהוא מיל א', והוא כי אחר שגברו הקליפות בעולם נתגברו ועלו למעלה בימי החול עד מקום חצי ספירת הנצח של עולם העשיה כי ב[[ספירת ההוד]] נתאחזו בכולה בסוד "נתנני שוממה כל היום דו"ה" הו"ד למפרע ובסוד והודי נהפך עלי כו' כי הוד נהפך דו"ה, אבל ב[[נצח]] לא נתאחזו רק בחציו בלבד ולא בכולו בסוד "וגם נצח ישראל לא ישקר" פירוש כי הקלי' הנקרא שקר שהם הפך וה' אלהים אמת לא נתאחזו בנצח בכללותו להחזירו כולו לבחינת שקר, וזהו סוד לא ישקר, אמנם עם כל זה שלטו בחציו, וכמו שמצינו ב[[יעקב]] שנאחז [[סמא"ל]] בכף ירכו הימנית שהיא הנצח, א"כ משמע ששלטו בחצי הנצח ג"כ, ולכן גזרו חז"ל אלפים אמה דרבנן שהוא מיל אחד שהוא חצי נצח{{הערה|שער המצות פ' בשלח. ושם נכתב: א"ש צ"ע כי חצי ספירת הנצח היא ד' אלפים ולא ב' אלפים היות כל ספירה פרסה אחת וכל פרסה ד' מילין וצ"ע}}. | אבל אחר כך החמירו רז"ל ואמרו שיעור תחום שבת אלפים אמה שהוא מיל א', והוא כי אחר שגברו הקליפות בעולם נתגברו ועלו למעלה בימי החול עד מקום חצי ספירת הנצח של עולם העשיה כי ב[[ספירת ההוד]] נתאחזו בכולה בסוד "נתנני שוממה כל היום דו"ה" הו"ד למפרע ובסוד והודי נהפך עלי כו' כי הוד נהפך דו"ה, אבל ב[[נצח]] לא נתאחזו רק בחציו בלבד ולא בכולו בסוד "וגם נצח ישראל לא ישקר" פירוש כי הקלי' הנקרא שקר שהם הפך וה' אלהים אמת לא נתאחזו בנצח בכללותו להחזירו כולו לבחינת שקר, וזהו סוד לא ישקר, אמנם עם כל זה שלטו בחציו, וכמו שמצינו ב[[יעקב]] שנאחז [[סמא"ל]] בכף ירכו הימנית שהיא הנצח, א"כ משמע ששלטו בחצי הנצח ג"כ, ולכן גזרו חז"ל אלפים אמה דרבנן שהוא מיל אחד שהוא חצי נצח{{הערה|שער המצות פ' בשלח. ושם נכתב: א"ש צ"ע כי חצי ספירת הנצח היא ד' אלפים ולא ב' אלפים היות כל ספירה פרסה אחת וכל פרסה ד' מילין וצ"ע}}. | ||