39,916
עריכות
תבנית:ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק י"ג: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – " א"ס" ב־" אין סוף"
אין תקציר עריכה |
מ (החלפת טקסט – " א"ס" ב־" אין סוף") |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''פרק יג ובזה''' יובן לשון מאמרז"ל "בינונים זה וזה שופטן" [פירוש יצר טוב ויצר הרע] דכתיב "כי יעמוד לימין אביון להושיע משופטי נפשו" ולא אמרו זה וזה מושלים ח"ו כי כשיש איזו שליטה וממשלה ליצר הרע ב[[עיר קטנה]] אפילו לפי שעה קלה נקרא [[רשע]] באותה שעה אלא היצר הרע אינו רק על דרך משל כמו שופט ודיין האומר דעתו במשפט ואף על פי כן יכול להיות שלא יהיה פסק הלכה כך למעשה מפני שיש עוד שופט ודיין החולק עליו וצריך להכריע ביניהם והלכה כדברי המכריע כך היצר הרע אומר דעתו ב[[חלל השמאלי]] שבלב ומהלב עולה למוח להרהר בו ומיד חולק עליו השופט השני שהוא ה[[נפש האלהית]] שב[[מוח]] המתפשט ב[[חלל הימני]] שבלב מקום משכן היצר טוב והלכה כדברי המכריע הוא הקב"ה העוזרו להיצר טוב כמאמר רז"ל "אלמלא הקב"ה עוזרו אין יכול לו" והעזר היא ההארה שמאיר אור ה' על [[נפש האלהית]] להיות לה יתרון ושליטה על סכלות הכסיל ויצר הרע כיתרון האור מן החושך כנ"ל. אך מאחר שהרע שבחלל השמאלי ב[[בינוני]] הוא בתקפו כתולדתו להתאות תאוה לכל תענוגי עולם הזה ולא נתבטל במיעוט לגבי הטוב ולא נדחה ממקומו כלל רק שאין לו שליטה וממשלה להתפשט באברי הגוף מפני הקב"ה העומד לימין אביון ועוזר ומאיר ל[[נפש האלהית]] לכן נקרא כרשע כמארז"ל "אפילו כל העולם כולו אומרים לך צדיק אתה היה בעיניך כרשע" ולא רשע ממש אלא שיחזיק עצמו ל[[בינוני]] ולא להאמין להעולם שאומרים שהרע שבו נתבטל לגבי הטוב שזו מדרגת [[צדיק]] אלא יהיה בעיניו כאלו מהותו ועצמותו של הרע הוא בתקפו ובגבורתו ב[[חלל השמאלי]] כתולדתו ולא חלף והלך ממנו מאומה ואדרבה נתחזק יותר בהמשך הזמן שנשתמש בו הרבה באכילה ושתיה ושאר ענייני עולם הזה ואף מי שב[[תורה|תורת ה']] חפצו ויהגה בה יומם ולילה לשמה אין זו הוכחה כלל שנדחה הרע ממקומו אלא יכול להיות שמהותו ועצמותו הוא בתקפו ובגבורתו במקומו ב[[חלל השמאלי]] רק שלבושיו שהם [[מחשבה דבור ומעשה]] של [[נפש הבהמית]] אינן מתלבשים במוח והפה והידים ושאר אברי הגוף מפני ה' שנתן שליטה וממשלה למוח על הלב ולכן [[נפש האלהית]] שבמוח מושלת ב[[עיר קטנה]] אברי הגוף כולם שיהיו [[לבוש]] ו[[מרכבה]] לשלשה לבושיה שיתלבשו בהם שהם [[מחשבה דבור ומעשה]] של [[תרי"ג מצות התורה]] אבל מהותה ועצמותה של נפש האלהית אין לה שליטה וממשלה על מהותה ועצמותה של נפש הבהמית ב[[בינוני]] כי אם בשעה ש[[אהבת ה']] הוא בהתגלות לבו בעתים מזומנים כמו בשעת ה[[תפלה]] וכיוצא בה ואף גם זאת הפעם אינה רק שליטה וממשלה לבד כדכתיב "ולאום מלאום יאמץ" כשזה קם זה נופל וכשזה קם כו' ש[[נפש האלהית]] מתאמצת ומתגברת על נפש הבהמית במקור ה[[גבורות]] שהיא [[בינה]] להתבונן ב[[גדולת ה']] | '''פרק יג ובזה''' יובן לשון מאמרז"ל "בינונים זה וזה שופטן" [פירוש יצר טוב ויצר הרע] דכתיב "כי יעמוד לימין אביון להושיע משופטי נפשו" ולא אמרו זה וזה מושלים ח"ו כי כשיש איזו שליטה וממשלה ליצר הרע ב[[עיר קטנה]] אפילו לפי שעה קלה נקרא [[רשע]] באותה שעה אלא היצר הרע אינו רק על דרך משל כמו שופט ודיין האומר דעתו במשפט ואף על פי כן יכול להיות שלא יהיה פסק הלכה כך למעשה מפני שיש עוד שופט ודיין החולק עליו וצריך להכריע ביניהם והלכה כדברי המכריע כך היצר הרע אומר דעתו ב[[חלל השמאלי]] שבלב ומהלב עולה למוח להרהר בו ומיד חולק עליו השופט השני שהוא ה[[נפש האלהית]] שב[[מוח]] המתפשט ב[[חלל הימני]] שבלב מקום משכן היצר טוב והלכה כדברי המכריע הוא הקב"ה העוזרו להיצר טוב כמאמר רז"ל "אלמלא הקב"ה עוזרו אין יכול לו" והעזר היא ההארה שמאיר אור ה' על [[נפש האלהית]] להיות לה יתרון ושליטה על סכלות הכסיל ויצר הרע כיתרון האור מן החושך כנ"ל. אך מאחר שהרע שבחלל השמאלי ב[[בינוני]] הוא בתקפו כתולדתו להתאות תאוה לכל תענוגי עולם הזה ולא נתבטל במיעוט לגבי הטוב ולא נדחה ממקומו כלל רק שאין לו שליטה וממשלה להתפשט באברי הגוף מפני הקב"ה העומד לימין אביון ועוזר ומאיר ל[[נפש האלהית]] לכן נקרא כרשע כמארז"ל "אפילו כל העולם כולו אומרים לך צדיק אתה היה בעיניך כרשע" ולא רשע ממש אלא שיחזיק עצמו ל[[בינוני]] ולא להאמין להעולם שאומרים שהרע שבו נתבטל לגבי הטוב שזו מדרגת [[צדיק]] אלא יהיה בעיניו כאלו מהותו ועצמותו של הרע הוא בתקפו ובגבורתו ב[[חלל השמאלי]] כתולדתו ולא חלף והלך ממנו מאומה ואדרבה נתחזק יותר בהמשך הזמן שנשתמש בו הרבה באכילה ושתיה ושאר ענייני עולם הזה ואף מי שב[[תורה|תורת ה']] חפצו ויהגה בה יומם ולילה לשמה אין זו הוכחה כלל שנדחה הרע ממקומו אלא יכול להיות שמהותו ועצמותו הוא בתקפו ובגבורתו במקומו ב[[חלל השמאלי]] רק שלבושיו שהם [[מחשבה דבור ומעשה]] של [[נפש הבהמית]] אינן מתלבשים במוח והפה והידים ושאר אברי הגוף מפני ה' שנתן שליטה וממשלה למוח על הלב ולכן [[נפש האלהית]] שבמוח מושלת ב[[עיר קטנה]] אברי הגוף כולם שיהיו [[לבוש]] ו[[מרכבה]] לשלשה לבושיה שיתלבשו בהם שהם [[מחשבה דבור ומעשה]] של [[תרי"ג מצות התורה]] אבל מהותה ועצמותה של נפש האלהית אין לה שליטה וממשלה על מהותה ועצמותה של נפש הבהמית ב[[בינוני]] כי אם בשעה ש[[אהבת ה']] הוא בהתגלות לבו בעתים מזומנים כמו בשעת ה[[תפלה]] וכיוצא בה ואף גם זאת הפעם אינה רק שליטה וממשלה לבד כדכתיב "ולאום מלאום יאמץ" כשזה קם זה נופל וכשזה קם כו' ש[[נפש האלהית]] מתאמצת ומתגברת על נפש הבהמית במקור ה[[גבורות]] שהיא [[בינה]] להתבונן ב[[גדולת ה']] אין סוף ב"ה ולהוליד אהבה עזה לה' כרשפי אש ב[[חלל הימני]] שבלבו ואז אתכפיא סטרא אחרא שב[[חלל השמאלי]] אבל לא נתבטל לגמרי בבינוני אלא ב[[צדיק]] שנאמר בו ולבי חלל בקרבי והוא מואס ברע ושונאו בתכלית השנאה והמיאוס או שלא בתכלית השנאה כנ"ל. אבל ב[[בינוני]] הוא דרך משל כאדם שישן שיכול לחזור וליעור משנתו כך הרע בבינוני הוא כישן ב[[חלל השמאלי]] בשעת [[קריאת שמע]] ו[[תפלה]] שלבו בוער ב[[אהבת ה']] ואחר כך יכול להיות חוזר וניעור. ולכן היה רבה מחזיק עצמו כבינוני אף דלא פסיק פומיה מגירסא ובתורת ה' חפצו יומם ולילה בחפיצה וחשיקה ותשוקה ונפש שוקקה לה' באהבה רבה כבשעת קריאת שמע ותפלה ונדמה בעיניו כ[[בינוני]] המתפלל כל היום וכמאמר רז"ל "הלואי שיתפלל אדם כל היום כולו": | ||
והנה מדת [[אהבה]] זו האמורה ב[[בינונים]] בשעת התפלה על ידי התגברות ה[[נפש האלהית]] כו' הנה לגבי מדרגת הצדיקים עובדי ה' באמת לאמיתו אין בחינת אהבה זו נקראת בשם עבודת אמת כלל מאחר שחולפת ועוברת אחר התפלה וכתיב "שפת אמת תכון לעד ועד ארגיעה לשון שקר" ואף על פי כן לגבי מדרגת ה[[בינוני|בינונים]] נקראת עבודה תמה באמת לאמיתו שלהם איש איש כפי מדרגתו במדרגת הבינונים והריני קורא באהבתם שבתפלתם גם כן שפת אמת תכון לעד הואיל ובכח נפשם האלהית לחזור ולעורר בחינת אהבה זו לעולם בהתגברותה בשעת ה[[תפלה]] מדי יום ביום על ידי הכנה הראויה לכל נפש כפי ערכה ומדרגתה כי הנה מדת [[אמת]] היא מדתו של [[יעקב]] הנקרא בריח התיכון המבריח מן הקצה אל הקצה מרום המעלות ומדרגות עד סוף כל דרגין ובכל מעלה ומדרגה מבריח תוך נקודה האמצעית שהיא נקודת ובחינת מדת אמת שלה ומדת אמת היא נחלה בלי מצרים ואין לה שיעור למעלה עד רום המעלות וכל מעלות ומדרגות שלמטה הם כאין לגבי מעלות ומדרגות שלמעלה מהן [כידוע ליודעי חן שבחינת [[ראש]] ו[[מוחין]] של מדרגות תחתונות הן למטה מבחינת [[עקביים]] ורגלי מדרגות עליונות מהן וכמאמר רז"ל רגלי החיות כנגד כולן]:<noinclude>[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|א]]</noinclude> | והנה מדת [[אהבה]] זו האמורה ב[[בינונים]] בשעת התפלה על ידי התגברות ה[[נפש האלהית]] כו' הנה לגבי מדרגת הצדיקים עובדי ה' באמת לאמיתו אין בחינת אהבה זו נקראת בשם עבודת אמת כלל מאחר שחולפת ועוברת אחר התפלה וכתיב "שפת אמת תכון לעד ועד ארגיעה לשון שקר" ואף על פי כן לגבי מדרגת ה[[בינוני|בינונים]] נקראת עבודה תמה באמת לאמיתו שלהם איש איש כפי מדרגתו במדרגת הבינונים והריני קורא באהבתם שבתפלתם גם כן שפת אמת תכון לעד הואיל ובכח נפשם האלהית לחזור ולעורר בחינת אהבה זו לעולם בהתגברותה בשעת ה[[תפלה]] מדי יום ביום על ידי הכנה הראויה לכל נפש כפי ערכה ומדרגתה כי הנה מדת [[אמת]] היא מדתו של [[יעקב]] הנקרא בריח התיכון המבריח מן הקצה אל הקצה מרום המעלות ומדרגות עד סוף כל דרגין ובכל מעלה ומדרגה מבריח תוך נקודה האמצעית שהיא נקודת ובחינת מדת אמת שלה ומדת אמת היא נחלה בלי מצרים ואין לה שיעור למעלה עד רום המעלות וכל מעלות ומדרגות שלמטה הם כאין לגבי מעלות ומדרגות שלמעלה מהן [כידוע ליודעי חן שבחינת [[ראש]] ו[[מוחין]] של מדרגות תחתונות הן למטה מבחינת [[עקביים]] ורגלי מדרגות עליונות מהן וכמאמר רז"ל רגלי החיות כנגד כולן]:<noinclude>[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|א]]</noinclude> | ||