אותיות (דבר ה'): הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 20 בתים ,  22 בספטמבר 2016
מ
החלפת טקסט – " ית' " ב־" יתברך "
מ (החלפת טקסט – "מחשבה " ב־"מחשבה ")
מ (החלפת טקסט – " ית' " ב־" יתברך ")
שורה 13: שורה 13:
בזה שוים [[אותיות]] "דבר הוי'" המהוים את הנבראים - לאותיות התורה, שגם [[אותיות]] התורה הן המשכות מבחינת [[חכמה עילאה]] דרך המדות העליונות, עד שמגיעות להתלבש בשכל הנבראים בלימוד התורה.
בזה שוים [[אותיות]] "דבר הוי'" המהוים את הנבראים - לאותיות התורה, שגם [[אותיות]] התורה הן המשכות מבחינת [[חכמה עילאה]] דרך המדות העליונות, עד שמגיעות להתלבש בשכל הנבראים בלימוד התורה.


בשני מיני [[אותיות]] אלו - דבר הוי' זו הלכה (אותיות התורה), ודבר הוי' שממנו גם שמים נעשו (הכח הפועל בנבראים), הרי אין דיבורו של [[הקב"ה]] מובדל ממנו ית' ח"ו - גם לאחר שנמשך ומתלבש בנברא. כי להיות [[עצמותו יתברך]] בבחינת אין-סוף ובלתי בעל גבול אמיתי, הרי אין דבר חוץ ממנו, ו[[לית אתר פנוי מיניה]].
בשני מיני [[אותיות]] אלו - דבר הוי' זו הלכה (אותיות התורה), ודבר הוי' שממנו גם שמים נעשו (הכח הפועל בנבראים), הרי אין דיבורו של [[הקב"ה]] מובדל ממנו יתברך ח"ו - גם לאחר שנמשך ומתלבש בנברא. כי להיות [[עצמותו יתברך]] בבחינת אין-סוף ובלתי בעל גבול אמיתי, הרי אין דבר חוץ ממנו, ו[[לית אתר פנוי מיניה]].


נמצא כי דיבורו ומחשבתו כביכול מיוחדות עמו - גם לאחר שנתגלו בבריאה - בתכלית היחוד, דרך [[משל]] - כמו דיבורו ומחשבתו של אדם בעודן בכח - בפנימיותו - בטרם נתגלו ב[[מחשבה]] או בדיבור. "ולא נקרא דבורו ית' בשם דיבור רק על דרך [[משל]] כמו שדיבור התחתון שבאדם הוא מגלה לשומעים מה שהיה צפון ונעלם במחשבתו כך למעלה בא"ס ב"ה יציאת האור והחיות ממנו ית' מההעלם אל הגילוי לברוא עולמות ולהחיותם נקרא בשם דיבור והן הן עשרה מאמרות שבהן נברא העולם וכן שאר כל התורה נביאים וכתובים שהשיגו הנביאים במראה נבואתם."
נמצא כי דיבורו ומחשבתו כביכול מיוחדות עמו - גם לאחר שנתגלו בבריאה - בתכלית היחוד, דרך [[משל]] - כמו דיבורו ומחשבתו של אדם בעודן בכח - בפנימיותו - בטרם נתגלו ב[[מחשבה]] או בדיבור. "ולא נקרא דבורו יתברך בשם דיבור רק על דרך [[משל]] כמו שדיבור התחתון שבאדם הוא מגלה לשומעים מה שהיה צפון ונעלם במחשבתו כך למעלה בא"ס ב"ה יציאת האור והחיות ממנו יתברך מההעלם אל הגילוי לברוא עולמות ולהחיותם נקרא בשם דיבור והן הן עשרה מאמרות שבהן נברא העולם וכן שאר כל התורה נביאים וכתובים שהשיגו הנביאים במראה נבואתם."


זאת אומרת, שהמשכת והמחשת הכח האלקי - מהיותו בבחינת אין-סוף והפשטה מוחלטת, אל היותו כח מוגדר ומוגבל המתלבש בנברא להחיותו, נקרא בדרך משל; "דיבורו של מקום", בדומה לדיבור התחתון שיוצא מגדר [[מחשבה]] רוחנית ומתממש לדיבור צלילי הנתפס בחוש השמע.
זאת אומרת, שהמשכת והמחשת הכח האלקי - מהיותו בבחינת אין-סוף והפשטה מוחלטת, אל היותו כח מוגדר ומוגבל המתלבש בנברא להחיותו, נקרא בדרך משל; "דיבורו של מקום", בדומה לדיבור התחתון שיוצא מגדר [[מחשבה]] רוחנית ומתממש לדיבור צלילי הנתפס בחוש השמע.
שורה 21: שורה 21:
אלא שכנ"ל, אין המשל דומה לנמשל לגמרי, שבדיבור התחתון - משעה שיצא מגדר הרוחניות אל היותו גשמי, פסק להיות רוחני כמו שהיה לפני גילויו, ואילו דבר ה' - גם בשעה שנמשך להתלבש בנברא המוגבל והגשמי - נשאר בבחינת אין-סוף כפי שהיה בטרם ירידתו להתלבש בנברא.
אלא שכנ"ל, אין המשל דומה לנמשל לגמרי, שבדיבור התחתון - משעה שיצא מגדר הרוחניות אל היותו גשמי, פסק להיות רוחני כמו שהיה לפני גילויו, ואילו דבר ה' - גם בשעה שנמשך להתלבש בנברא המוגבל והגשמי - נשאר בבחינת אין-סוף כפי שהיה בטרם ירידתו להתלבש בנברא.


נמצא כי האור והכח האלקי שממנו הווית עצם כל נברא, הרי הוא חלק מעצמותו בבחינת [[הויה הוא האלוקים]], וממילא אין שום מציאות מלבדו. וכמו כן ה[[תורה]] - על כל חלקיה ורבדיה - גם בצורתה הנגלית בבחינת [[חכמה]] ושכל מוגדר, וכן גם אותיותיה וכו', הרי היא מאוחדת בעצמותו ית' בבחינת [[אורייתא וקוב"ה כולא חד]]. והיינו שבפנימיותה היא בבחינת אין-סוף שלמעלה מכל שכל והגדרה.
נמצא כי האור והכח האלקי שממנו הווית עצם כל נברא, הרי הוא חלק מעצמותו בבחינת [[הויה הוא האלוקים]], וממילא אין שום מציאות מלבדו. וכמו כן ה[[תורה]] - על כל חלקיה ורבדיה - גם בצורתה הנגלית בבחינת [[חכמה]] ושכל מוגדר, וכן גם אותיותיה וכו', הרי היא מאוחדת בעצמותו יתברך בבחינת [[אורייתא וקוב"ה כולא חד]]. והיינו שבפנימיותה היא בבחינת אין-סוף שלמעלה מכל שכל והגדרה.


ובזה ההבדל שבין "אותיות החקיקה" ל"אותיות הכתיבה" שבתורה. שבחקיקה - על אף היותן [[אותיות]] מוגדרות (שכל אלקי מוגדר), הרי אין סוף ב"ה בגילוי בהן, ואילו בכתיבה - הא"ס שבאותיות הוא בבחינת העלם, והאותיות (שכל התורה) הן מציאות לעצמן כביכול, שעל-אף היותן [[אותיות]] התורה וכו', לא נרגש בהן [[אור אין סוף]] ב"ה כ"כ.
ובזה ההבדל שבין "אותיות החקיקה" ל"אותיות הכתיבה" שבתורה. שבחקיקה - על אף היותן [[אותיות]] מוגדרות (שכל אלקי מוגדר), הרי אין סוף ב"ה בגילוי בהן, ואילו בכתיבה - הא"ס שבאותיות הוא בבחינת העלם, והאותיות (שכל התורה) הן מציאות לעצמן כביכול, שעל-אף היותן [[אותיות]] התורה וכו', לא נרגש בהן [[אור אין סוף]] ב"ה כ"כ.
39,916

עריכות

תפריט ניווט