27,062
עריכות
מ (החלפת טקסט – "זריעה" ב־"זריעה") |
מ (החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה") |
||
(13 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
"'''האבות הן הן המרכבה'''" | "'''האבות הן הן המרכבה'''", ה[[אבות]], אברהם, יצחק ויעקב נמשלו במדרש{{הערה|בראשית רבה פרשה מז, סעיף ו}} ובזוהר{{הערה|זוהר חלק א דף רי עמוד ב; זוהר חלק ג דף קפד עמוד ב}} ל[[מרכבה]] לשכינה. כלומר שהיו ב[[ביטול]] מוחלט ל[[שכינה]] כמרכבה לרוכב עליה. | ||
בפרטיות, האבות היו בחינת [[מרכבה]] למידות של [[עולם האצילות]]: אברהם ל[[ספירת החסד]], [[יצחק]] ל[[ספירת הגבורה]], [[יעקב]] ל[[ספירת התפארת]]. בנוסף, על ידי היותם [[מרכבה]] ל[[מידות]] של [[עולם האצילות]] העלו אותם לבחינה גבוהה יותר. | |||
==ענין האבות הן הן המרכבה== | ==ענין האבות הן הן המרכבה== | ||
בגלל עוצם הביטול של ה[[אבות]] לה' - נקראו בשם "[[מרכבה]]". כשם שהמרכבה בטלה לרצון הרוכב עליה, כך האבות - כל אבריהם כולם היו קדושים ומובדלים מעניני העולם הזה ולא נעשו מרכבה, אלא רק | בגלל עוצם הביטול של ה[[אבות]] לה' - נקראו בשם "[[מרכבה]]". כשם שהמרכבה בטלה לרצון הרוכב עליה, כך האבות - כל אבריהם כולם היו קדושים ומובדלים מעניני העולם הזה ולא נעשו מרכבה, אלא רק ל[[רצון העליון]] לבדו, ואף גם זאת - ביטול זה היה לא בזמנים מוגבלים בלבד, אלא כל ימיהם. | ||
לכך היו האבות רועי צאן בכדי שלא יטרידו אותם עניני עולם הזה, להפריד אותם אפילו רגע אחד מבחינת ה[[ביטול]], וכאשר היו רועי צאן ב[[שדה]] לא | לכך היו האבות רועי צאן בכדי שלא יטרידו אותם עניני עולם הזה, להפריד אותם אפילו רגע אחד מבחינת ה[[ביטול]], וכאשר היו רועי צאן ב[[שדה]] לא הייתה להם שום טרדא מעסקי עניני [[עולם הזה]], והיו מתהלכים לפני ה' כל הימים ב[[התקשרות]] אמיתי בביטול תמידי להיות בבחינת [[מרכבה]] ממש. | ||
והענין הוא כי בכל העסקים - זולת רועה צאן - יש טרדא רבה מאד, כמו גם בעבודת האדמה יש טרדא ודאגה בחרישה ו | והענין הוא כי בכל העסקים - זולת רועה צאן - יש טרדא רבה מאד, כמו גם בעבודת האדמה יש טרדא ודאגה בחרישה ו[[מלאכת זורע|זריעה]] וקצירה וכו', אבל רועה צאן - אין בעסק זה שום טרדא כלל ולא שום דאגה כלל, כי בהוציאו את הצאן לאחו, הנה במשך היום יוכל להיות פנוי מכל מחשבה, בלתי - להוי' לבדו, ואין מונע כלל להיות מתקשר ומתדבק בה' כל היום בלי פירוד כלל. | ||
במאמרי [[אדמו"ר הזקן]] מובא שהאבות היו בבחינת מרכבה גם בעת שינתם. | במאמרי [[אדמו"ר הזקן]] מובא שהאבות היו בבחינת מרכבה גם בעת שינתם. | ||
==ביאור העניין | ==ביאור העניין בפרטיות== | ||
בפרטות מבואר כי האבות היו בבחינת מרכבה ל[[מידות]] של [[עולם האצילות]]. אברהם היה מרכבה ל[[ספירת החסד]], כמו שנאמר "אברהם אוהבי", יצחק היה מרכבה ל[[ספירת הגבורה]], כמו שנאמר "ופחד יצחק", ויעקב היה מרכבה ל[[ספירת התפארת]] שהיא [[מידת הרחמים]]. | בפרטות מבואר כי האבות היו בבחינת מרכבה ל[[מידות]] של [[עולם האצילות]]. אברהם היה מרכבה ל[[ספירת החסד]], כמו שנאמר "אברהם אוהבי", יצחק היה מרכבה ל[[ספירת הגבורה]], כמו שנאמר "ופחד יצחק", ויעקב היה מרכבה ל[[ספירת התפארת]] שהיא [[מידת הרחמים]]. | ||
כמו שהמרכבה מעלה ומביאה את הרוכב למקום שאלמלא המרכבה לא יכול היה הרוכב להגיע לשם, כך האבות בעבודתם את ה' - מתעלים, ואף גורמים להעלאת הספירות (שהם שרש נשמתם) אל [[אור אין סוף]] ב"ה, בבחינת [[ביטול]], כמו שכתוב: לך ה' הגדולה וה[[ספירת הגבורה|גבורה]] כו', | כמו שהמרכבה מעלה ומביאה את הרוכב למקום שאלמלא המרכבה לא יכול היה הרוכב להגיע לשם, כך האבות בעבודתם את ה' - מתעלים, ואף גורמים להעלאת הספירות (שהם שרש נשמתם) אל [[אור אין סוף]] ב"ה, בבחינת [[ביטול]], כמו שכתוב: לך ה' הגדולה וה[[ספירת הגבורה|גבורה]] כו', ועל ידי זה יתגלה בהם [[אור אין סוף]] ב"ה, וימשך על-ידם אלקות לנשמות. | ||
והיינו בחינת "[[מרכבתא עילאה]]" - מרכבה דאצילות שלמעלה ממרכבה דחיות הקודש שב[[בי"ע]]. | והיינו בחינת "[[מרכבתא עילאה]]" - מרכבה דאצילות שלמעלה ממרכבה דחיות הקודש שב[[בי"ע]]. | ||
שורה 23: | שורה 23: | ||
*[[שבעת הרועים]] | *[[שבעת הרועים]] | ||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:המרכבה]] | ||
[[קטגוריה:ביטויים מספר הזוהר]] | [[קטגוריה:ביטויים מספר הזוהר]][[קטגוריה:האבות]] |