10,852
עריכות
אהבת ישראל: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "שמאל|ממוזער|250px|" ב־"שמאל|ממוזער|"
מ (החלפת טקסט – " לחם " ב־" לחם ") |
מ (החלפת טקסט – "שמאל|ממוזער|250px|" ב־"שמאל|ממוזער|") |
||
| (53 גרסאות ביניים של 18 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:שלט אהבת ישראל.jpg|שמאל|ממוזער | [[קובץ:שלט אהבת ישראל.jpg|שמאל|ממוזער|שלט על אהבת ישראל ב[[תלמוד תורה צבאות מנחם קריית שמואל]]]] | ||
'''אהבת ישראל''' היא [[מצוות עשה]]{{הערה|סה"מ לרמב"ם מצווה רו. הל' דעות (להנ"ל) פ"ו ה"ג. חינוך מצווה רמג.}}, לאהוב כל אדם מ[[עם ישראל|ישראל]], מקורה בתורה הוא בפסוק{{הערה|דברים לג, ד.}} "[[ואהבת לרעך כמוך]]". | |||
בתורה מופיע אהבת ישראל כעניין כללי ויסודי, וכמובא בגמרא בשם [[הלל הזקן]]{{הערה|שבת לא, א.}}. "דעלך סני אל תעש לחברך, זה כל התורה כולה ואידך פירושה" פירוש: מה ששנוי עליך אל תעשה לחברך, זה כל התורה". וכן אמר [[רבי עקיבא]]{{הערה|ירושלמי נדרים, פ"ט ה"ד.}} "ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה", | |||
אף ב[[תורת החסידות]] מהוה הענין של '''אהבת ישראל''' כאחד היסודות המרכזיים ב[[עבודת ה']]. | |||
== | ==בתורת החסידות== | ||
ענינה בכללות בתורת החסידות הוא לאהוב יהודי נוסף לא (רק) מצד המעלות הפרטיות שבו כגון [[שכל]] ו[[מדות טובות]] כ"א מצד שהוא ישראל{{הערה|סה"ש תש"א עמ' 93. שיחת ליל ש"פ תבא תש"ה. - כי ג' האהבות (אהבת התורה, אהבת ישראל, אהבת התורה) הם מצד ה'''עצם'''.}} ואהבה זו הוא מצד הנשמה. | |||
אהבה זו צריכה להיות אהבה עצמית, '''כמוך''', כפי שאוהב את עצמו באהבה שלמעלה מהגבלות של טעם ודעת, כך צריך הוא לאהוב את הזולת באהבה שלמעלה מטעם ודעת{{הערה|לקוטי שיחות כרך ב עמ' 300, 435 (מיוסד על פרק ל"ב בתניא).}}. | |||
יתירה מזו: הזולת צריך לגעת לו יותר מאשר מעצמו וממילא צריך הוא לאהוב את יהודי אחר אף יותר מכפי שאוהב הוא את עצמו, ואף צריך לכאוב לו ייסוריו של חבירו עוד יותר ממה שכואב לו יסוריו של עצמו, זאת מפני שגבי עצמו יכול למצוא כל מני סיבות אשר בעבורם באו עליו ה[[יסורים]]. וזהו הפירוש האמיתי ב"ואהבת לרעך כמוך" שתאהב את עצמך כמו שאתה אוהב את רעך.{{הערה|לקו"ד (כרך ד) עמ' 1410.}} | |||
מעשה המצווה בו נצטווינו, הוא [[התבוננות]] ב[[שכל|ו]] בדברים המעוררים את האהבה לכל יהודי, ועל ידי ההתבוננות המתאימה ברור באופן וודאי שיגיע האדם לרגש ממשי של אהבת ישראל ב[[לב]]{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"ג עמוד תכו. התוועדויות תשמ"ו חלק ב' עמוד 664. וראה [https://drive.google.com/file/d/1ApEVpzz9PiClK6Yfo0iw8gtnnn3lAZk3/view לקיוטי שיחות חלק יז ע' 216 ואילך ובהערה 16 ושולי הגיליון שם].}}. אלא ש[[התבוננות]] זו היא רק ממוצע כדי להגיע לאהבה שלמעלה מ[[שכל]]{{הערה|לקוטי שיחות שם עמ' 300.}} מאחר ואהבה זו במהותה אינה תלויה בשכל אלא היא אהבה טבעית כאהבת איש את אחיו ואב את בנו. | |||
===הטעמים לעצמיות אהבת ישראל=== | |||
====• אהבת ישראל היא אהבת ה':==== | |||
מאחר וכל יהודי הוא בן של [[הקב"ה]] כמוזכר בפסוק{{הערה|דברים יד, א.}} "בנים אתם לה' אלוקיכם" ממילא כל יהודי הוא אהוב של [[הקב"ה]] וא"כ כשאוהב את האהוב, הרי זה כאילו אוהב את האוהב, וכן{{הערה|מובא בהיום יום, עמ' פא.}} מצד זה שכל יהודי יש בו [[נפש אלוקית]] שהוא [[חלק אלוקה ממעל ממש]]{{הערה|[[ליקוטי אמרים]], פרק ב}} ו"עצם כשאתה תופס מקצתו אתה תופס את כולו"{{הערה|מאמר הבעש"ט, הובא במאמר ד"ה 'השמים כסאי' תרס"ח (בהמשך תרס"ו) ובספר תולדות יעקב ויסף יתרו מצוות אנכי:שכתבו הראשונים וכו' בכל מקום שאני תופס ואוחז בקצה וחלק מחלק האחדות הרי אני תופס כולו וכן שמעתי ממורי. ובפ' חיי שרה כב, ד מפירוש היעבץ לאבות פ"ד מ"ב: התופס מקצת מן האחדות תופס כולו.}} | |||
מאחר ובאהבת ישראל טמונה אהבת ה', לכן זוהי אהבה עצמית מאחר וכל יהודי יש בו אהבה עצמית ל'''הקב"ה''' ומצד זה יש לו אהבה עצמית לכל יהודי. | |||
====• כל עם ישראל כלולים בנשמת אדם הראשון:==== | |||
כל [[עם ישראל]] כלולים במקור בנשמה אחת כללית והיא נשמת [[אדם הראשון]] וממילא כל יהודי הוא פרט בכלל זה ואף כלול מרעהו, יתירה מזו מאחר וכולם מושרשים בעצם אחד הרי עצם, גם כשמתחלק לפרטים, בכל פרט יש את כל העצם מאחר ו"עצם כשאתה תופס מקצתו אתה תופס את כולו" וא"כ, כל יהודי אחר הוא כמותו בעצמו{{הערה|לקו"ש שם. - והתכללות זו, נעלית יותר מהתכללות הפרטים שכלולים זמ"ז, כי בכל החלקים הוא אותו עצם ממש (שיחת ליל שמח"ת תשח"י).}} ובמה שאוהב יהודי אחר, אי"ז כאוהב את הזולת כ"א כאוהב את עצמו. | |||
" | ===מהותה בעבודת האדם=== | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[ליקוטי אמרים - פרק ל"ב]]}} | |||
{{ציטוט צף|[[רבינו הזקן]] כותב ב[[סידור אדמו"ר הזקן|סידורו]]: "נכון לומר קודם ה[[תפילה]] הריני מקבל עלי [[מצות עשה]] של ואהבת לרעך כמוך". זאת אומרת, אשר מצות אהבת ישראל היא שער הכניסה, אשר דרך בו יכול האדם לבוא לעמוד לפני [[ה'|ה"א]] להתפלל, בזכותה תקובל תפילת המתפלל|[[תבנית:היום יום/ב' תמוז|היום יום, ב' תמוז]]}} | |||
בתורת החסידות מבואר שבכדי שאדם יוכל להגיע לכך שיאהב יהודי נוסף מוכרח הוא לגלות ולהרגיש את ה[[נפש אלוקית]] מאחר ומצד [[נפש הבהמית|נפשו הבהמית]] לא שייך לאהוב אדם אחר, מאחר ואדם בטבעו אוהב את עצמו, וכלשון ה[[תניא]]{{הערה|פרק לב', וכפי שניכר משם הפרק שהוא ה'לב' של כל התניא, וכפי שהוזכר בתחלת הערך, שזהו אחד מיסודות עבודת ה'.}} "רק שהגופים מחולקים", ודווקא מצד גילוי נפשו האלוקית מסוגל הוא לאהוב יהודי אחר, זאת על ידי שמגיע לידי [[ביטול]] כפי שממבאר [[אדמו"ר הזקן]] ב[[תניא]]{{הערה|פרקים כ"ט - ל"ב ועיין שיעורים בספר התניא, בפל"ב בביאור הרבי שם}} בהרחבה אשר אז מתגלה איך ש"כולם מתאימות" פירושו שכל היהודים שווים, מצד נפשם האלוקית ויתירה מזו "אב אחד לכולנה" - לכולם יש שורש אחד ב[[כנסת ישראל]] ועי"ז יכול לאהוב יהודי נוסף מאחר והם מאוחדים ממש. | |||
===אהבה ליהודי חוטא=== | |||
בנוגע ליהודי ש[[חטא]] אשר עליו נאמר ב[[גמרא]]{{הערה|ראה פסחים, קיג, ב. ערכין, טז, א}} "שמי שראה בחבירו שחטא, מצווה לשנאותו וגם לומר לרבו שישנאהו" מבואר{{הערה|תניא שם ועיין ביאורי הרבי, מובאים בספר שיעורים בספר התניא}} שזהו רק במשהו שהוא בגדר '''חבירו''' וצריך להיות חבירו בקיום [[תורה]] ו[[מצוות]] פירושו של דבר, שווה לו בכך שהוא מקיים תורה ומצוות.{{הערה|זאת מפני שדווקא גבי משהו ששומר תומ"צ אומרים ששגת תלמוד עולה זדון" פירוש, מחמירים יותר אך משהו שאינו שומר תומ"צ הרי עליו אמרו חז"ל "עמי הארץ זדונות נעשות להם כשגגות"}} ואף כבר הוכיח אותו על מה שעשה מצד מצוות{{הערה|ויקרא, יט, יז}} "הוכח תוכיח את עמיתך". ואף אותו מחויב לאהוב את החלק הטוב שבו ורק את החלק הרע שבו מחויב לשנוא. אבל מישהו שאינו חבירו, הרי מחויב הוא לאהוב אותו ועוד שאולי עי"ז יוכל לקרבו לתורה{{הערה|כמאמר הלל (מסכת אבות א, יב.) "הוי מתלמידיו של אהרן, אוהב שלום . . אוהב את הבריות ומקרבן לתורה}}. | |||
==אהבת ישראל כיום== | ==אהבת ישראל כיום== | ||
| שורה 46: | שורה 40: | ||
* [[קונטרס אהבת ישראל]] | * [[קונטרס אהבת ישראל]] | ||
==קישורים | ==לקריאה נוספת== | ||
*'''להתחיל את השולחן ערוך מצד ימין''', במדור 'חיי רבי' שבועון כפר חב"ד גליון 1856 עמוד 38 | |||
*'''להבין עניין אהבת ישראל''', נ. ברנשטיין, שבועון 'דרך המלך' מס' 110 עמוד 4-7. | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
* אדמו"ר [[הצמח צדק]], '''[http://chabadlibrary.org/books/zz/dm/1/10/index.htm מצות אהבת ישראל]''', מתוך הספר דרך מצוותך, פורמט טקסט, אתר ספריית חב"ד | * אדמו"ר [[הצמח צדק]], '''[http://chabadlibrary.org/books/zz/dm/1/10/index.htm מצות אהבת ישראל]''', מתוך הספר דרך מצוותך, פורמט טקסט, אתר ספריית חב"ד | ||
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73861 הרבי מספר על אהבת ישראל של אדמו"ר הזקן] {{וידאו}} - {{אינפו}} | * [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73861 הרבי מספר על אהבת ישראל של אדמו"ר הזקן] {{וידאו}} - {{אינפו}} | ||
* [[ספר הערכים חב"ד]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30546&st=&pgnum=315|ערך ערך אהבת ישראל.] - [[היברו בוקס]]. | |||
*קובץ '''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2017/05/07-05-2017-11-03-49-%D7%9C%D7%A2%D7%91%D7%93%D7%9A-%D7%91%D7%90%D7%9E%D7%AA-%D7%90%D7%94%D7%91%D7%AA-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C.pdf אהבת ישראל]''', בסדרת 'לעבדך באמת' בהוצאת [[לכשיפוצו מעיינותיך (ארגון)|יפוצו]], ל"ג בעומר תשע"ז | |||
*'''[http://www.toratchabad.com/files/yechidat_limud/AhavatYisrael.pdf אהבת ישראל בראי החסידות]''', יחידת לימוד בנושא אהבת ישראל בהוצאת מערכת '[[מעיינותיך]]' | |||
*'''[https://toratchabad.com/%D7%A9%D7%99%D7%98%D7%AA%D7%95-%D7%91%D7%90%D7%94%D7%91%D7%AA-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C שיטתו של הבעל שם טוב באהבת ישראל]''', באתר [[תורת חב"ד לבני הישיבות]] | |||
*'''[https://col.org.il/news/144962 אהבת ישראל בין התמימים]''', הפקת וידאו שהוקרנה ב'[[יום תמים לרבי]]' י"א ניסן תשפ"ג | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מצוות}} | {{מצוות}} | ||
[[קטגוריה:עבודת ה']] | [[קטגוריה:עבודת ה']] | ||
[[קטגוריה:תורת החסידות]] | |||
[[קטגוריה:מצוות]] | [[קטגוריה:מצוות]] | ||