צמצום בבחינת מרובע: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – " " ב־" "
אין תקציר עריכה
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ")
שורה 8: שורה 8:


==החילוק בין עיגול למרובע==
==החילוק בין עיגול למרובע==
במהותו של הצמצום מבואר כי הצמצום שבבחינת עיגול - המכונה "צמצום הראשון" - האור מקיף שבה מובדל לגמרי מהעולמות ולכן מכונה עיגול בניגוד לצמצום שבבחינת מרובע שהאור מקיף יש לו אחיזה בעולמות.
במהותו של הצמצום מבואר כי הצמצום שבבחינת עיגול - המכונה "צמצום הראשון" - האור מקיף שבה מובדל לגמרי מהעולמות ולכן מכונה עיגול בניגוד לצמצום שבבחינת מרובע שהאור מקיף יש לו אחיזה בעולמות.


עניין זה מיוסד על דברי הזוהר {{הערה|תרומה דף קכ"ז.}} שההבדל בין אות מם סתומה לאות סמך הוא שזה בעיגול וזה בריבוע ובראשון אין אחיזה לעולמות ולשני יש.
עניין זה מיוסד על דברי הזוהר {{הערה|תרומה דף קכ"ז.}} שההבדל בין אות מם סתומה לאות סמך הוא שזה בעיגול וזה בריבוע ובראשון אין אחיזה לעולמות ולשני יש.
שורה 24: שורה 24:
* '''א'''. מציאות המאור היא באין ערוך למציאות האור ובהכרח שהמשכת האור מהמאור יהיה על ידי צמצום. {{הערה|שם=באתי לגני מה|מאמר באתי לגני תשמ"ה.}}
* '''א'''. מציאות המאור היא באין ערוך למציאות האור ובהכרח שהמשכת האור מהמאור יהיה על ידי צמצום. {{הערה|שם=באתי לגני מה|מאמר באתי לגני תשמ"ה.}}


*לבד זאת, האור עצמו כפי שהוא כלול בעצמותו הוא אינו בבחינת מציאות ובכדי שיתגלה ויהיה "מציאות אור" בהכרח שיהיה צמצום {{הערה|שם=באתי לגני מה}} ויתירה מכך, מכיוון שהעצמות ממש הוא מובדל מכל עניין, וכל העניינים ([[יכולת]], [[מאור]], [[אור]]) שבה הם בה בהשוואה ממש ומציאותם הם מציאות אחת עם העצמות{{הערה|ראה מאמר החודש הזה לכם תשמ"ז הערה 28 29 (לתוספת ביאור ראה ספר "להבין ולהשכיל" (ביאורי ר' יואל כהן על מאמרי הרבי) במאמר כי ישאלך בנך בעיונים)}}, לכן המשכת האור מהאור הכלול בה הוא בהכרח על ידי "צמצום מבהיל".{{הערה|שם=יתרו מה|שבת פרשת יתרו תשמ"ה.}}
*לבד זאת, האור עצמו כפי שהוא כלול בעצמותו הוא אינו בבחינת מציאות ובכדי שיתגלה ויהיה "מציאות אור" בהכרח שיהיה צמצום {{הערה|שם=באתי לגני מה}} ויתירה מכך, מכיוון שהעצמות ממש הוא מובדל מכל עניין, וכל העניינים ([[יכולת]], [[מאור]], [[אור]]) שבה הם בה בהשוואה ממש ומציאותם הם מציאות אחת עם העצמות{{הערה|ראה מאמר החודש הזה לכם תשמ"ז הערה 28 29 (לתוספת ביאור ראה ספר "להבין ולהשכיל" (ביאורי ר' יואל כהן על מאמרי הרבי) במאמר כי ישאלך בנך בעיונים)}}, לכן המשכת האור מהאור הכלול בה הוא בהכרח על ידי "צמצום מבהיל".{{הערה|שם=יתרו מה|שבת פרשת יתרו תשמ"ה.}}


* הדרגה האחרונה בירידת האור שלפני הצמצום הוא ירידה שמשייכת אותו לעולמות. שהרי זה מה שאי אפשר להיות עולמות ללא צמצום הראשון הוא משום שהאור שהיה ממלא מקום החלל סותר לעולמות וזה גופא מורה על שייכותו. ירידה זו להיות שייך לעולמות נוצרת על ידי הדרגה הנמוכה שבצמצום שבבחינת מרובע.{{הערה|שם=באתי לגני מה}}
* הדרגה האחרונה בירידת האור שלפני הצמצום הוא ירידה שמשייכת אותו לעולמות. שהרי זה מה שאי אפשר להיות עולמות ללא צמצום הראשון הוא משום שהאור שהיה ממלא מקום החלל סותר לעולמות וזה גופא מורה על שייכותו. ירידה זו להיות שייך לעולמות נוצרת על ידי הדרגה הנמוכה שבצמצום שבבחינת מרובע.{{הערה|שם=באתי לגני מה}}

תפריט ניווט