12,050
עריכות
עולם המלבוש: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – " " ב־" "
מ (החלפת טקסט – " ," ב־",") |
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") |
||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
לאחר פטירתו של רבי חיים ויטאל התעורר פולמוס בנוגע לספרי מהר"י סרוג האם גם הם קיימים בהוראה זו, בפרט מאחר שדרוש עולם המלבוש אינו נזכר בעץ חיים או שמא ומהר"י סרוג למד בתקופה קדומה ובספריו נזכרים מושגים אחרים אם כן עליו לא חלה הוראה זו. לעומת זאת רבים מהמקובלים הספרדיים לא למדו את תורת מהר"י סרוג מפני שחששו לאזהרת רבי חיים ויטאל שלא ללמוד בספרים אחרים. אחריהם נמשך רבי [[צבי הירש מזידיטשוב]] שמזהיר {{הערה|עטרת צבי טו עב}} לא ללמוד בקבלת מהר"י סרוג מכיון שמדברי הרח"ו נראה שלא היתה מקובלת בידו שיטה זו. | לאחר פטירתו של רבי חיים ויטאל התעורר פולמוס בנוגע לספרי מהר"י סרוג האם גם הם קיימים בהוראה זו, בפרט מאחר שדרוש עולם המלבוש אינו נזכר בעץ חיים או שמא ומהר"י סרוג למד בתקופה קדומה ובספריו נזכרים מושגים אחרים אם כן עליו לא חלה הוראה זו. לעומת זאת רבים מהמקובלים הספרדיים לא למדו את תורת מהר"י סרוג מפני שחששו לאזהרת רבי חיים ויטאל שלא ללמוד בספרים אחרים. אחריהם נמשך רבי [[צבי הירש מזידיטשוב]] שמזהיר {{הערה|עטרת צבי טו עב}} לא ללמוד בקבלת מהר"י סרוג מכיון שמדברי הרח"ו נראה שלא היתה מקובלת בידו שיטה זו. | ||
==הכרעת תורת החסידות== | ==הכרעת תורת החסידות== | ||
[[הבעל שם טוב]] קבע למסקנה כי קבלת מהר"י סרוג | [[הבעל שם טוב]] קבע למסקנה כי קבלת מהר"י סרוג היא תורת אמת, בהסכימו על הספר "שערי גן עדן" שכתב המקובל רבי קאפיל, וכן כמובא בספר [[דגל מחנה אפרים]] {{הערה|סוף פרשת ויחי עה"פ אילה שלוחה}} דרוש המיוסד על קבלה זו, ולכן כל תלמידי הבעש"ט החל מה[[מגיד ממעזריטש]] ולאחר מכן תלמידי המגיד הלא הם [[אדמו"ר הזקן]] המזכיר פעמים רבות בספריו את [[עמק המלך]] שהוא תלמיד מהר"י סרוג, ואחריו נהגו כן כל נשיאי חב"ד. כמו כן בכל ספרי החסידות מוזכרים יסודות מתורת מהר"י סרוג, ביניהם בספר [[נועם אלימלך]]{{הערה|פרשת פנחס ד"ה עוד}}, [[אוהב ישראל]]{{הערה|דרושי פורים ד"ה משנכנס אדר}}. | ||
בקשר לעיסוק של תורת החסידות בעולמות המלבוש הנקראים "עולמות אין סוף"{{הערה|כך נראה, וראה בדברי הרבי בערך [[צמצום בבחינת מרובע]] שבעולם המלבוש מבואר ההתקשרות לעצמות ומהות}} מסופר: הרבי הריי"צ סיפר פעם {{הערת שוליים|שיחת [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסליו]] תרס"ט (ספר השיחות תורת שלום ע' 256)}}, שהמשפיע הרב שמואל גרונם שמע מר' אברמ'קה ששמע מר' זלמן מקורעניץ (הרב אברהם משולם זלמן לנדא, שהיה סבו) שהוא היה תובע מ[[אדמו"ר הזקן]] [[חסידות]] על חשבון עץ חיים (ושמע פעם) ואמר [[אדמו"ר הזקן]] בדביקות, "זלמינקע מאנט ביי מיר חסידות אויף ע"ח, וואס רעדט ע"ח, השתל', און איך ב"ה רעד העכער און נאך העכער.. ואמר אדמו"ר.. אז דער רבי פלעגט וועלן הייבין חסידות פלעגט ער זאגן אז [[קבלה]] איז שמות און גילויים און חסידות איז נגילה ונשמחה בך, בך אין עצמות". (זלמן דורש ממני שאומר מאמרי חסידות על [[עץ חיים]]. במה עוסק עץ חיים? ב[[סדר ההשתלשלות]], אך אנו ב"ה עוסקים בלמעלה למעלה מסדר ההשתלשלות ואמר: [[המגיד ממעזריטש|הרבי]] כשהיה מתחיל את לימוד תורת החסידות, היה אומר שקבלה היא שמות וגילויים של אלקות, אבל חסידות היא בבחינת "נגילה ונשמחה בך", ב[[עצמות ומהות]]). | בקשר לעיסוק של תורת החסידות בעולמות המלבוש הנקראים "עולמות אין סוף"{{הערה|כך נראה, וראה בדברי הרבי בערך [[צמצום בבחינת מרובע]] שבעולם המלבוש מבואר ההתקשרות לעצמות ומהות}} מסופר: הרבי הריי"צ סיפר פעם {{הערת שוליים|שיחת [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסליו]] תרס"ט (ספר השיחות תורת שלום ע' 256)}}, שהמשפיע הרב שמואל גרונם שמע מר' אברמ'קה ששמע מר' זלמן מקורעניץ (הרב אברהם משולם זלמן לנדא, שהיה סבו) שהוא היה תובע מ[[אדמו"ר הזקן]] [[חסידות]] על חשבון עץ חיים (ושמע פעם) ואמר [[אדמו"ר הזקן]] בדביקות, "זלמינקע מאנט ביי מיר חסידות אויף ע"ח, וואס רעדט ע"ח, השתל', און איך ב"ה רעד העכער און נאך העכער.. ואמר אדמו"ר.. אז דער רבי פלעגט וועלן הייבין חסידות פלעגט ער זאגן אז [[קבלה]] איז שמות און גילויים און חסידות איז נגילה ונשמחה בך, בך אין עצמות". (זלמן דורש ממני שאומר מאמרי חסידות על [[עץ חיים]]. במה עוסק עץ חיים? ב[[סדר ההשתלשלות]], אך אנו ב"ה עוסקים בלמעלה למעלה מסדר ההשתלשלות ואמר: [[המגיד ממעזריטש|הרבי]] כשהיה מתחיל את לימוד תורת החסידות, היה אומר שקבלה היא שמות וגילויים של אלקות, אבל חסידות היא בבחינת "נגילה ונשמחה בך", ב[[עצמות ומהות]]). | ||