צמצום הראשון: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 4 בתים ,  13 בספטמבר 2016
מ
החלפת טקסט – " " ב־" "
אין תקציר עריכה
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ")
שורה 8: שורה 8:
ענין הצמצום מוזכר לראשונה בכתבי ה[[אריז"ל]], ותיאורו מביא בקצרה [[הרב חיים ויטאל]] בספרו אוצרות חיים בתחילתו, וזה לשונו:{{ציטוט|תוכן=דע כי תחילת הכל היה כל המציאות אור פשוט ונקרא אי׳ן סוף, ולא היה שם שום חלל ושום אויר פנוי. אלא הכל היה אור האין סוף, וכשעלה ברצונו הפשוט להאציל הנאצלים לסיבה נודעת.... ואז צמצם עצמו באמצע האור שלו בנקודת המרכז אמצעית שבו, ושם צמצם עצמו אל הצדדין והסביבות, ונשאר חלל בנתיים. וזה היה צמצום הראשון של המאציל העליון, וזה מקום החלל הוא עגול בהשואה א' מכל צדדיו, עד שנמצא עולם האצילות וכל העולמות נתונים תוך החלל הזה. ואור הא״ס מקיפו בשוה מכל צדדיו.|מקור=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36145&st=&pgnum=7 אוצרות חיים בתחילתו].}}  
ענין הצמצום מוזכר לראשונה בכתבי ה[[אריז"ל]], ותיאורו מביא בקצרה [[הרב חיים ויטאל]] בספרו אוצרות חיים בתחילתו, וזה לשונו:{{ציטוט|תוכן=דע כי תחילת הכל היה כל המציאות אור פשוט ונקרא אי׳ן סוף, ולא היה שם שום חלל ושום אויר פנוי. אלא הכל היה אור האין סוף, וכשעלה ברצונו הפשוט להאציל הנאצלים לסיבה נודעת.... ואז צמצם עצמו באמצע האור שלו בנקודת המרכז אמצעית שבו, ושם צמצם עצמו אל הצדדין והסביבות, ונשאר חלל בנתיים. וזה היה צמצום הראשון של המאציל העליון, וזה מקום החלל הוא עגול בהשואה א' מכל צדדיו, עד שנמצא עולם האצילות וכל העולמות נתונים תוך החלל הזה. ואור הא״ס מקיפו בשוה מכל צדדיו.|מקור=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36145&st=&pgnum=7 אוצרות חיים בתחילתו].}}  
לאחר מכן ממשיך בתיאור המשכת [[אור הקו]] בתוך חלל זה:
לאחר מכן ממשיך בתיאור המשכת [[אור הקו]] בתוך חלל זה:
{{ציטוט|תוכן=והנה כאשר צמצם עצמו אז דרך צד אחר מן החלל העגול הזה המשיך אור דרך קו אחר ישר דק כעין צנור אחד אור הנמשך מהאין סוף אל תוך החלל הזה וממלא אותו. אבל נשאר מקום פנוי בין האור שבתוך חלל זה ובין אור האין סוף המקיף את זה החלל כנזכר שנתצמצם אל צדדיו. וסיום הקו הזה למטה אינו נוגע גם כן באור האין סוף עצמו שאם לא כן יחזור הדבר לכמות שהיה ויחזור ויתחבר האור הזה שבתוך החלל עם אור האין סוף יחד כבראשונה.}}
{{ציטוט|תוכן=והנה כאשר צמצם עצמו אז דרך צד אחר מן החלל העגול הזה המשיך אור דרך קו אחר ישר דק כעין צנור אחד אור הנמשך מהאין סוף אל תוך החלל הזה וממלא אותו. אבל נשאר מקום פנוי בין האור שבתוך חלל זה ובין אור האין סוף המקיף את זה החלל כנזכר שנתצמצם אל צדדיו. וסיום הקו הזה למטה אינו נוגע גם כן באור האין סוף עצמו שאם לא כן יחזור הדבר לכמות שהיה ויחזור ויתחבר האור הזה שבתוך החלל עם אור האין סוף יחד כבראשונה.}}  
באריכות גדולה ביאר זאת בספרו מבוא שערים בתחילתו ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14176&st=&pgnum=3 שער ראשון חלק א פרק א])
באריכות גדולה ביאר זאת בספרו מבוא שערים בתחילתו ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14176&st=&pgnum=3 שער ראשון חלק א פרק א])
ובדורות הקודמים נחלקו בשאלה האם יש להבין אותו כפשוט או לא כפשוטו. ב[[תורת החסידות]] מוסבר כי ענין הצמצום הוא שלא כפשוטו, שאין צמצום מוחלט ב[[אור אין סוף]], וגם בדרגות הנסתרות והנמוכות ביותר יש הארת אלוקות.
ובדורות הקודמים נחלקו בשאלה האם יש להבין אותו כפשוט או לא כפשוטו. ב[[תורת החסידות]] מוסבר כי ענין הצמצום הוא שלא כפשוטו, שאין צמצום מוחלט ב[[אור אין סוף]], וגם בדרגות הנסתרות והנמוכות ביותר יש הארת אלוקות.
שורה 50: שורה 50:
את העניין הראשון מסביר האדמו"ר הזקן באריכות בספרו [[לקוטי תורה]] במאמר דיבור המתחיל "להבין מה שכתוב אוצרות חיים"{{הערה|שם=להבין|[http://www.chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/14/51b.htm לקוטי תורה הוספות לויקרא נא, ב].}}. שעניין הצמצום אינו סילוק ממקום למקום שנאמר שבמקום החלל הסתלק האור, רק שהאור כפי שהוא במקום החלל הסתלק מלהיות בתנועה של גילוי, ונכלל במאור - ששם נמצא כפי שהוא בעצמותו ואינו בגלוי. להמחשת העניין מביא משל מתלמיד חכם המכיר מסכת על בורייה לעומקה ולרחבה, בשעה שחושב ומשכיל בהשכלותיה נמצאת המסכת בהתגלות במחשבתו, אמנם כשעוסק בדברים אחרים אם כי המסכת אינה גלויה בשכלו, היא לא הסתלקה למקום אחר אלא נמצאת בשכלו בכח הזכרון, ובין מצבה בעת שחושב בה לזמן שאינו חושב בה, היא שבעת שאינו חושב בה מתעלת ההשכלה להיות כפי שהיא בעצמותה למעלה מהתלבשות באותיות השכל, המחשבה והדיבור.
את העניין הראשון מסביר האדמו"ר הזקן באריכות בספרו [[לקוטי תורה]] במאמר דיבור המתחיל "להבין מה שכתוב אוצרות חיים"{{הערה|שם=להבין|[http://www.chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/14/51b.htm לקוטי תורה הוספות לויקרא נא, ב].}}. שעניין הצמצום אינו סילוק ממקום למקום שנאמר שבמקום החלל הסתלק האור, רק שהאור כפי שהוא במקום החלל הסתלק מלהיות בתנועה של גילוי, ונכלל במאור - ששם נמצא כפי שהוא בעצמותו ואינו בגלוי. להמחשת העניין מביא משל מתלמיד חכם המכיר מסכת על בורייה לעומקה ולרחבה, בשעה שחושב ומשכיל בהשכלותיה נמצאת המסכת בהתגלות במחשבתו, אמנם כשעוסק בדברים אחרים אם כי המסכת אינה גלויה בשכלו, היא לא הסתלקה למקום אחר אלא נמצאת בשכלו בכח הזכרון, ובין מצבה בעת שחושב בה לזמן שאינו חושב בה, היא שבעת שאינו חושב בה מתעלת ההשכלה להיות כפי שהיא בעצמותה למעלה מהתלבשות באותיות השכל, המחשבה והדיבור.


משל נוסף מביא אדמו"ר הרש"ב במאמריו מכח התנועה שביד, לעתים רואים אנו כי אין בכח האדם להניע את ידו (מצד הקור או ששכב עליו וכדומה) ועם זאת במעט זמן יצליח שוב להניעו. והנה חסרון יכולת האדם הנעה ודאי נובעת מהעדר התגלות כח התנועה שביד שמצד סיבות הסתלקה ואין בכוחה לפעול פעולתה, אולם מכך שכעבור זמן מה שוב יצליח האדם להניע את ידו מוכח כי התעלמות הכח אינה מוחלטת אלא שרק חיצוניותה והתגלותה התעלם, ועצם כח התנועה (המופשט והנעלם ([[היולי]])) נמצא ביד כבראשונה. וכמו כן הוא בעניין הצמצום שרק האור והזיו הצטמצם ועצם האור (- המאור, שלמעלה מגילוי) נשאר במקום הצמצום.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31659&st=&pgnum=107 ספר המאמרים תרמ"ג עמוד צח] (ד"ה האמנם).}}  
משל נוסף מביא אדמו"ר הרש"ב במאמריו מכח התנועה שביד, לעתים רואים אנו כי אין בכח האדם להניע את ידו (מצד הקור או ששכב עליו וכדומה) ועם זאת במעט זמן יצליח שוב להניעו. והנה חסרון יכולת האדם הנעה ודאי נובעת מהעדר התגלות כח התנועה שביד שמצד סיבות הסתלקה ואין בכוחה לפעול פעולתה, אולם מכך שכעבור זמן מה שוב יצליח האדם להניע את ידו מוכח כי התעלמות הכח אינה מוחלטת אלא שרק חיצוניותה והתגלותה התעלם, ועצם כח התנועה (המופשט והנעלם ([[היולי]])) נמצא ביד כבראשונה. וכמו כן הוא בעניין הצמצום שרק האור והזיו הצטמצם ועצם האור (- המאור, שלמעלה מגילוי) נשאר במקום הצמצום.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31659&st=&pgnum=107 ספר המאמרים תרמ"ג עמוד צח] (ד"ה האמנם).}}


====אין עצם מסתיר על עצם====
====אין עצם מסתיר על עצם====

תפריט ניווט