המלך בשדה: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 349 בתים ,  9 בספטמבר 2016
שורה 12: שורה 12:


====דרגת הגילוי====
====דרגת הגילוי====
בכללות הגילוי שמתגלה ב[[חודש אלול]] המרומז במשל ישנם שלשה דרגות:
החלק העוסק בירידתו של המלך לשדה ממחיש את התגלותו של האור האלוקי בחודש אלול, שבה שלשה פרטים:
* גילוי המלך ב[[שדה]]
* גילוי אלוקי מצד הזמן.
* גילוי תענוג המלך שבעבודת ה[[תשובה]]
* גילוי אלוקי מצד התענוג שנוצר בעקבות עבודת ה[[תשובה]] בחודש אלול.
* גילוי תענוג המלך שב[[נשמה|נשמות]] ישראל מצד עצמם
* גילוי אלוקי מצד התענוג שיש לקב"ה ב[[נשמה|נשמות]] ישראל מצד עצמם (ללא התייחסות לעבודתם אלא בעצם קיומם).
שלשת גילויים אלו נרמזים במשל א. "מקבלין פניו ב[[שדה]]" - גילוי המלך ב[[שדה]] מצד עצמו שלא בסיבת עבודת ישראל (אלא מצד הזמן) ב. "מקבל את כולם בסבר פנים יפות" - התענוג ("פנים יפות") שבא מסיבת קבלת עול מלכות על ידי העם והרצון של ישראל לעשות תשובה ("מקבל"- שהלשון מקבל נופל על דבר שישנו עוד קודם שקיבל והוא מקבל את הדבר) ג. "מראה פנים שוחקות לכולם" - הוא התענוג שב[[נשמה|נשמות]] מצד עצמם (שלכן הלשון "מראה" שהוא מתגלה מצד למעלה משום שהתענוג לא נוצר על ידי עבודת התחתונים).{{הערה|שם=כ"ו}}
שלשה דרגות אלו מתגלים מידי שנה בחודש אלול ונרמזים במשל א. "מקבלין פניו ב[[שדה]]" - גילוי המלך ב[[שדה]] מצד עצמו שלא בסיבת עבודת ישראל (אלא מצד הזמן) ב. "מקבל את כולם בסבר פנים יפות" - התענוג ("פנים יפות") שבא מסיבת קבלת עול מלכות על ידי העם והרצון של ישראל לעשות תשובה ("מקבל"- שהלשון מקבל נופל על דבר שישנו עוד קודם שקיבל והוא מקבל את הדבר) ג. "מראה פנים שוחקות לכולם" - הוא התענוג שב[[נשמה|נשמות]] מצד עצמם (שלכן הלשון "מראה" שהוא מתגלה מצד למעלה משום שהתענוג לא נוצר על ידי עבודת התחתונים).{{הערה|שם=כ"ו}}
 
בעוד ההתגלות הראשונה של המלך (מצד הזמן) מטרתו נתינת כח 'לפני' ובשביל עבודת הנבראים, גילוי התענוג (שבעבודת התשובה ומנשמות ישראל) הוא תוצאה ומתגלה דווקא על ידי עבודת הנבראים.{{הערה|שם=כ"ו}}


בכללות שלשה דרגות אלו מתחלקים שגילוי המלך הוא נתינת כח ש'לפני' עבודת הנבראים וגילוי התענוג הוא 'לאחרי' עבודת הנבראים.{{הערה|שם=כ"ו}}
====אופן הגילוי====
====אופן הגילוי====
העבודה ב[[חודש אלול]] היא בעיקר עבודה מלמטה למעלה בדרך [[אתערותא דלתתא]] כלומר בהתעוררות הנבראים לעשות תשובה ולקבל עול מלכות שמים ללא גילוי המעורר מלמעלה.{{הערה|לקוטי תורה תחילת דיבור המתחיל אני לדודי (הא') - ראה לב, א.}} ומזה מובן שהגילוי שמאיר ב[[חודש אלול]] אינו "מעורר". והסיבה לכך הוא, כפי המתבאר במשל משום שאופן ההתגלות היא על דרך "מלך ב[[שדה]]" שאינו מעורר. דווקא כשהמלך בהיכל מלכותו כשהוא בלבושי מלכות וכתר מלכות כש"מלך ביופיו תחזינה עינינו" אז 'מטיל' הוא אימה ופחד וגם מעורר תשוקה וצמאון לראותו. משאין כן בירידתו ל[[שדה]] (כשהוא בלבושי ה[[שדה]]) אינו מטיל אימה ופחד (ובפרט אנשי ה[[שדה]] שאינם ברי השגה בגדלותו של המלך) עד שבהיותו ב[[שדה]] אינו 'מעורר' אפילו תשוקה לראותו. ולכן הקבלת פני המלך ב[[שדה]] היא מצד העם בלבד שלכן מדייק בלשון המשל "כל מי ש'''רוצה''' לצאת ולהקביל" שיציאתו היא אך ורק מצד רצונו.{{הערה|שם=כ"ו}}
העבודה ב[[חודש אלול]] היא בעיקר עבודה מלמטה למעלה בדרך [[אתערותא דלתתא]] כלומר בהתעוררות הנבראים לעשות תשובה ולקבל עול מלכות שמים ללא גילוי המעורר מלמעלה.{{הערה|לקוטי תורה תחילת דיבור המתחיל אני לדודי (הא') - ראה לב, א.}} ומזה מובן שהגילוי שמאיר ב[[חודש אלול]] אינו "מעורר". והסיבה לכך הוא, כפי המתבאר במשל משום שאופן ההתגלות היא על דרך "מלך ב[[שדה]]" שאינו מעורר. דווקא כשהמלך בהיכל מלכותו כשהוא בלבושי מלכות וכתר מלכות כש"מלך ביופיו תחזינה עינינו" אז 'מטיל' הוא אימה ופחד וגם מעורר תשוקה וצמאון לראותו. משאין כן בירידתו ל[[שדה]] (כשהוא בלבושי ה[[שדה]]) אינו מטיל אימה ופחד (ובפרט אנשי ה[[שדה]] שאינם ברי השגה בגדלותו של המלך) עד שבהיותו ב[[שדה]] אינו 'מעורר' אפילו תשוקה לראותו. ולכן הקבלת פני המלך ב[[שדה]] היא מצד העם בלבד שלכן מדייק בלשון המשל "כל מי ש'''רוצה''' לצאת ולהקביל" שיציאתו היא אך ורק מצד רצונו.{{הערה|שם=כ"ו}}
5,403

עריכות

תפריט ניווט