לשון סגי נהור: הבדלים בין גרסאות בדף

"סגי נהור" ב[[ארמית]] פירושו: רב אור<ref>מהמילה נהור, אף נגזרת המילה נהיר, שפירושה בהיר, ברור, מובן.</ref>, אך משמעותו הפוכה - זהו כינוי ל[[עיוור]], זה שאינו רואה דבר מלבד [[חושך]]. הביטוי מופיע לראשונה במדרש [[בראשית רבה]], שם הוא ניתן ל{{מונחון|כבד-ראיה|מי שראייתו אינה טובה}}, שאכן, יחסית למי שאינו רואה כלל, הוא רב אור: "בשוק סמייא צווחין לעווירא סגי נהור" <ref>[[בראשית רבה]] פרשה ל', פיסקה ט' ופירוש "מתנות כהונה" שם</ref> (תרגום מ[[ארמית]]: בשוק של סומים, כלומר עיוורים לחלוטין, קוראים לעיוורים, כלומר לכבדי ראיה, "סגי נהור" - רב אור). ביטוי זה מופיע גם ב[[תלמוד]]: "רב ששת סגי נהור הוה"<ref> [[תלמוד בבלי]], [[מסכת ברכות]], דף נח, עמוד א</ref>. ידוע על חכמים עיוורים נוספים שכונו בלשון זו, כמו למשל ה[[קבלה|מקובל]] רבי יצחק סגי נהור. כינוי נוסף לעיוור המופיע בתלמוד בלשון סגי נהור: 'מאור עיניים' <ref>[[מסכת חגיגה]] דף ה'/ב'</ref>, ועיוורון מכונה בלשון סגי נהור 'נהורא'<ref>[[מסכת פסחים]] דף קי"א/ב'</ref>. ובמקום אחר מכונה מי שנעשה עיוור 'עיניו קמו' <ref>[[מסכת יבמות]] דף ט"ז/א'</ref>.