39,916
עריכות
המלווה על המשכון: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''המלוה על המשכון''' היא סוגיא תלמודית המוזכרת בפעמים רבות ב[[תלמוד בבלי]]. ישנן ספיקות רבות ודיעות רבות בנושא זה, האם יש למלוה קנין במשכון או לא, ובמקרה שכן האם הוא נחשב כשומר שכר או כשומר חינם או כשואל, שאלה הכרוכה בעיקר האם יש למלוה רווח משמירת המשכון, ומה ההגדרה של רווח. | '''המלוה על המשכון''' היא סוגיא תלמודית המוזכרת בפעמים רבות ב[[תלמוד בבלי]]. ישנן ספיקות רבות ודיעות רבות בנושא זה, האם יש למלוה קנין במשכון או לא, ובמקרה שכן האם הוא נחשב כשומר שכר או כשומר חינם או כשואל, שאלה הכרוכה בעיקר האם יש למלוה רווח משמירת המשכון, ומה ההגדרה של רווח. | ||
==דברי המשנה== | |||
{{ציטוט|מרכאות=כן|המלוה את חבירו על המשכון ואבד המשכון ישבע ויטול את מעותיו דברי רבי אליעזר, רבי עקיבא אומר יכול הוא שיאמר לו כלום הלויתני אלא על המשכון אבד המשכון אבדו מעותיך אבל המלוה אלף זוז בשטר והניח משכון בידו דברי הכל אבד המשכון אבדו מעותיו}}. | |||
==דברי הגמרא== | |||
הגמרא בבבא מציעא (פא, ב) מביאה בזה מחלוקת בין [[רבי אליעזר]] ל[[רבי עקיבא]] המובאים במשנה, אשר דעתו של רבי עקיבא היא שהמשכון היא ערובה לחוב, ומי שאיבד את המשכון את בזאת את מעותיו שבשווי המשכון. דעתו של רבי אליעזר היא שאם נשבע שלא איבד את המשכון בפשיעה, זכותו לקבל את ההלוואה לא אבדה. | |||
לאחר שהמשנה עצמה מחלקת בין הלוואה שבשטר שבה המשכון הוא ללא ספק רק לצורך גבייה וממילא השומר עליו הוא שומר שכר, מוסיפה הגמרא שני חילוקים נוספים: | |||
1. אם משכנו בשעת הלוואתו, אין ראיה שהמשכון נועד אכן לגבייה ממש, אלא הוא נועד כדי לבטח את זכויותיו של המלוה כראיה, למרות שיתכן שלא יהיה צורך בכך. אך אם משכנו שלא בשעת הלוואתו הרי זו הוכחה שהמשכון עומד לגבייה, שלולי כן, למה גבה את המשכון? לפי דעת התוספות חילוק זה אינו נוסף על חילוק המשנה, אלא פירוש בלבד. כלומר, כאשר נכתב שטר בשעת ההלוואה, אזי בוודאי המשכון לא נגבה באותה שעה שהרי השטר עצמו משמש כראיה, ולכן בוודאי המשכון נגבה שלא בשעת הלוואתו, אך העיקר הוא שעת גביית המשכון ולא כתיבת השטר. כלומר אם בסופו של דבר המשכון נגבה בשעת ההלואה למרות שנכתב שטר, אין לו דין משכון העשוי לגביה. | |||
2. הגמרא מחלקת בנוסף אם הלוהו מעות, שאז הרווח כולו של הלווה ולכן המלוה נחשב לפי דעת רבי אליעזר שומר שכר, לבין הלווהו פירות ודבר העשוי להתקלקל, שבכך יש לו הנאה מכך שיש לו פסק זמן נוסף למצוא קונה ראוי לפירות, ללא חשש שיתקלקלו. | |||
==בתורת רבותינו נשיאינו== | ==בתורת רבותינו נשיאינו== | ||
[[אדמו"ר הצמח צדק]] דן בשו"ת שלו ([[חושן משפט]] סימן נ"ג) בדין המלוה על המשכון וקבע זמן שישלם לו לזמן פלוני דוקא והלוה העביר הזמן ולא פרע, ואח"כ נאבד המשכון או נגנב, האם המלוה נחשב עדיין לשומר על ההלוואה לאחר שפג תוקפה. | [[אדמו"ר הצמח צדק]] דן בשו"ת שלו ([[חושן משפט]] סימן נ"ג) בדין המלוה על המשכון וקבע זמן שישלם לו לזמן פלוני דוקא והלוה העביר הזמן ולא פרע, ואח"כ נאבד המשכון או נגנב, האם המלוה נחשב עדיין לשומר על ההלוואה לאחר שפג תוקפה. | ||