12,050
עריכות
המלך בשדה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "שדה" ב־"שדה"
מ (←ספרי החסידות: תיקון קישור) |
מ (החלפת טקסט – "שדה" ב־"שדה") |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:מלך | [[קובץ:מלך ב[[שדה]].jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור הממחיש את ביאתו של המלך ב[[שדה]]]] | ||
'''המלך | '''המלך ב[[שדה]]''' הינו ביטוי נפוץ שנלקח מ[[משל]] שלימד [[אדמו"ר הזקן]] האומר שבחודש [[אלול]], [[הקב"ה]] נמשל ל[[מלך]] ב[[שדה]] שיוצא מארמון המלוכה, מקבל בחיוך פני כל [[יהודי]] בכל מקום שהוא, ושומע את בקשותיו, וכמלך שיוצא לאנשי עירו כשהם ב[[שדה]] ושומע את בקשותיהם. | ||
==המשל== | ==המשל== | ||
ב[[תורת החסידות]] מובא משל המסביר את מהותו של [[חודש אלול]] ויחסו למועדי [[חודש תשרי]] המשל מספר על מלך המגיע | ב[[תורת החסידות]] מובא משל המסביר את מהותו של [[חודש אלול]] ויחסו למועדי [[חודש תשרי]] המשל מספר על מלך המגיע ל[[שדה]] אל העם המקבל את פניו משל זה מופיע לראשונה בספרו שלה[[אדמו"ר הזקן]] [[לקוטי תורה]] וזה לשונו. | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=..הנה נודע שבאלול הוא זמן התגלות י"ג מדות הרחמים, ולהבין זה כי למה הם ימות החול ואינם יום טוב... ובודאי יש הפרש גדול בין [[יום הכיפורים]] ובין אלול. אך הנה יובן על פי משל למלך שקודם בואו לעיר יוצאין אנשי העיר לקראתו ומקבלין פניו | {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=..הנה נודע שבאלול הוא זמן התגלות י"ג מדות הרחמים, ולהבין זה כי למה הם ימות החול ואינם יום טוב... ובודאי יש הפרש גדול בין [[יום הכיפורים]] ובין אלול. אך הנה יובן על פי משל למלך שקודם בואו לעיר יוצאין אנשי העיר לקראתו ומקבלין פניו ב[[שדה]] ואז רשאין כל מי שרוצה לצאת להקביל פניו הוא מקבל את כולם בסבר פנים יפות ומראה פנים שוחקות לכולם. ובלכתו העירה הרי הם הולכים אחריו. ואחר כך בבואו להיכל מלכותו אין נכנסים כי אם ברשות ואף גם זאת המובחרים שבעם ויחידי סגולה. וכך הענין על דרך משל ב[[חודש אלול]] יוצאין להקביל אור פניו יתברך ב[[שדה]].. |מקור=לקוטי תורה פרשת ראה לב, ב.}} | ||
בריבוי [[מאמרים]] ושיחות של אדמו"רי חב"ד מבואר העומק והדיוק שבמשל המבאר ומדגיש את האופן והדרגה של ימים אלו. | בריבוי [[מאמרים]] ושיחות של אדמו"רי חב"ד מבואר העומק והדיוק שבמשל המבאר ומדגיש את האופן והדרגה של ימים אלו. | ||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
====דרגת הגילוי==== | ====דרגת הגילוי==== | ||
בכללות הגילוי שמתגלה ב[[חודש אלול]] המרומז במשל ישנם שלשה דרגות: | בכללות הגילוי שמתגלה ב[[חודש אלול]] המרומז במשל ישנם שלשה דרגות: | ||
* גילוי המלך | * גילוי המלך ב[[שדה]] | ||
* גילוי תענוג המלך שבעבודת ה[[תשובה]] | * גילוי תענוג המלך שבעבודת ה[[תשובה]] | ||
* גילוי תענוג המלך שב[[נשמה|נשמות]] ישראל מצד עצמם | * גילוי תענוג המלך שב[[נשמה|נשמות]] ישראל מצד עצמם | ||
שלשת גילויים אלו נרמזים במשל א. "מקבלין פניו | שלשת גילויים אלו נרמזים במשל א. "מקבלין פניו ב[[שדה]]" - גילוי המלך ב[[שדה]] מצד עצמו שלא בסיבת עבודת ישראל (אלא מצד הזמן) ב. "מקבל את כולם בסבר פנים יפות" - התענוג ("פנים יפות") שבא מסיבת קבלת עול מלכות על ידי העם והרצון של ישראל לעשות תשובה ("מקבל"- שהלשון מקבל נופל על דבר שישנו עוד קודם שקיבל והוא מקבל את הדבר) ג. "מראה פנים שוחקות לכולם" - הוא התענוג שב[[נשמה|נשמות]] מצד עצמם (שלכן הלשון "מראה" שהוא מתגלה מצד למעלה משום שהתענוג לא נוצר על ידי עבודת התחתונים).{{הערה|שם=כ"ו}} | ||
בכללות שלשה דרגות אלו מתחלקים שגילוי המלך הוא נתינת כח ש'לפני' עבודת הנבראים וגילוי התענוג הוא 'לאחרי' עבודת הנבראים.{{הערה|שם=כ"ו}} | בכללות שלשה דרגות אלו מתחלקים שגילוי המלך הוא נתינת כח ש'לפני' עבודת הנבראים וגילוי התענוג הוא 'לאחרי' עבודת הנבראים.{{הערה|שם=כ"ו}} | ||
====אופן הגילוי==== | ====אופן הגילוי==== | ||
העבודה ב[[חודש אלול]] היא בעיקר עבודה מלמטה למעלה בדרך [[אתערותא דלתתא]] כלומר בהתעוררות הנבראים לעשות תשובה ולקבל עול מלכות שמים ללא גילוי המעורר מלמעלה.{{הערה|לקוטי תורה תחילת דיבור המתחיל אני לדודי (הא') - ראה לב, א.}} ומזה מובן שהגילוי שמאיר ב[[חודש אלול]] אינו "מעורר". והסיבה לכך הוא, כפי המתבאר במשל משום שאופן ההתגלות היא על דרך "מלך | העבודה ב[[חודש אלול]] היא בעיקר עבודה מלמטה למעלה בדרך [[אתערותא דלתתא]] כלומר בהתעוררות הנבראים לעשות תשובה ולקבל עול מלכות שמים ללא גילוי המעורר מלמעלה.{{הערה|לקוטי תורה תחילת דיבור המתחיל אני לדודי (הא') - ראה לב, א.}} ומזה מובן שהגילוי שמאיר ב[[חודש אלול]] אינו "מעורר". והסיבה לכך הוא, כפי המתבאר במשל משום שאופן ההתגלות היא על דרך "מלך ב[[שדה]]" שאינו מעורר. דווקא כשהמלך בהיכל מלכותו כשהוא בלבושי מלכות וכתר מלכות כש"מלך ביופיו תחזינה עינינו" אז 'מטיל' הוא אימה ופחד וגם מעורר תשוקה וצמאון לראותו. משאין כן בירידתו ל[[שדה]] (כשהוא בלבושי ה[[שדה]]) אינו מטיל אימה ופחד (ובפרט אנשי ה[[שדה]] שאינם ברי השגה בגדלותו של המלך) עד שבהיותו ב[[שדה]] אינו 'מעורר' אפילו תשוקה לראותו. ולכן הקבלת פני המלך ב[[שדה]] היא מצד העם בלבד שלכן מדייק בלשון המשל "כל מי ש'''רוצה''' לצאת ולהקביל" שיציאתו היא אך ורק מצד רצונו.{{הערה|שם=כ"ו}} | ||
:בעומק יותר: | :בעומק יותר: | ||
לאמתו של דבר יש בגילוי גם התעוררות הן בדרגה הא' שעל אף שאינו "מעורר", עצם הירידה של המלך | לאמתו של דבר יש בגילוי גם התעוררות הן בדרגה הא' שעל אף שאינו "מעורר", עצם הירידה של המלך ל[[שדה]] וידיעת העם שהמלך ירד אליהם במיוחד מעוררת אותם לקבל פניו. ויתירה מכך, כפי המתבאר (להלן) ב' הדרגות השניות(ב הדרגות שבתענוג: שבמצוות ושב[[נשמה|נשמות]] ישראל) הרי הם "מעוררות" (שנותנים תוקף ליהודים שבמדבר כדלהלן). | ||
ובזה הדיוק במאמר במשל מ"מלך" שרצון העם במלך הוא רצון שבעצם מציאותם משום ש"המלך הוא לב העם" ולכן על אף שכשרחוקים הם מהמלך אין הרצון הזה מאיר בהם ומתעלם בנפשם בסיבת ריחוקם, מכל מקום בהתקרבותם למלך ומתעורר חזרה הרצון למלך, אין זה שמתעורר רצון חדש שחוץ למציאותם אלא שמתעורר הרצון "שלהם"{{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק ד עמוד 1343 שזהו הדיוק בלשון "יוצאים אנשי '''העיר''' לקבל פניו | ובזה הדיוק במאמר במשל מ"מלך" שרצון העם במלך הוא רצון שבעצם מציאותם משום ש"המלך הוא לב העם" ולכן על אף שכשרחוקים הם מהמלך אין הרצון הזה מאיר בהם ומתעלם בנפשם בסיבת ריחוקם, מכל מקום בהתקרבותם למלך ומתעורר חזרה הרצון למלך, אין זה שמתעורר רצון חדש שחוץ למציאותם אלא שמתעורר הרצון "שלהם"{{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק ד עמוד 1343 שזהו הדיוק בלשון "יוצאים אנשי '''העיר''' לקבל פניו ב[[שדה]]" שקבלת פני המלך אצל אנשי ה[[שדה]] היא מצד שבעצם מציאותם אנשי העיר המה (ולפי זה הרי דיוק זה הוא לא רק אצל האנשים שבמדבר אלא גם אצל אנשי ה[[שדה]]!).}} במלך ולכן על אף שישנו הגילוי מלמעלה ה"מעורר" הרי הוא רק 'סיבה' שעל ידה מתעורר "רצון האדם".{{הערה|שם=כ"ו|מאמר דיבור המתחיל אני לדודי [[תשכ"ו]] -ספר המאמרים מלוקט {{מקור}}.}} | ||
==== דרגת ישראל המקבלים ==== | ==== דרגת ישראל המקבלים ==== | ||
החידוש שבגילוי של [[חודש אלול]] הוא בגילוי לעם הנמצא | החידוש שבגילוי של [[חודש אלול]] הוא בגילוי לעם הנמצא ב[[שדה]] ובלשון המשל שבהיות המלך בהיכל המלכות אין רשות להיכנס רק ל"המובחרים שבעם ויחידי סגולה" משאין כן בירידתו ל[[שדה]] יכולים ורשאים כל אנשי העיר וה[[שדה]] לבוא לקבל את פניו.{{הבהרה|יש להרחיב עם מקורות! מה ההגדרה של אנשי [[שדה]] (ראה בלקו"ש ד שישנו [[שדה]] בקדושה חרישה וזריעה וזה וודאי שבפשטות לא לזאת הכוונה וכן אין זה מנגד כמדבר ומצד שני היא אינה קדושה שהרי זה חידוש שהמלך ב[[שדה]] ויל"ע)}} | ||
:ויתירה מכך, | :ויתירה מכך, | ||
שמכיוון שעיקר הגילוי ב[[חודש אלול]] הוא נתינת כח לעשות תשובה,{{הערה|לקוטי תורה ראה לג סוף עמוד ג.}} ותשובה כפשוטה היא על עבירות, לכן הגילוי של המלך הוא בשביל כל ישראל גם אלו שנמצאים במדבר (שעניינה מציאות הקליפות שמנגדים לאלקות שהיא "ארץ לא זרועה שהם המעשים והדיבורים והמחשבות אשר לא לה' המה"{{הערה|לקוטי תורה ראה לב, ב.}}) ועל אף שבמשל מדייק שנמצא ב"שדה" והוא משום שהמלך לעולם לא יורד להיות במדבר עצמו שהוא מנגד למלך. אמנם ל[[נשמה|נשמות]] ישראל הנמצאים במדבר הרי הוא מאיר (שבידיעתם שהמלך ירד | שמכיוון שעיקר הגילוי ב[[חודש אלול]] הוא נתינת כח לעשות תשובה,{{הערה|לקוטי תורה ראה לג סוף עמוד ג.}} ותשובה כפשוטה היא על עבירות, לכן הגילוי של המלך הוא בשביל כל ישראל גם אלו שנמצאים במדבר (שעניינה מציאות הקליפות שמנגדים לאלקות שהיא "ארץ לא זרועה שהם המעשים והדיבורים והמחשבות אשר לא לה' המה"{{הערה|לקוטי תורה ראה לב, ב.}}) ועל אף שבמשל מדייק שנמצא ב"[[שדה]]" והוא משום שהמלך לעולם לא יורד להיות במדבר עצמו שהוא מנגד למלך. אמנם ל[[נשמה|נשמות]] ישראל הנמצאים במדבר הרי הוא מאיר (שבידיעתם שהמלך ירד ל[[שדה]] הרי זה מעוררם לצאת מהמדבר ולקבל פניו).{{הערה|ראה במאמר אני לדודי [[תשכ"ו]] בהערה 16 ציטוט ממאמרי אדמו"ר הזקן (פרשיות ד"ה ענין אלול עמוד תתכ"ה) "כמו המלך הנוסע במדבר" ומבארו כבפנים שהגילוי הוא לא במדבר עצמו ח"ו אלא לישראל הנמצאים שם.}} | ||
:ונוסף לזה | :ונוסף לזה | ||
'רצונם' של האנשי מדבר לעשות תשובה (אפילו כשאינם מצליחים בפועל) מתקבל אצל המלך שזה הדיוק בלשון המשל "מקבל את '''כולם'''" (ולא כתוב 'מקבלם') שהכוונה היא גם לאלו שלא קיבלו בפועל את פני המלך, (- שאינם מצליחים לקבל עליהם עול מלכות) אלא רק רצונם לקבל ונמצאים עדיין במדבר שיצרם הרע אונסם ומפריע להם לגלות ולהביא לפועל את רצונם. הנה על ידי שמגלה המלך את תענוגו מרצונם הטוב ("מקבל.. פנים יפות" - דרגה הב') ובפרט התענוג שבנשמתם גופא ("ומראה פנים שוחקות" - דרגה הג') הרי זה מסייע להם להתגבר על יצרם ולצאת מהמדבר ולקבל פניו.{{הערה|שם=כ"ו}} | 'רצונם' של האנשי מדבר לעשות תשובה (אפילו כשאינם מצליחים בפועל) מתקבל אצל המלך שזה הדיוק בלשון המשל "מקבל את '''כולם'''" (ולא כתוב 'מקבלם') שהכוונה היא גם לאלו שלא קיבלו בפועל את פני המלך, (- שאינם מצליחים לקבל עליהם עול מלכות) אלא רק רצונם לקבל ונמצאים עדיין במדבר שיצרם הרע אונסם ומפריע להם לגלות ולהביא לפועל את רצונם. הנה על ידי שמגלה המלך את תענוגו מרצונם הטוב ("מקבל.. פנים יפות" - דרגה הב') ובפרט התענוג שבנשמתם גופא ("ומראה פנים שוחקות" - דרגה הג') הרי זה מסייע להם להתגבר על יצרם ולצאת מהמדבר ולקבל פניו.{{הערה|שם=כ"ו}} | ||
==== מצב המקבלים ==== | ==== מצב המקבלים ==== | ||
הגילוי שמאיר ב[[חודש אלול]] יורד עד לדרגת המקבלים כמו שהם ולפי מצבם זו המשמעות לכך שהגילוי מאיר | הגילוי שמאיר ב[[חודש אלול]] יורד עד לדרגת המקבלים כמו שהם ולפי מצבם זו המשמעות לכך שהגילוי מאיר ב[[שדה]] במקומם והם אינם צריכים 'לצאת' מה[[שדה]] כדי לקבל את הגילוי. בשונה מ[[אלוקות|גילוי אלוקות]] בזמנים ומועדים אחרים בשנה, שלצורך קבלת הגילוי נדרש 'לצאת' מהמצב החולין שלכן החגים אסורים במלאכה והוא לפי שהגלוי שמאיר בהם הוא למעלה מהלבשות בעולם.{{הערה|לקוטי שיחות חלק ד עמוד 1343, ספר השיחות [[תשמ"ח]] כרך ב עמוד 612 ואילך.}} | ||
ובזה מתרץ [[אדמו"ר הזקן]] בלקוטי תורה את ההבדל בין ימי [[חודש אלול]] שאינם אסורים במלאכה על אף שמאיר בהם [[י"ג מדות הרחמים]] ל[[יום הכיפורים]] שאסור במלאכה. | ובזה מתרץ [[אדמו"ר הזקן]] בלקוטי תורה את ההבדל בין ימי [[חודש אלול]] שאינם אסורים במלאכה על אף שמאיר בהם [[י"ג מדות הרחמים]] ל[[יום הכיפורים]] שאסור במלאכה. | ||
==== עבודת מקבלים ==== | ==== עבודת מקבלים ==== | ||
בשונה מהעבודה ב[[ראש השנה]] ו[[יום הכיפורים]] שבכדי לקבל את הגילוי הוא על ידי עבודה נעלית ("מובחרים שבעם ויחידי סגולה") בדומה לכניסה להיכל המלך הדורשת עבודה גדולה ביותר. שונה מכך היא עבודת האדם ב[[חודש אלול]] שתוכנה הוא רק לצאת לקבל פני המלך. שעניינה [[קבלת עול מלכות שמים]] שכן הוא הן אצל אנשי | בשונה מהעבודה ב[[ראש השנה]] ו[[יום הכיפורים]] שבכדי לקבל את הגילוי הוא על ידי עבודה נעלית ("מובחרים שבעם ויחידי סגולה") בדומה לכניסה להיכל המלך הדורשת עבודה גדולה ביותר. שונה מכך היא עבודת האדם ב[[חודש אלול]] שתוכנה הוא רק לצאת לקבל פני המלך. שעניינה [[קבלת עול מלכות שמים]] שכן הוא הן אצל אנשי ה[[שדה]] (שעניינה ענייני העולם בכלל, שאינם מנגדים לקדושה.{{מקור}}) והן אצל אנשי המדבר (שמנגדים לקדושה) שהדבר הנדרש מהם הוא לקבל עליהם את עול המלכות ולצאת מהמדבר לקבל את פני המלך.{{הערה|מאמר דיבור המתחיל לך אמר לבי [[ת"ש]] בסופו ספר המאמרים [[ת"ש]] עמוד 167.}}{{הערה|שם=כ"ו}}{{הערה|בלקוטי תורה שם "שיאיר גילוי רצונו יתברך.. שיהיה עיקר רצונו אליו..במסירות נפש..שלא יהיה רצון אחר כלל" ואולי עבודה זו היא אחרי קבלת פני המלך כדלקמן ואולי זה היא הכוונה במאמר אני לדודי [[תשמ"ו]] סעיף ב. "דענין הארת י"ג מדות הרחמים הוא ענין "יאר ה' פניו אליך", דיש לומר, שזה הוא ענין מה שהמלך מקבל את כולם בסבר פנים יפות ומראה פנים שוחקות"}} | ||
:נוסף על כך: | :נוסף על כך: | ||
| שורה 62: | שורה 62: | ||
==אירועים== | ==אירועים== | ||
===א=== | ===א=== | ||
ב[[חודש אלול]] של שנת [[תשל"ג]], קרא הרבי לכנס את ילדי ישראל בכל מקום לכינוסים של [[תורה]], [[תפילה]] ו[[צדקה]], ובפרט ליד הכותל המערבי, "'''ולהסבירם המשל המובא בליקוטי תורה שב[[חודש אלול]] [[הקב"ה]] הוא כ[[משל]] מלך שקודם בואו יוצאין אנשי העיר לקראתו ומקבלין פניו | ב[[חודש אלול]] של שנת [[תשל"ג]], קרא הרבי לכנס את ילדי ישראל בכל מקום לכינוסים של [[תורה]], [[תפילה]] ו[[צדקה]], ובפרט ליד הכותל המערבי, "'''ולהסבירם המשל המובא בליקוטי תורה שב[[חודש אלול]] [[הקב"ה]] הוא כ[[משל]] מלך שקודם בואו יוצאין אנשי העיר לקראתו ומקבלין פניו ב[[שדה]]'''... ובזה יפעלו 'מפי עוללים ויונקים יסדת עוז גו' להשבית אויב ומתנקם'". | ||
כמה שבועות לאחר מכן, בעיצומו של [[יום הכיפורים]] [[תשל"ד]], פרצה [[מלחמת יום הכיפורים]] - אז הובנה פשרה של הוראה זו... | כמה שבועות לאחר מכן, בעיצומו של [[יום הכיפורים]] [[תשל"ד]], פרצה [[מלחמת יום הכיפורים]] - אז הובנה פשרה של הוראה זו... | ||
===ב=== | ===ב=== | ||
ב[[א' באלול]] [[תשמ"ב]] מחה הרבי על אופן אמירת הדרשות ב[[חודש אלול]] באופן של רוגז, ואמר: המלך עומד | ב[[א' באלול]] [[תשמ"ב]] מחה הרבי על אופן אמירת הדרשות ב[[חודש אלול]] באופן של רוגז, ואמר: המלך עומד ב[[שדה]], מראה לכל [[יהודי]] פנים שוחקות, ועומד לו אדם זה וצועק ומבזה את בן המלך, שומו שמים, והתירוץ - שאינו יודע את משלו של אדמו"ר הזקן, וגם אם היה יודע מי היה יודע אם לא היה אומר איפכא מסתברא...{{הערת שוליים|1=[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=439 וידאו].}} | ||
===ג=== | ===ג=== | ||
בשיחת שבת פרשת וארא תשנ"א התבטא הרבי: {{ציטוט|תוכן= ..על אחת כמה וכמה בדורנו זה עצמו.. ודבר ברור הוא שהקב"ה נמצא עתה (על דרך המשל המובא בנוגע לחודש אלול בערך לשאר חדשים) כ"מלך | בשיחת שבת פרשת וארא תשנ"א התבטא הרבי: {{ציטוט|תוכן= ..על אחת כמה וכמה בדורנו זה עצמו.. ודבר ברור הוא שהקב"ה נמצא עתה (על דרך המשל המובא בנוגע לחודש אלול בערך לשאר חדשים) כ"מלך ב[[שדה]]" ומקבל את כולם בסבר פנים יפות ומראה פנים שוחקות לכולם וכל יהודי יכול לגשת לקב"ה ולבקש ממנו בקשותיו והקב"ה ודאי ימלא אותן.|מרכאות=כן|מקור=[http://www.otzar770.com/cgi-bin/ImageService.exe/convert?ilFN=c:\projects\otzar770\ocr_files\main\tora\51\2\B0174.tif&ilIF=G&ilSC=30 שיחת שבת פרשת וארא תשנ"א סעיף יג]}} | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
| שורה 77: | שורה 77: | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
===ספרי החסידות=== | ===ספרי החסידות=== | ||
* [[אדמו"ר הזקן]] - '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16093&st=&pgnum=396 ספר ליקוטי תורה - מאמר 'אני לדודי']''' - משל המלך | * [[אדמו"ר הזקן]] - '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16093&st=&pgnum=396 ספר ליקוטי תורה - מאמר 'אני לדודי']''' - משל המלך ב[[שדה]]. | ||
* [[הרבי]] '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15980&st=&pgnum=341 לקוטי שיחות חלק ד' עמוד 1342]''' - ביאור המשל ופרטיו. | * [[הרבי]] '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15980&st=&pgnum=341 לקוטי שיחות חלק ד' עמוד 1342]''' - ביאור המשל ופרטיו. | ||
* [[הרבי]] - '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25071&st=&pgnum=242 ספר המאמרים מלוקט - מאמר אני לדודי תשכ"ו]''' - ביאור פרטי המשל. (ב[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/4/27/index.htm טקסט]) (המאמר [[:קובץ:אני לדודי כו אתה עולמי.pdf|עם ביאור]], [[:קובץ:אני לדודי - אשכנזי.pdf|ביאור נוסף]]). | * [[הרבי]] - '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25071&st=&pgnum=242 ספר המאמרים מלוקט - מאמר אני לדודי תשכ"ו]''' - ביאור פרטי המשל. (ב[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/4/27/index.htm טקסט]) (המאמר [[:קובץ:אני לדודי כו אתה עולמי.pdf|עם ביאור]], [[:קובץ:אני לדודי - אשכנזי.pdf|ביאור נוסף]]). | ||
| שורה 84: | שורה 84: | ||
===מולטימדיה=== | ===מולטימדיה=== | ||
* זלמן טייכטל, '''[http://www.chabad.info/images/notimage/71339_he_1.pdf מלך | * זלמן טייכטל, '''[http://www.chabad.info/images/notimage/71339_he_1.pdf מלך ב[[שדה]]]''', קונטרס עם מאמר [[אדמו"ר הזקן]] בליקוטי תורה וביאורים, מכון תורת חיים, אלול [[תשע"ב]] {{PDF}} - {{אינפו}} | ||
* [http://chabad.info/child/%D7%95%D7%99%D7%93%D7%90%D7%95-%D7%97%D7%95%D7%91%D7%94-%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%9C-%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%9A-%D7%91%D7%A9%D7%93%D7%94/ המלך | * [http://chabad.info/child/%D7%95%D7%99%D7%93%D7%90%D7%95-%D7%97%D7%95%D7%91%D7%94-%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%9C-%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%9A-%D7%91%D7%A9%D7%93%D7%94/ המלך ב[[שדה]] באנימציה] {{וידאו}} {{אינפו}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:ערכים בלימוד החסידות]] | [[קטגוריה:ערכים בלימוד החסידות]] | ||
[[קטגוריה:משלים בחסידות]] | [[קטגוריה:משלים בחסידות]] | ||