אבא השמח: הבדלים בין גרסאות בדף

בחודש השלישי לשהותו בהארדאק בא ה[[אדמו"ר הזקן]] עם חסידיו לשבות אצל ר' מנדל, והיושבים בהארדאק שמחו לבואו, על היות רבי מנחם מנדל עושה לכבודו של ה[[אדמו"ר הזקן]] שולחן אף בימות החול, וכמו"כ ביאר להם את הדרוש של ר' מנדל ב[[שבת]] ההוא, שמחמת עומקם של דברים לא ירדו לסוף דעתו, ואז החליט אבא לנסוע לליאזנא, ושם למד את כללי החסידות.

סיבת קריאת שמו "דער לעבעדיקער" (השמח) הוא על שכשהפיץ חסידות בעיר מגוריו [[קלימאוויטש]], חרה להם ל[[מתנגדים]] מאוד והלשינו עליו בפני הפריץ שדיבר נגדו, והפריץ כעס לשמוע על זה, וציווה לתת לו חמישים מלקות, ור' אבא בא מלובש בבגדי שבת לפריץ, הפריץ חשב שהוא משוגע, ולכן לא קרא לחבריו הפריצים שיראו את העונש, ורק ר' אבא עם עוד כמה חסידים באו ובבגדי שבת, ורקדו לפני כן, ואחר כך קיבל את המכות, ואחר כך רקדו שוב, אחר כך אמר ר' אבא שלא הרגיש כלל את המכות מחמת השמחה ששרתה בליבו על שקיבל מכות על הפצת החסידות, ומני אז נקרא שמו ר' אבא דער לעבעדיקער.

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן]]