27,062
עריכות
מ (החלפת טקסט – " נגלה" ב־" נגלה ") |
מ (החלפת טקסט – "([בכל])(ורשה)" ב־"$1ו$2") |
||
(5 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 10: | שורה 10: | ||
לאחר פטירתו של ר' אליהו לייב, אסף חתנו, הרב [[מנחם צבי ריבקין]], את שארית הכתבים שנותרו וליקטם בספר. | לאחר פטירתו של ר' אליהו לייב, אסף חתנו, הרב [[מנחם צבי ריבקין]], את שארית הכתבים שנותרו וליקטם בספר. | ||
הספר מחולק לשני נושאים, [[נגלה]] | הספר מחולק לשני נושאים, [[נגלה]] וחסידות. חלק הנגלה הוא בעיקר שו"ת וחידושים שכתב בתקופה שנבחר ל'בורר', וגם זה מעט ממה שכתב באותה תקופה ונשתייר. חלק החסידות הוא מאמר ארוך על מאמר רז"ל "לא קאים אינש אדעתי' דרביה עד ארבעין שנין", ומאמר נוסף, לא שלם, על הפסוק "וידעת היום והשבות אל לבבך". | ||
את חלקו בספר מציין הרב ריבקין בדף השער כ"הערות וציונים הנספחים אל הספר". ברם, הערותיו הם רוב רובו של הספר, ומאירות מסכתות רבות בש"ס, הלכה ובפירוש האגדות. | את חלקו בספר מציין הרב ריבקין בדף השער כ"הערות וציונים הנספחים אל הספר". ברם, הערותיו הם רוב רובו של הספר, ומאירות מסכתות רבות בש"ס, הלכה ובפירוש האגדות. | ||
שורה 19: | שורה 19: | ||
טרם הדפסתו של הספר, נטל הרב ריבקין הסכמות משלושה "גאוני ליטא" ושלושה "גאוני פולין" המשבחים את כתבי החותן וחתנו גם יחד. ביניהם ר' [[חיים מבריסק]] המעיד כי "נמצא בו - בקונטרס של הר"ר מנחם צבי - דברים ישרים", וכן הרב בעל שו"ת "חבל יעקב" שראה בכתבים "הגיון ישר וסברות ישרות", ועל הר"ר מנחם צבי מעיד הוא "אשר מכיר אנכי מכבר את הרב הגאון חריף ובקי מוה"ר מנחם צבי הנ"ל לגדול בתורה, בקי בש"ס ופוסקים, ובהיותי לרב בק"ק פאלאצק עסקתי עמו איזה פעמים בהלכה, ושמעתי ממנו חידושים נחמדים". | טרם הדפסתו של הספר, נטל הרב ריבקין הסכמות משלושה "גאוני ליטא" ושלושה "גאוני פולין" המשבחים את כתבי החותן וחתנו גם יחד. ביניהם ר' [[חיים מבריסק]] המעיד כי "נמצא בו - בקונטרס של הר"ר מנחם צבי - דברים ישרים", וכן הרב בעל שו"ת "חבל יעקב" שראה בכתבים "הגיון ישר וסברות ישרות", ועל הר"ר מנחם צבי מעיד הוא "אשר מכיר אנכי מכבר את הרב הגאון חריף ובקי מוה"ר מנחם צבי הנ"ל לגדול בתורה, בקי בש"ס ופוסקים, ובהיותי לרב בק"ק פאלאצק עסקתי עמו איזה פעמים בהלכה, ושמעתי ממנו חידושים נחמדים". | ||
הספר נדפס לראשונה בשנת [[תרס"ט]] | הספר נדפס לראשונה בשנת [[תרס"ט]] בוורשה, פעם שנייה בשנת [[תרע"ד]] וגם הוא בוורשה, ופעם שלישית בברוקלין שנת [[תנש"א]]. | ||
== קישורים חיצוניים == | == קישורים חיצוניים == |