מצרים: הבדלים בין גרסאות בדף

במכת חושך הורה משה לבני ישראל לבדוק היכן נמצאים אוצרותיהם של המצריים. בראש [[חודש ניסן]] הורה [[הקב"ה]] למשה שבני ישראל ייקחו שה - שהיה אלילם של מצריים, ויקשרו אותו למיטותיהם החל מ[[י' בניסן]], וב[[י"ד בניסן|י"ד]] עליהם לשחוט אותו כ[[קרבן פסח]]. בני ישראל עשו כן, ובעקבות כך שסיפרו למצריים על מכת בכורות הקרובה, פרצה מלחמת אחים בין הבכורות של המצריים לבין הוריהם, באותה שנה, י' ניסן, שבו הייתה מלחמה זו חל ב[[שבת הגדול|שבת]].

לאחר מאתיים ועשר שנים שבהם היו בני ישראל בארץ מצרים, ארבע מאות שנים מלידת יצחק, וארבע מאות שלושים שנים מ[[ברית בין הבתרים]], {{ציטוטון|בעצם היום הזה, הוציא ה' את בני ישראל מארץ מצרים על צבאתם}}{{הערה|[[פרשת בא]] יב, נא.}}.