12,050
עריכות
איסור הוראה בשיכרות: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – ",." ב־"."
מ (החלפת טקסט – "תורה שבעל פה " ב־"תורה שבעל פה ") |
מ (החלפת טקסט – ",." ב־".") |
||
| שורה 45: | שורה 45: | ||
== עת האיסור == | == עת האיסור == | ||
לפי משמעות רוב פסוקי התורה, עיקר התקופה בו מחייבים כהן על הוראה כשהוא שיכור הוא בזמן שהוא מורה הלכה מתוך [[בית המקדש]], וכן מבינים מפסוקי התורה שמדברים על זמן עמדת [[בית המקדש]] במקומו, כמו {{ציטוטון||ובאת אל הכהנים הלוים ואל השפט אשר יהיה בימים ההם ודרשת והגידו לך את דבר המשפט}}{{הערה|דברים יז ט}} או הוראה על נגע צרעת (שאיננה מופיע בימינו) או ריבי ממונות כמו {{הדגשה|הכהנים בני לוי | לפי משמעות רוב פסוקי התורה, עיקר התקופה בו מחייבים כהן על הוראה כשהוא שיכור הוא בזמן שהוא מורה הלכה מתוך [[בית המקדש]], וכן מבינים מפסוקי התורה שמדברים על זמן עמדת [[בית המקדש]] במקומו, כמו {{ציטוטון||ובאת אל הכהנים הלוים ואל השפט אשר יהיה בימים ההם ודרשת והגידו לך את דבר המשפט}}{{הערה|דברים יז ט}} או הוראה על נגע צרעת (שאיננה מופיע בימינו) או ריבי ממונות כמו {{הדגשה|הכהנים בני לוי.. על פיהם יהיה כל ריב וכל נגע|דברים כא ה|דברים כא ה}}. למרות שלדעת כמה פרשני ימינו, יש לכהן סגולה להורות בכל עת - אף כשאין [[בית המקדש]] בנוי{{הערה|"התורה והליכת עמינו" מאת רצון הלוי עמוד רע"ו | "קובץ בתוככי ירושלים" (פרק "הכהן איש הדעת")}}, לא פורש במקורות האם קיים איסור בעל תוקף חומרתי על כהן שמורה בהלכות התורה בעת שיכרותו יותר מאשר למורה הוראה שאינו כהן. | ||
== טעם האיסור בתורת חסידות חב"ד == | == טעם האיסור בתורת חסידות חב"ד == | ||