חסידות בישטינא: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מ (החלפת טקסט – " שליט"א." ב־".") |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 5: | שורה 5: | ||
לעיר זו נודעת עבר יהודי [[חסידי]]. רבי מרדכי מ[[נדבורנה]] עבר לדור בעיר זו באמצע ימי חייו, ושם המשיך את חצרו החסידית אשר מקודם לכן היתה בעיירה [[נדבורנא]]. רבי מרדכי מנדבורנה נודע כבעל מופת שרבים נושעו על ידו ועד עצם היום הזה הוא נודע בעולם הספרות החסידי כגדול בעלי המופתים, וזאת כירושה מאת דודו הצדיק רבי מאיר מפרמישלן. | לעיר זו נודעת עבר יהודי [[חסידי]]. רבי מרדכי מ[[נדבורנה]] עבר לדור בעיר זו באמצע ימי חייו, ושם המשיך את חצרו החסידית אשר מקודם לכן היתה בעיירה [[נדבורנא]]. רבי מרדכי מנדבורנה נודע כבעל מופת שרבים נושעו על ידו ועד עצם היום הזה הוא נודע בעולם הספרות החסידי כגדול בעלי המופתים, וזאת כירושה מאת דודו הצדיק רבי מאיר מפרמישלן. | ||
== רבי | == רבי איתמר מבישטינא == | ||
לאחר פטירת רבי מרדכי מנדבורנה (ב[[סוכות]] שנת [[תרנ"ה]]) מילא את מקומו בעיר זו נכדו ר' | לאחר פטירת רבי מרדכי מנדבורנה (ב[[סוכות]] שנת [[תרנ"ה]]) מילא את מקומו בעיר זו נכדו ר' איתמר מבישטינא בן בנו ר' ישכר בער מסטמר בוכניא. ר' איתמר נודע כגאון גדול בתורה, היה חתן הגאון המפורסם בדורו ר' ישראל חיים פרידמן רבה של ראחוב ובעל החיבור ההלכתי ליקוטי מהרי"ח, ובכהנו כאדמו"ר בעיר בישטינא פתח ישיבה לבחורים מתעלים בתורה ויראה, ושימש שם כ'מורה הוראה' לכל הסביבה הסמוכה לעיירה זו. בימי חייו כתב ר' איתמר הרבה חידושי תורה והרבה תשובות בהלכה אשר רובם ככולם אבדו בשואה. נהרג על ידי הנאצים בימי [[השואה]] בתאריך ח' סיון [[תש"ד]]. | ||
== רבי מרדכי לייפר מבישטינא == | == רבי מרדכי לייפר מבישטינא == | ||
בנו ר' מרדכי לייפר | בנו ר' מרדכי לייפר. בהגיעו לפרקו, עוד קודם המלחמה, [[נישואין|נשא]] את זוגתו. הוא היה לעזר לאביו בהנהגת הבית הוראה ובהשבת תשובות לשואלים. ר' מרדכי ניצל מהמלחמה ועבר לדור ב[[ברוקלין]] שב[[ארה"ב]]. ברב ענוותנותו וצניעותו לא רצה לקבל עליו שום משרה רבנית או אדמו"רית, למרות שבביתו לא נותר מאומה ואף פת לאכול. גם בקשותיו של האדמו"ר [[אהרן רוקח]] מ[[בעלזא]] כמה וכמה פעמים להמשיך את הנהגת אבותיו באדמו"רות לא נענו. למרות שהאדמו"ר מ[[בלז]] הבטיח לו, שאם יקבל על עצמו את האדמו"רות תהיה לו עדה של עשרות יהודים בבית מדרשו, ותהיה לו פרנסה ברווח, הוא העדיף לשבת בצנעה על התורה והעבודה, למרות שזה היה כרוך ב[[מסירות נפש]] של ממש מאין כסף. בסוף ימיו כשקשתה עליו היציאה מהבית נעתר לבקשת חסידיו ומעריציו ובביתו נפתח בית המדרש דחסידי בישטינא בבורו פרק שב[[ארה"ב]]. | ||
ר' מרדכי לייפר מבישטינא נפטר ב[[כ"ה טבת]] [[תשנ"ב]] וע"פ בקשתו הובא | ר' מרדכי לייפר מבישטינא נפטר ב[[כ"ה טבת]] [[תשנ"ב]] וע"פ בקשתו הובא למנוחות ב[[ארץ ישראל]] ב[[בית הקברות]] העתיק שבעיר [[טבריה]] לא הרחק מציוניהם של תלמידי [[הבעל שם טוב]]. | ||
== רבי ישכר בער מבישטינא == | == רבי ישכר בער מבישטינא == | ||
בנו של [[ר' מרדכי]] הוא רבי ישכר בער לייפר. לאחר מות אביו קיבל עליו את המשך | בנו של [[ר' מרדכי]] הוא רבי ישכר בער לייפר. לאחר מות אביו קיבל עליו את המשך האדמו"רות. בתחילה דר ב[[בני ברק]] ובשנת [[תשנ"ט]] העתיק את ביתו לשכונת [[עמישב]] שבפאתי העיר [[פתח תקווה]]. שם פתח את בית מדרשו אשר מהוה מוקד משיכה לכל דורש ומבקש השם. גם נודע הוא כאוהב ישראל גדול ובזכות זה מאחד הוא בבית מדרשו יהודים מכל החוגים, ורבים הוא משיב מעוון. ייחוד בית המדרש [[בישטינא]] ב[[פתח תקווה]] מהווה בכך שמאכלס בתוכו את כל גוני היהדות. חילונים, דתיים, [[יהדות ספרד|ספרדים]], אשכנזים, [[חסידים]], [[חסידי חב"ד]] וליטאים. | ||
ר' [[ישכר בער]] הינו בזיו"ר חתנו של ר' נפתלי מוסקוביץ ממעליץ באשדוד. בזיו"ש הינו חתנו של ר' משה חיים מקובר - מחשובי חסידי [[אלכסנדר]]. | ר' [[ישכר בער]] הינו בזיו"ר חתנו של ר' נפתלי מוסקוביץ ממעליץ באשדוד. בזיו"ש הינו חתנו של ר' משה חיים מקובר - מחשובי חסידי [[אלכסנדר]]. | ||
שורה 23: | שורה 23: | ||
ר' [[ישכר בער]] אדוק ומקושר ברבותיו. למרות שהיה גם מקושר לאדמו"ר ר' משולם פייש לוי מ[[טאש]], ורבי [[צבי הירש רוזנבוים]] מקרטשניף, הוא ידוע במיוחד בהתקשרותו לרבי. | ר' [[ישכר בער]] אדוק ומקושר ברבותיו. למרות שהיה גם מקושר לאדמו"ר ר' משולם פייש לוי מ[[טאש]], ורבי [[צבי הירש רוזנבוים]] מקרטשניף, הוא ידוע במיוחד בהתקשרותו לרבי. | ||
מידי שנה בשנה עולים רבים וחוגגים את חג הגאולה [[י"ט כסלו]] במחיצתו של האדמו"ר מבישטינא, הנמנה על חשובי מפיצי החסידות | מידי שנה בשנה עולים רבים וחוגגים את חג הגאולה [[י"ט כסלו]] במחיצתו של האדמו"ר מבישטינא, הנמנה על חשובי מפיצי החסידות בדורנו. רבים משחרים לבית מדרשו בפרט בימי שלישי בהם הוא מוסר שיעור בספר '[[דרך מצוותיך]]' ובימי חמישי בהם מוסר שיעור בספר ה'[[תניא]]' או ב'[[לקוטי תורה]]' לסירוגין. | ||
לצד החסידים השונים מצויים גם רבים מאנ"ש חסידי חב"ד ב[[פתח תקווה]] המגיעים להתוועד עד השעות הקטנות של הלילה. בשנת [[תשס"ז]] לאחר סיום ה[[התוועדות]] בבישטינא בשעה 3:00 לפנות בוקר נסע האדמו"ר ירושלימה - יחד עם רבים מאנ"ש - להשתתף ב[[התוועדות]] שערך הרב ה[[משפיע]] ר' [[חיים שלום דייטש]].{{הערת שוליים|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=20781 שטורם].}} | לצד החסידים השונים מצויים גם רבים מאנ"ש חסידי חב"ד ב[[פתח תקווה]] המגיעים להתוועד עד השעות הקטנות של הלילה. בשנת [[תשס"ז]] לאחר סיום ה[[התוועדות]] בבישטינא בשעה 3:00 לפנות בוקר נסע האדמו"ר ירושלימה - יחד עם רבים מאנ"ש - להשתתף ב[[התוועדות]] שערך הרב ה[[משפיע]] ר' [[חיים שלום דייטש]].{{הערת שוליים|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=20781 שטורם].}} |