37,266
עריכות
רוסטוב: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – " " ב־" "
מ (החלפת טקסט – " ]]" ב־"]] ") |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") |
||
| (13 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
ברוסיה ישנן שתי ערים בשם '''רוסטוב'''. משום כך, בשנת [[תקס"ז]] הוסיפו לעיר רוסטוב הגדולה את התואר '''נא דונו''' - ובעברית: רוסטוב על הדון. שכן, העיר שוכנת משתי גדותיו של הנהר דון. | ברוסיה ישנן שתי ערים בשם '''רוסטוב'''. משום כך, בשנת [[תקס"ז]] הוסיפו לעיר רוסטוב הגדולה את התואר '''נא דונו''' - ובעברית: רוסטוב על הדון. שכן, העיר שוכנת משתי גדותיו של הנהר דון. | ||
רוסטוב, ממוקמת בדרום מערבה של רוסיה, מעט לפני תחילת רכס הרי הקווקז, והיא עיר הבירה של מחוז רוסטוב כולו. העיר ממוקמת קרוב לחופי ימת אזוב שמתחברת לים השחור. | רוסטוב, ממוקמת בדרום מערבה של [[רוסיה]], מעט לפני תחילת רכס הרי הקווקז, והיא עיר הבירה של מחוז רוסטוב כולו. העיר ממוקמת קרוב לחופי ימת אזוב שמתחברת לים השחור. | ||
[[כ"ח חשוון [[תרע"ו]]]] | [[כ"ח חשוון [[תרע"ו]]]] - זה היום בו קמה קהילת ליובאוויטש ברוסטוב אשר על שפת נהר הדון. ביום זה הגיע [[אדמו"ר הרש"ב]] לרוסטוב, ובעקבותיו החלו להגיע למקום חסידי חב"ד נוספים. | ||
השתלשלות האירועים שהביאה להתיישבות הרבי הרש"ב ברוסטוב, מתחילה בגזירת תחום המושב - שאסרה על היהודים להתגורר בערים הגדולות ובהן רוסטוב. בעיר זו האיסור נאכף בקפדנות יותר, שכן בה ובסביבותיה התגוררו קוזקים רבים, והשלטונות ביקשו למנוע התקרבות אפשרית בין הקוזקים ליהודים; הקוזקים היו אמורים לדכא במהירות ובאכזריות כל התנגדות לממשלה, בעוד שהיהודים הוחזקו כמתנגדי הממשלה. | השתלשלות האירועים שהביאה להתיישבות הרבי הרש"ב ברוסטוב, מתחילה בגזירת תחום המושב - שאסרה על היהודים להתגורר בערים הגדולות ובהן רוסטוב. בעיר זו האיסור נאכף בקפדנות יותר, שכן בה ובסביבותיה התגוררו קוזקים רבים, והשלטונות ביקשו למנוע התקרבות אפשרית בין הקוזקים ליהודים; הקוזקים היו אמורים לדכא במהירות ובאכזריות כל התנגדות לממשלה, בעוד שהיהודים הוחזקו כמתנגדי הממשלה. | ||
| שורה 35: | שורה 35: | ||
בעיצומה של [[מלחמת העולם הראשונה]] העיר רוסטוב עברה מיד ליד - הגרמנים כבשוה, ה'אדומים' (המהפכנים הקומוניסטים) השתלטו עליה, וגם ה'לבנים' (אנטי מהפכנים) השתוללו בה. | בעיצומה של [[מלחמת העולם הראשונה]] העיר רוסטוב עברה מיד ליד - הגרמנים כבשוה, ה'אדומים' (המהפכנים הקומוניסטים) השתלטו עליה, וגם ה'לבנים' (אנטי מהפכנים) השתוללו בה. | ||
המהפכה הקומוניסטית שהחלה בכ"ב במר חשוון [[תרע"ח]] , הסתיימה רק שלוש שנים לאחר מכן, חורף [[תרפ"א]], ועד אז היו ערי רוסיה לשדות קרב. חסידים רבים ברחבי המדינה נאלצו לעקור ממקומות מגוריהם, והיו מהם שבחרו להשתקע ברוסטוב ליד הרבי הרש"ב. | המהפכה הקומוניסטית שהחלה בכ"ב במר חשוון [[תרע"ח]], הסתיימה רק שלוש שנים לאחר מכן, חורף [[תרפ"א]], ועד אז היו ערי רוסיה לשדות קרב. חסידים רבים ברחבי המדינה נאלצו לעקור ממקומות מגוריהם, והיו מהם שבחרו להשתקע ברוסטוב ליד הרבי הרש"ב. | ||
==='תומכי תמימים' ברוסטוב === | ==='תומכי תמימים' ברוסטוב === | ||
| שורה 47: | שורה 47: | ||
ב[[חודש תשרי]] [[תרפ"ד]], החליט [[אדמו"ר הריי"צ]] להחזיר את הישיבה המרכזית לרוסטוב, בכדי שתהיה שוב בבחינת 'סמוך ונראה'. | ב[[חודש תשרי]] [[תרפ"ד]], החליט [[אדמו"ר הריי"צ]] להחזיר את הישיבה המרכזית לרוסטוב, בכדי שתהיה שוב בבחינת 'סמוך ונראה'. | ||
תלמידי הישיבה אכן זכו לשהות קרוב אל אדמו"ר הריי"צ, להשתתף [[התוועדות|בהתוועדויות]], להיכנס ל'[[יחידות]]' ולקבל הוראות בעבודת ה', ולחזות פני מלך לעיתים קרובות. | תלמידי הישיבה אכן זכו לשהות קרוב אל אדמו"ר הריי"צ, להשתתף [[התוועדות עם הרבי|בהתוועדויות]], להיכנס ל'[[יחידות]]' ולקבל הוראות בעבודת ה', ולחזות פני מלך לעיתים קרובות. | ||
[[תמים|התמימים]] לנו בבניין בו שכן עד המהפכה התלמוד תורה של רוסטוב. שנות דור חלפו, ובשנים האחרונות משמש הבניין את בית ספר חב"ד. | [[תמים|התמימים]] לנו בבניין בו שכן עד המהפכה התלמוד תורה של רוסטוב. שנות דור חלפו, ובשנים האחרונות משמש הבניין את בית ספר חב"ד. | ||
| שורה 67: | שורה 67: | ||
בית כנסת השני נקרא: רמסלניה (בעלי המלאכה) והמתפללים בו נמנו על חוגי 'המתנגדים'. בחורף [[תרצ"ד]] שלח לשם [[הרבי הריי"צ]] את הרב משה מדליה רבה של טולא, לכהן בו ברבנות. | בית כנסת השני נקרא: רמסלניה (בעלי המלאכה) והמתפללים בו נמנו על חוגי 'המתנגדים'. בחורף [[תרצ"ד]] שלח לשם [[הרבי הריי"צ]] את הרב משה מדליה רבה של טולא, לכהן בו ברבנות. | ||
מפני סיבות שונות, עברו חסידי חב"ד להתפלל בבית הכנסת של 'המתנגדים', ולמרות הבדלי הגישות, | מפני סיבות שונות, עברו חסידי חב"ד להתפלל בבית הכנסת של 'המתנגדים', ולמרות הבדלי הגישות, וה[[אהבה]] והאחדות שררו במקום. | ||
===סגירת המקווה=== | ===סגירת המקווה=== | ||
ההתנכלות למקווה ברוסטוב החלה עוד בחורף [[תרפ"א]] , [[הרבי הריי"צ]] הצליח להביא לפתיחת המקווה העירונית מספר ימים לאחר שנסגרה (מדובר במקווה אחר, מלבד זה שהיה בתוך בית [[פורטל:נשיאי חב"ד|רבותינו נשיאינו]]). לאחר עזיבת הרבי הריי"צ, עברו החסידים להשתמש במקווה אחר, אלא שהקומוניסטים סגרוהו מספר שנים לאחר מכן. הרב זאמסקי נחלץ לבנות [[מקווה]] חדש, אלא שמכשולים רבים עמדו בדרכו, ואז ביקש לייסד [[מקווה]] בנאחיצעוואן הסמוכה לרוסטוב: "אחרי אשר גמרנו אודות המקווה כאשר הודעתי לכ"ק, קם אחד מהני דחצופין היושב שם בחצר והפך קערה על פיה, ונתבטל כל הענין. ועתה נתעוררה הצעה ליסד [[מקווה]] בנאחיצעוואן בחצר בית המדרש..." כתב לרבי הריי"צ. | ההתנכלות למקווה ברוסטוב החלה עוד בחורף [[תרפ"א]], [[הרבי הריי"צ]] הצליח להביא לפתיחת המקווה העירונית מספר ימים לאחר שנסגרה (מדובר במקווה אחר, מלבד זה שהיה בתוך בית [[פורטל:נשיאי חב"ד|רבותינו נשיאינו]]). לאחר עזיבת הרבי הריי"צ, עברו החסידים להשתמש במקווה אחר, אלא שהקומוניסטים סגרוהו מספר שנים לאחר מכן. הרב זאמסקי נחלץ לבנות [[מקווה]] חדש, אלא שמכשולים רבים עמדו בדרכו, ואז ביקש לייסד [[מקווה]] בנאחיצעוואן הסמוכה לרוסטוב: "אחרי אשר גמרנו אודות המקווה כאשר הודעתי לכ"ק, קם אחד מהני דחצופין היושב שם בחצר והפך קערה על פיה, ונתבטל כל הענין. ועתה נתעוררה הצעה ליסד [[מקווה]] בנאחיצעוואן בחצר בית המדרש..." כתב לרבי הריי"צ. | ||
גם שנים רבות לאחר מכן, לא ידוע היכן וכיצד נבנתה [[מקווה]] חדש. | גם שנים רבות לאחר מכן, לא ידוע היכן וכיצד נבנתה [[מקווה]] חדש. | ||
| שורה 82: | שורה 82: | ||
החסידים ברוסטוב עשו רבות בכדי לשמור על אוהל הרבי הרש"ב. בחורף [[תרצ"ט]], כאשר שלטונות רוסטוב התכוונו להרוס את [[בית עלמין|בית-העלמין]] בו שכן ה'ציון' על מנת לבנות על שטחו בניינים חדשים, היה ברור כי יש צורך להעביר בדחיפות את גופו הקדוש של [[אדמו"ר הרש"ב]] אל בית-עלמין אחר שנמצא ברחוב טקוצ'בא. | החסידים ברוסטוב עשו רבות בכדי לשמור על אוהל הרבי הרש"ב. בחורף [[תרצ"ט]], כאשר שלטונות רוסטוב התכוונו להרוס את [[בית עלמין|בית-העלמין]] בו שכן ה'ציון' על מנת לבנות על שטחו בניינים חדשים, היה ברור כי יש צורך להעביר בדחיפות את גופו הקדוש של [[אדמו"ר הרש"ב]] אל בית-עלמין אחר שנמצא ברחוב טקוצ'בא. | ||
על פי הוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] שאלו החסידים את [[רבי לוי יצחק שניאורסון]] בנוגע לבעיות ההלכתיות ובשעה מאוחרת בלילה הלכו אל בית-העלמין. מיד לאחר בקשת מחילה, החלו בחפירת ה'ציון'. לנגד עיניהם נגלה מחזה מדהים - ה[[גוף]] הקדוש היה שלם, | על פי הוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] שאלו החסידים את [[רבי לוי יצחק שניאורסון]] בנוגע לבעיות ההלכתיות ובשעה מאוחרת בלילה הלכו אל בית-העלמין. מיד לאחר בקשת מחילה, החלו בחפירת ה'ציון'. לנגד עיניהם נגלה מחזה מדהים - ה[[גוף]] הקדוש היה שלם, וה[[טלית]] שהייתה אף היא שלימה כיסתה את הזקן ופניו הקדושות של הרבי, ויהי לפלא. החסידים נטלו את ה[[גוף]] הקדוש עם שלושה טפחים מעפר הקבר, והניחו במיטה שהוכנה מבעוד מועד. | ||
==בזמן השואה== | ==בזמן השואה== | ||
ב[[שבת]] פרשת עקב, י"ח ב[[מנחם אב]] [[תש"ב]], התפרסמה קריאה ליהודים מטעם המפקד הצבאי של רוסטוב, בה ציוה על היהודים להתפקד, אולם רק כאלפיים איש התפקדו. בינתיים מונה ד"ר לוריא ליו"ר היודנראט, והוא שפרסם בכ"ז מנחם אב קריאה לכל היהודים להתרכז במקום אחד על מנת להעבירם למקום בטוח יותר, כביכול. | ב[[שבת]] פרשת עקב, י"ח ב[[מנחם אב]] [[תש"ב]], התפרסמה קריאה ליהודים מטעם המפקד הצבאי של רוסטוב, בה ציוה על היהודים להתפקד, אולם רק כאלפיים איש התפקדו. בינתיים מונה ד"ר לוריא ליו"ר היודנראט, והוא שפרסם בכ"ז [[מנחם אב]] קריאה לכל היהודים להתרכז במקום אחד על מנת להעבירם למקום בטוח יותר, כביכול. | ||
בקריאה התבקשו היהודים לקחת עמם חפצי ערך, כסף ומסמכים אישיים, על מנת שיוכלו לזכות בדירה במקום המגורים החדש. היהודים הובלו, מי ברצון ומי בכוח, לפאתי רוסטוב, שם נרצחו באכזריות. הטבח ההמוני נמשך יומיים - בכ"ח ובכ"ט מנחם אב תש"ב. בחודשים הבאים המשיכו הנאצים ללכוד יהודים שהתחבאו במקומות מסתור ברחבי העיר, אסרו אותם והרגום. | בקריאה התבקשו היהודים לקחת עמם חפצי ערך, כסף ומסמכים אישיים, על מנת שיוכלו לזכות בדירה במקום המגורים החדש. היהודים הובלו, מי ברצון ומי בכוח, לפאתי רוסטוב, שם נרצחו באכזריות. הטבח ההמוני נמשך יומיים - בכ"ח ובכ"ט [[מנחם אב]] תש"ב. בחודשים הבאים המשיכו הנאצים ללכוד יהודים שהתחבאו במקומות מסתור ברחבי העיר, אסרו אותם והרגום. | ||
רק בט' [[אדר]] ראשון שחררו הרוסים בשנית את רוסטוב, ושבוע לאחר מכן פרסם רדיו מוסקבה ידיעה כי על יד העיר נמצאו קברי המונים ובהם גוויות של 20.000 נרצחים. | רק בט' [[אדר]] ראשון שחררו הרוסים בשנית את רוסטוב, ושבוע לאחר מכן פרסם רדיו [[מוסקבה]] ידיעה כי על יד העיר נמצאו קברי המונים ובהם גוויות של 20.000 נרצחים. | ||
==חזרתם של חסידי חב"ד לעיר== | ==חזרתם של חסידי חב"ד לעיר== | ||
| שורה 114: | שורה 114: | ||
ב[[חודש חשון]] [[תשס"ח]] גורשו התלמידים וצוות הישיבה על ידי השלטונות בעילה של שהיה בלתי חוקית, ובעולם החב"די נעשה רעש גדול סביב השאלה האם גורמים חב"דיים שונים יכלו למנוע את המעשה. | ב[[חודש חשון]] [[תשס"ח]] גורשו התלמידים וצוות הישיבה על ידי השלטונות בעילה של שהיה בלתי חוקית, ובעולם החב"די נעשה רעש גדול סביב השאלה האם גורמים חב"דיים שונים יכלו למנוע את המעשה. | ||
לאחר זמן קצר, שב השליח הרב [[חיים פרידמן]] מכינוס השלוחים, וכניסתו למדינה נאסרה. הוא הוחלף על ידי הרב [[חיים דנצינגר]]. כיום שליח הרבי ורב העיר הוא הרב [[שמואל סטולין]] | לאחר זמן קצר, שב השליח הרב הראשי לרוסטוב [[חיים פרידמן]] מכינוס השלוחים, וכניסתו למדינה נאסרה לעשר שנים.ביום שני י''ד טבת תשע''ח הוא נכנס לרוסייה בפעם הראשונה אחרי 10 שנים הוא הוחלף על ידי הרב [[חיים דנצינגר]]. כיום שליח הרבי ורב העיר הוא הרב [[שמואל סטולין]] | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
| שורה 124: | שורה 124: | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
* מנחם מענדל ערד, '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75086 משימה סודית ברוסטוב]''', [[שבועון בית משיח]], ב ניסן התשע"ג (13.03.2013) {{אינפו}} | * מנחם מענדל ערד, '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75086 משימה סודית ברוסטוב]''', [[שבועון בית משיח]], ב [[ניסן]] התשע"ג (13.03.2013) {{אינפו}} | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:עיירות ברוסיה]] | ||