שלמה יהודה ליב אליעזרוב: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "מלחמת העולם הראשונה " ב־"מלחמת העולם הראשונה ")
שורה 30: שורה 30:
אחד מאלו שדחפו למינויו היה ה"שדי חמד" - הגאון הרב [[חיים חזקיהו מדיני]]. בשנים האחרונות כיהן הרב מדיני כרבה הספרדי של חברון, והוא שהכיר את הרב אליעזרוב כגאון בלימוד, וכאחד ממנהיגי הקהילה היהודית בעיר שאף שהרב אליעזרוב יקבל את המינוי החשוב. רק לאחר שהרב אליעזרוב הביע את הסכמתו, שיגרו ה"שדי חמד" והרב אליעזרוב אגרת אל אדמו"ר הרש"ב, בה ביקשו את הסכמתו וברכתו למינוי.
אחד מאלו שדחפו למינויו היה ה"שדי חמד" - הגאון הרב [[חיים חזקיהו מדיני]]. בשנים האחרונות כיהן הרב מדיני כרבה הספרדי של חברון, והוא שהכיר את הרב אליעזרוב כגאון בלימוד, וכאחד ממנהיגי הקהילה היהודית בעיר שאף שהרב אליעזרוב יקבל את המינוי החשוב. רק לאחר שהרב אליעזרוב הביע את הסכמתו, שיגרו ה"שדי חמד" והרב אליעזרוב אגרת אל אדמו"ר הרש"ב, בה ביקשו את הסכמתו וברכתו למינוי.


הרבי הרש"ב שיגר את ברכתו ואישורו במברק חוזר. במקביל שלח הרבי אגרת ארוכה ל"שדי חמד" כי אכן הרב אליעזרוב מתאים להיות רבה של חברון: "הסכמתי אשר שאר בשרי, ידיד נפשי הרה"ג הרש"ל נ"י, יהיה רב בעיר הקודש [[חברון]] ת"ו. והאמת ניתן להודיע אשר גם מראשית כזאת נפשי אוותה שיהיה ש"ב הרש"ל נ"י רב בעיה"ק [[חברון]] ת"ו". באגרת מוסיף הרבי "ומצאתי אשר נאה לעיה"ק הנ"ל להיות לה לרב ש"ב הרב הרש"ל". הרבי אף הוסיף ואיחל כי בזכות מינוי זה יוטב מצב העיר: "ותקוותי שעל ידו יוטב אי"ה מצב העיר והתקווה קרובה לבוא אי"ה אל חפצי האמיתי".  
הרבי הרש"ב שיגר את ברכתו ואישורו במברק חוזר. במקביל שלח הרבי אגרת ארוכה ל"שדי חמד" כי אכן הרב אליעזרוב מתאים להיות רבה של חברון: {{ציטוטון|הסכמתי אשר שאר בשרי, ידיד נפשי הרה"ג הרש"ל נ"י, יהיה רב בעיר הקודש [[חברון]] ת"ו. והאמת ניתן להודיע אשר גם מראשית כזאת נפשי אוותה שיהיה ש"ב הרש"ל נ"י רב בעיה"ק [[חברון]] ת"ו". באגרת מוסיף הרבי "ומצאתי אשר נאה לעיה"ק הנ"ל להיות לה לרב ש"ב הרב הרש"ל}}. הרבי אף הוסיף ואיחל כי בזכות מינוי זה יוטב מצב העיר: {{ציטוטון|ותקוותי שעל ידו יוטב אי"ה מצב העיר והתקווה קרובה לבוא אי"ה אל חפצי האמיתי}}.  


הרבי הרש"ב מציין כי לכתחילה אמנם לא רצה להתערב במינוי לאחר שקיבל מכתבים מתושבי [[חברון]] שמבקשים לעצמם רב שאינו תושב העיר; אך לאחר שהתושבים הסכימו כי רוצים את הרב אליעזרוב, "שמחתי על זה באמת, והיה לי היום הזה ליום בשורה". ([[אגרות קודש]] שלו חלק א' אגרת קכד).
הרבי הרש"ב מציין כי לכתחילה אמנם לא רצה להתערב במינוי לאחר שקיבל מכתבים מתושבי [[חברון]] שמבקשים לעצמם רב שאינו תושב העיר; אך לאחר שהתושבים הסכימו כי רוצים את הרב אליעזרוב, "שמחתי על זה באמת, והיה לי היום הזה ליום בשורה". ([[אגרות קודש]] שלו חלק א' אגרת קכד).
אגרת מיוחדת שיגר הרבי הרש"ב אל הרב אליעזרוב עצמו, ובה כתב: "אני מסכים על זה בלב שלם ובנפש חפיצה, והנני מבקשו שיקבל עליו את הרבנות דעיר הקודש חברון... ותקותי אשר על ידו תתגדל ותתעלה אי"ה עיה"ק [[חברון]] ת"ו במצבה הרוחני והגשמי". (שם, אגרת קכה).
אגרת מיוחדת שיגר הרבי הרש"ב אל הרב אליעזרוב עצמו, ובה כתב: {{ציטוטון|אני מסכים על זה בלב שלם ובנפש חפיצה, והנני מבקשו שיקבל עליו את הרבנות דעיר הקודש חברון... ותקותי אשר על ידו תתגדל ותתעלה אי"ה עיה"ק [[חברון]] ת"ו במצבה הרוחני והגשמי}}. (שם, אגרת קכה).


כשהתמנה, קיבל כתב הכתרה ממנהיגי הקהילה היהודית בחברון. על כתב ההכתרה הוסיף ה"שדי חמד" תוספת משלו ובה שבחים רבים על הרב החדש, ומביע את שמחתו על כך שהתמנה לרבה של חברון. גם הראשון לציון הרב יעקב שאול אלישר שהכירו טרם המינוי, שיגר לו מכתב ברכה מיוחד.  
כשהתמנה, קיבל כתב הכתרה ממנהיגי הקהילה היהודית בחברון. על כתב ההכתרה הוסיף ה"שדי חמד" תוספת משלו ובה שבחים רבים על הרב החדש, ומביע את שמחתו על כך שהתמנה לרבה של חברון. גם הראשון לציון הרב יעקב שאול אלישר שהכירו טרם המינוי, שיגר לו מכתב ברכה מיוחד.  


[[אדמו"ר הרש"ב]] רווה נחת מתפקידו כרב העדה האשכנזית בחברון, ומספר שנים אחר כך ([[תרס"ז]]) אף התבטא בביטויים מיוחדים אודות המינוי: "קיבל על עצמו רבנות [[חברון]] בדרך מסירות נפש, כי טוב טוב היה לו קודם שהיה לו פרנסה טובה אצל הספרדים, ועסק בתורה הרבה בלי שום בלבול אשר זה חפצו האמיתי, וקיבל עליו הרבנות רק באשר העמסתי עליו לטובת העיר, ורצונו הטוב לעשות תקנות טובות אם אך יתנו לו התוקף על זה" ([[אגרות קודש]] שלו חלק ד' אגרת קעד).
[[אדמו"ר הרש"ב]] רווה נחת מתפקידו כרב העדה האשכנזית בחברון, ומספר שנים אחר כך ([[תרס"ז]]) אף התבטא בביטויים מיוחדים אודות המינוי: {{ציטוטון|קיבל על עצמו רבנות [[חברון]] בדרך מסירות נפש, כי טוב טוב היה לו קודם שהיה לו פרנסה טובה אצל הספרדים, ועסק בתורה הרבה בלי שום בלבול אשר זה חפצו האמיתי, וקיבל עליו הרבנות רק באשר העמסתי עליו לטובת העיר, ורצונו הטוב לעשות תקנות טובות אם אך יתנו לו התוקף על זה}} ([[אגרות קודש]] שלו חלק ד' אגרת קעד).


ראשית פעולתו כרב הייתה חיזוק מוסדות התורה והחסד שבעיר הקודש חברון. הצעד הראשון היה פתיחה מחודשת של ישיבת 'מגן אבות' שיסד ארבע עשרה שנים קודם לכן, תוך עידוד צעירים להצטרף ללומדים בה. הוא גם יצא בקריאה מיוחדת לעזרה כספית עליה חתם יחד עם ה"שדי חמד". בשנים הבאות הסכים הרבי הרש"ב לבקשתו, ו"מגן אבות" סונפה לישיבת 'תומכי תמימים' ליובאוויטש.  
ראשית פעולתו כרב הייתה חיזוק מוסדות התורה והחסד שבעיר הקודש חברון. הצעד הראשון היה פתיחה מחודשת של ישיבת 'מגן אבות' שיסד ארבע עשרה שנים קודם לכן, תוך עידוד צעירים להצטרף ללומדים בה. הוא גם יצא בקריאה מיוחדת לעזרה כספית עליה חתם יחד עם ה"שדי חמד". בשנים הבאות הסכים הרבי הרש"ב לבקשתו, ו"מגן אבות" סונפה לישיבת 'תומכי תמימים' ליובאוויטש.  


במקביל לעבודתו בישיבת 'מגן אבות', כיהן כראש ישיבת 'משרד שדי חמד' שהתקיימה ב[[בית רומנו]], מקום משכנו של ה"שדי חמד".  
במקביל לעבודתו בישיבת 'מגן אבות', כיהן כראש ישיבת 'משרד שדי חמד' שהתקיימה ב[[בית רומנו]], מקום משכנו של ה"שדי חמד".


===עם ה"שדי חמד"===
===עם ה"שדי חמד"===
39,916

עריכות

תפריט ניווט