12,050
עריכות
מ (החלפת טקסט – " הי"ד" ב־"") |
מ (החלפת טקסט – "וילנא " ב־"וילנא ") |
||
שורה 5: | שורה 5: | ||
נולד ב[[שמיני עצרת]] בשנת [[תרנ"ט]] בעיירה [[קורניץ]] שבליטא לאביו הרב [[מנחם צבי ריבקין]]. | נולד ב[[שמיני עצרת]] בשנת [[תרנ"ט]] בעיירה [[קורניץ]] שבליטא לאביו הרב [[מנחם צבי ריבקין]]. | ||
הרב ריבקין למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] עד שנת [[תרע"ה]], לאחר מכן למד ולימד בישיבת [[תומכי תמימים קרמנצ'וג]] עד שנת [[תרפ"ב]] לערך, שאז עבר הבריח את הגבול ל[[פולין]] להתאחד עם אביו שנתקע שם בעקבות [[מלחמת העולם הראשונה]]. במשך שנה למד עם אביו, וקיבל [[הסמכה לרבנות]] מרבה של וילנא הרב [[חיים עוזר גרודזינסקי]] ומרבני וילנא נוספים. | הרב ריבקין למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] עד שנת [[תרע"ה]], לאחר מכן למד ולימד בישיבת [[תומכי תמימים קרמנצ'וג]] עד שנת [[תרפ"ב]] לערך, שאז עבר הבריח את הגבול ל[[פולין]] להתאחד עם אביו שנתקע שם בעקבות [[מלחמת העולם הראשונה]]. במשך שנה למד עם אביו, וקיבל [[הסמכה לרבנות]] מרבה של [[וילנא]] הרב [[חיים עוזר גרודזינסקי]] ומרבני [[וילנא]] נוספים. | ||
נשא לאשה את בת ר' חנן קוטלר מהעיר טראב, והיה סמוך על שולחנו. בשנים [[תרצ"א]]-[[תרצ"ב]] לערך נאלץ לעזוב את שולחן חמיו, ובהיותו אצל [[אדמו"ר הריי"צ]] שאל מה לעשות הלאה. הרבי ייעץ לו ללמוד [[שחיטה]], היות ולרב שהוא גם שוחט קל יותר למצוא משרה. בשנת [[תרצ"ג]] נתמנה לשו"ב בקולוניא נייקע הסמוכה לקורניץ, שם שימש עד שנת [[תרצ"ו]]. מאז ועד שנת [[תש"ב]] היה רבה של קהילת חב"ד בניי-שווינצאן שבליטא. | נשא לאשה את בת ר' חנן קוטלר מהעיר טראב, והיה סמוך על שולחנו. בשנים [[תרצ"א]]-[[תרצ"ב]] לערך נאלץ לעזוב את שולחן חמיו, ובהיותו אצל [[אדמו"ר הריי"צ]] שאל מה לעשות הלאה. הרבי ייעץ לו ללמוד [[שחיטה]], היות ולרב שהוא גם שוחט קל יותר למצוא משרה. בשנת [[תרצ"ג]] נתמנה לשו"ב בקולוניא נייקע הסמוכה לקורניץ, שם שימש עד שנת [[תרצ"ו]]. מאז ועד שנת [[תש"ב]] היה רבה של קהילת חב"ד בניי-שווינצאן שבליטא. |