31,404
עריכות
מידות טובות: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מ (החלפת טקסט – "ראו עוד" ב־"ראו גם") תגית: עריכה ממכשיר נייד |
אין תקציר עריכה |
||
| (8 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:יהודה בן תימא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו הק' של התנא רבי יהודה בן תימא, בעל המימרא "הוי עז כנמר קל כנשר רץ כצבי וגבור כארי", בעלמא. {{ | [[קובץ:יהודה בן תימא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו הק' של התנא רבי יהודה בן תימא, בעל המימרא "הוי עז כנמר קל כנשר רץ כצבי וגבור כארי", בעלמא.{{הערה|לפי רוב הדיעות. כיום קברו מצויין בטעות בשטחי דאלתון, ללא כל מקור מוסמך לכך.}}]] | ||
'''המדות''' הם תכונות בנפש האדם, חלק מהם באים לו בתולדה, וחלק מהם באו לו מתוך הרגל הנעשה טבע. | '''המדות''' הם תכונות בנפש האדם, חלק מהם באים לו בתולדה, וחלק מהם באו לו מתוך הרגל הנעשה טבע. | ||
בניגוד ל[[אומות העולם]] | בניגוד ל[[אומות העולם]] '''שכל''' מידותיהם רעות, אצל [[יהודי]] אפילו במידות [[נפש הבהמית|נפשו הבהמית]] כלול גם טוב (וכל שכן נפשו האלוקית - שכולה אך ורק טוב וקדושה ואינה קיימת כלל אצל הגוי). וטעם הדבר, כי מקור נפשו הבהמית של הגוי הן [[שלוש קליפות הטמאות]], אך מקור נפשו הבהמית של יהודי היא [[קליפת נוגה]], שיש בה{{הערה|כמובן ששלוש מידות אלו (ביישנים, רחמנים וגומלי חסדים) קיימות גם בנפש האלוקית, ואדרבה - באופן נעלה בהרבה מאשר בנפש הבהמית, ומוזכרות בתניא באגרת הקודש יב, ומובן גם מעיון בפרק ג'.}} גם טוב (וכלולות בה שלוש המידות שהן סימן היהודי: ביישנים, [[רחמנות|רחמנים]], [[גמילות חסדים|גומלי חסדים]].{{הערה|1=[[אדמו"ר הזקן]],[[ליקוטי אמרים]].}}) | ||
== מכל מלמדי השכלתי == | == מכל מלמדי השכלתי == | ||
על פי התורה, יש ללמוד מידות טובות, מכל [[נברא]] ב[[עולם]], עד שאמרו כי לולי ניתנה ה[[תורה]], היינו לומדים צניעות מחתול וגזל מנמלה. שלמה המלך מעורר את האדם ללמוד זריזות וחכמה מהנמלה ודרכיה - לך אל נמלה עצל, ראה דרכיה וחכם. | על פי התורה, יש ללמוד מידות טובות, מכל [[נברא]] ב[[עולם]], עד שאמרו כי לולי ניתנה ה[[תורה]], היינו לומדים [[צניעות]] מחתול וגזל מנמלה. שלמה המלך מעורר את האדם ללמוד [[זריזות]] וחכמה מהנמלה ודרכיה - לך אל נמלה עצל, ראה דרכיה וחכם{{הערה|משלי ו, ו.}}. | ||
העיף הראשון בטור שולחן ערוך הוא: יהודה בן תימא אומר, הוי עז כנמר, קל כנשר, רץ כצבי וגבור כארי. | העיף הראשון בטור שולחן ערוך הוא: יהודה בן תימא אומר, הוי עז כנמר, קל כנשר, רץ כצבי וגבור כארי. | ||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
* עמל בטרחא גדולה. | * עמל בטרחא גדולה. | ||
* זריזות. | * [[זריזות]]. | ||
*בוטח ומקווה - [[בטחון]]. | *בוטח ומקווה - [[בטחון]]. | ||
*אם לא הצליח בפעם הראשונה חוזר הרבה פעמים. - בלי יאוש.{{ | *אם לא הצליח בפעם הראשונה חוזר הרבה פעמים. - בלי יאוש.{{הערה|[[היום יום]] ג' אייר. ההערות אחרי המקף אינן במקור.}} | ||
==מידות טובות ותורה== | ==מידות טובות ותורה== | ||
ב[[היום יום]] מובא, כי רבי [[משה שניאורי]] בנו של [[רבינו הזקן]], בהיותו כבן ח'-י"א שנה, למד את הסוגיא בשבחן של חכמים ב[[מסכת גיטין]]{{ | ב[[היום יום]] מובא, כי רבי [[משה שניאורי]] בנו של [[רבינו הזקן]], בהיותו כבן ח'-י"א שנה, למד את הסוגיא בשבחן של חכמים ב[[מסכת גיטין]]{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/shas.aspx?mesechta=19&daf=67&format=text ס"ז א].}}, ונסתפק בפירוש הפשוט של מאמר [[רבי שמעון בן יוחאי]] שם {{ציטוטון|וכן אמר ר"ש לתלמידיו: בניי, שנו מדותי, שמדותי תרומות מתרומות מידותיו של [[רבי עקיבא]]}}. בתוך כך נכנס רבינו הזקן ואמר - ב[[ניגון]], כדרכו בקדש: [[תורה]] שניתנה לנו כולה מדות טובות, אפילו העונשין שבה הם באמת [[חסד]] ו[[טוב]], ושני הפירושים אחד הם והא בהא תליא: אי אפשר להיות מדות טובות בלי תורה, ואי אפשר לתורה בלי מדות טובות. ככל הנ"ל קרה גם לה[[צמח צדק]] בהיותו בגיל ח'-י"א שנה{{הערה|[[היום יום]], [[כ"ג אלול]].}}. | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
*[[מידת העזות]] | *[[מידת העזות]] | ||
*[[רחמנות]] | *[[רחמנות]] | ||
==קישורים חיצוניים== | |||
*'''[https://drive.google.com/file/d/1UdHa7e--s_TY_4GbHw6p1GL-xIwRuAwV/view מידות האדם על פי חסידות]''', קובץ הערות וביאורים 770 תומכי תמימים המרכזית 770 י"א ניסן תשפ"ג, עמוד 195 | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:מידות ורגשות]] | ||