12,050
עריכות
כוס של ברכה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "אדה"ז " ב־"אדמו"ר הזקן "
מ (החלפת טקסט – "עשיר " ב־"עשיר ") |
מ (החלפת טקסט – "אדה"ז " ב־"אדמו"ר הזקן ") |
||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
===קידוש והבדלה=== | ===קידוש והבדלה=== | ||
{{ערך מורחב|ערכים=[[קידוש]], [[הבדלה]]}} | {{ערך מורחב|ערכים=[[קידוש]], [[הבדלה]]}} | ||
יש{{הערה|בכל זה, ראה שו"ע | יש{{הערה|בכל זה, ראה שו"ע אדמו"ר הזקן סימן רעא סעי' א-ד.}} [[מצות עשה]] מן התורה לקדש את יום השבת בדברים{{הערה| רמב"ם פכ"ט ה"א. תוס' סוכה לח, א ד"ה מאי קושיא. פסחים קו, א ד"ה זוכרהו. מ"א סי' רעא ס"ק א.}}, שנאמר "זכור את יום השבת לקדשו"{{הערה|שמות כ, ח.}}. כלומר זכרהו זכירות שבח וקידוש. | ||
זכירה זו היא גם בכניסת השבת וגם ביציאתה. אולם יש מחלוקת האם ההבדלה גם היא חיוב מדאורייתא{{הערה|רמב"ם שם, ובס' המצות מ"ע קנה. חינוך מצוה לא. וראה גם [[רש"י]] נזיר דף ד רע"א (בגירסת הגמרא בפסחים).}}, או שהיא רק מדברי סופרים, כיון שהחיוב הוא רק על כניסת השבת{{הערה|תוס' רבינו יהודה ברכות כ, ב בשם ר"ת. שבלי הלקט השלם סי' קל. מ"מ שם בשם יש אומרים. ארחות חיים הל' הבדלה סי' יח. ב' הדיעות במאירי כ, ב ד"ה נתגלגל.}}. | זכירה זו היא גם בכניסת השבת וגם ביציאתה. אולם יש מחלוקת האם ההבדלה גם היא חיוב מדאורייתא{{הערה|רמב"ם שם, ובס' המצות מ"ע קנה. חינוך מצוה לא. וראה גם [[רש"י]] נזיר דף ד רע"א (בגירסת הגמרא בפסחים).}}, או שהיא רק מדברי סופרים, כיון שהחיוב הוא רק על כניסת השבת{{הערה|תוס' רבינו יהודה ברכות כ, ב בשם ר"ת. שבלי הלקט השלם סי' קל. מ"מ שם בשם יש אומרים. ארחות חיים הל' הבדלה סי' יח. ב' הדיעות במאירי כ, ב ד"ה נתגלגל.}}. | ||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
===ברכת המזון=== | ===ברכת המזון=== | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[ברכת המזון]], [[ברכת הזימון]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[ברכת המזון]], [[ברכת הזימון]]}} | ||
יש{{הערה|בכל זה ראה שו"ע | יש{{הערה|בכל זה ראה שו"ע אדמו"ר הזקן או"ח סי' קפב סעי' א-ב.}} אומרים{{הערה|תוס' פסחים קה, ב ד"ה שמע מינה ברכה בשם הרשב"ם והר"ר יחיאל מפרי"ש. רבינו יונה ברכות נ, ב ד"ה מודים. רא"ש פסחים פ"י סי"ד ובברכות פ"ח ס"ב. הגהות מיימוניות הל' ברכות אות ס בשם מהר"ם מרוטנבורג, בשו"ת (פראג) סי' תקז, ובתשב"ץ סי' שג.}}, שברכת המזון טעונה כוס אפילו ביחיד. וצריך לחזר אחריה{{הערה|רמב"ן במלחמות ה' פ"ח דברכות (לט, ב). רבנו ירוחם נתיב טז ח"ז (קמט, א). ר"ן פסחים שם ד"ה שמעת. טור ושו"ע שם.}} כדרך שמחזרין אחרי כל המצות שהן חובה, ולכן, אם אין לו כעת כוס לברך עליו, אבל הוא מצפה שיהיה לו אח"כ, ואפילו אם הוא יפסיד ארוחה – לא יאכל{{הערה|טור ושו"ע שם. וראה קו"א בסי' קצו ס"ק א שמיישב אדמו"ר הזקן את קושיות המ"א כאן ס"ק א.}}. ולפי זה אם שנים אוכלים יחד, צריך כל אחד ליטול כוס לברכת המזון; משא"כ בשלשה שמזמנים יחד, המברך על הכוס מוציאם ידי חובתם מהכוס, כמו שמוציאם מברכת המזון. | ||
ויש אומרים{{הערה|מדרש הנעלם רות (זוהר חדש מז, א). הגהות מיימוניות שם בשם ר"י וה"ר אלחנן. דעה הב' בשו"ע שם.}}, שברכת המזון אינה טעונה כוס אלא כשמברכין בזימון. | ויש אומרים{{הערה|מדרש הנעלם רות (זוהר חדש מז, א). הגהות מיימוניות שם בשם ר"י וה"ר אלחנן. דעה הב' בשו"ע שם.}}, שברכת המזון אינה טעונה כוס אלא כשמברכין בזימון. | ||
| שורה 41: | שורה 41: | ||
בליל הסדר ישנו חיוב מיוחד לשתות ארבע כוסות יין על סדר ההגדה, כשכל אחד מהם מציין חלק אחר, שתיה שלא על הסדר אינה נחשבת. | בליל הסדר ישנו חיוב מיוחד לשתות ארבע כוסות יין על סדר ההגדה, כשכל אחד מהם מציין חלק אחר, שתיה שלא על הסדר אינה נחשבת. | ||
חיוב זה כולל את האנשים והנשים, מה[[עשירות|עשיר]] ועד לעני. אפילו עני המתפרנס מן הצדקה ואין לו מעות לקנות יין לארבע כוסות, ולא נתנו לו הגבאים, חייב ללות או למכור כסותו או להשכיר את עצמו בשביל יין לד' כוסות. כמו כן, חיוב זה הוא גם למי שיין מזיקו{{הערה|שו"ע | חיוב זה כולל את האנשים והנשים, מה[[עשירות|עשיר]] ועד לעני. אפילו עני המתפרנס מן הצדקה ואין לו מעות לקנות יין לארבע כוסות, ולא נתנו לו הגבאים, חייב ללות או למכור כסותו או להשכיר את עצמו בשביל יין לד' כוסות. כמו כן, חיוב זה הוא גם למי שיין מזיקו{{הערה|שו"ע אדמו"ר הזקן סי' תעב סעי' יד-ל.}}. | ||
===בשמחות=== | ===בשמחות=== | ||
| שורה 52: | שורה 52: | ||
==דיני הכוס== | ==דיני הכוס== | ||
עשרה דברים נאמרו{{הערה|ברכות נא, א. בהבא לקמן, ראה שולחן ערוך | עשרה דברים נאמרו{{הערה|ברכות נא, א. בהבא לקמן, ראה שולחן ערוך אדמו"ר הזקן סימן קפג, וש"נ. בכל מקום בפסקה זו שמוזכר מראה מקום ללא ציון לסימן, הכוונה היא לסימן זה.}} בכוס של ברכה: טעון הדחה ושטיפה, חי ומלא, עיטור ועיטוף, מקבלו בשתי ידיו ונותנו לימינו, ומגביהו טפח, ונותן עיניו בו. ויש אומרים אף משגרו במתנה דרך דורון וחשיבות לאנשי ביתו – זו אשתו, ואפילו לא אכלה עמהם, כדי להניח ברכה לביתו{{הערה|ראה גמ' ורש"י שם ד"ה במתנה וד"ה לאנשי (וראה גם ב"מ פז, א). טור ושו"ע סי' קפג ס"ד. וראה מ"א ס"ק ח ממשמעות הגמ' שם ע"ב. וברבנו יונה שם ד"ה ומשגרו.}}, ומצוה מן המובחר שכל המסובים יטעמו{{הערה|שו"ע אדמו"ר הזקן סי' קצ ס"ה.}}. | ||
'''הדחה''' ו'''שטיפה''' – נקיון הכוס, להדיחה מבפנים ולשוטפה מבחוץ {{הערה|ברייתא בברכות שם ע"א. טור ושו"ע סי' קפג ס"א.}}, כדי שיהא כוס של ברכה יפה מבית ומחוץ{{הערה|תוס' שם ד"ה שטיפה מבחוץ. והרב רבנו יונה שם. מרדכי שם רמז קפו. טור ושו"ע שם.}}. ואם הוא נקי מבית ומבחוץ, ואין בו שיורי כוסות; דהיינו שיורי יין ששרה בו פת{{הערה|מ"א ס"ק א מרש"י ביצה כא, ב ד"ה שיורי.}} או שקנחו יפה במפה – דיו, כיון שהוא יפה מבית ומבחוץ{{הערה|מ"א שם. וראה גם לקמן סי' תעט ס"ב.}}. | '''הדחה''' ו'''שטיפה''' – נקיון הכוס, להדיחה מבפנים ולשוטפה מבחוץ {{הערה|ברייתא בברכות שם ע"א. טור ושו"ע סי' קפג ס"א.}}, כדי שיהא כוס של ברכה יפה מבית ומחוץ{{הערה|תוס' שם ד"ה שטיפה מבחוץ. והרב רבנו יונה שם. מרדכי שם רמז קפו. טור ושו"ע שם.}}. ואם הוא נקי מבית ומבחוץ, ואין בו שיורי כוסות; דהיינו שיורי יין ששרה בו פת{{הערה|מ"א ס"ק א מרש"י ביצה כא, ב ד"ה שיורי.}} או שקנחו יפה במפה – דיו, כיון שהוא יפה מבית ומבחוץ{{הערה|מ"א שם. וראה גם לקמן סי' תעט ס"ב.}}. | ||