12,050
עריכות
מ (החלפת טקסט – "סיביר " ב־"סיביר ") |
מ (החלפת טקסט – "ק.ג.ב. " ב־"ק.ג.ב. ") |
||
שורה 39: | שורה 39: | ||
בשנת [[תש"ג]], כאשר באחד הימים עצרו אנשי ה[[נ.ק.וו.ד.]] את ר' מולע פרוס ונטלוהו מאחורי סורג ובריח. כשנודע הדבר לר' [[ניסן נמנוב]], הוא העביר את המידע לר' יוסף וביקשו לפעול לשיחרורו של ר' מולע. ר' יוסף לא היסס הרבה וניגש אל מפקד תחנת המשטרה בטשקנט. הוא הניח על שולחנו סכום כסף רב, בעודו מבקש לשחרר את ר' מולע. היה זה מעשה שדרש אומץ רב, כיון שיכול היה להסתיים ברע. המפקד שמח לקבל את הכסף, ור' יוסף חשב שהנה הצליח לשחד את האיש הנכון במקום הנכון. עד מהרה השמחה הפכה לעצב. | בשנת [[תש"ג]], כאשר באחד הימים עצרו אנשי ה[[נ.ק.וו.ד.]] את ר' מולע פרוס ונטלוהו מאחורי סורג ובריח. כשנודע הדבר לר' [[ניסן נמנוב]], הוא העביר את המידע לר' יוסף וביקשו לפעול לשיחרורו של ר' מולע. ר' יוסף לא היסס הרבה וניגש אל מפקד תחנת המשטרה בטשקנט. הוא הניח על שולחנו סכום כסף רב, בעודו מבקש לשחרר את ר' מולע. היה זה מעשה שדרש אומץ רב, כיון שיכול היה להסתיים ברע. המפקד שמח לקבל את הכסף, ור' יוסף חשב שהנה הצליח לשחד את האיש הנכון במקום הנכון. עד מהרה השמחה הפכה לעצב. | ||
מסתבר, שאנשי | מסתבר, שאנשי ה[[ק.ג.ב.]] חשדו במפקד הכלא שהוא מקבל מפעם לפעם שוחד, והאזינו למתרחש מעבר לדלת. כשר' יוסף יצא, הם הניחו לו ללכת, ומיד נכנסו ותפסו את מפקד הכלא "על חם", כשהכסף עדיין מונח על שולחנו. | ||
לאחר שעצרו אותו, התפנו לחפש את ר' יוסף, אלא שהוא כבר היה ברכבת העושה את דרכה לעיירה הסמוכה, שם היה אמור לחתום על עיסקת ענק עם המימשל. לאחר מרדף קצר הצליחו סוכני | לאחר שעצרו אותו, התפנו לחפש את ר' יוסף, אלא שהוא כבר היה ברכבת העושה את דרכה לעיירה הסמוכה, שם היה אמור לחתום על עיסקת ענק עם המימשל. לאחר מרדף קצר הצליחו סוכני ה[[ק.ג.ב.]] לעלות על עכבותיו ולעצור אותו. | ||
[שנים רבות אחר-כך הזכיר ר' יוסף את אותה עיסקת ענק, והתבטא בכאב, שאילו היה מצליח בעיסקה, היה יכול לממן את כל ההוצאות של [[תומכי תמימים]] ברוסיה למשך שנים רבות...]. | [שנים רבות אחר-כך הזכיר ר' יוסף את אותה עיסקת ענק, והתבטא בכאב, שאילו היה מצליח בעיסקה, היה יכול לממן את כל ההוצאות של [[תומכי תמימים]] ברוסיה למשך שנים רבות...]. |