12,050
עריכות
מ (החלפת טקסט – "ראש השנה " ב־" ראש השנה ") |
מ (החלפת טקסט – "בשבת " ב־"בשבת ") |
||
שורה 31: | שורה 31: | ||
מאוחר יותר, הגה ר' יוסף רעיון גאוני: בטשקנט היו מפעלים רבים של בגדים, שחלקים מסויימים בבגדים היו צריכים להביא ממוסקבה הרחוקה. הממשלה הקומוניסטית לא אישרה לפתוח מפעל נוסף לייצור החלקים הללו, וכך נאלצו המפעלים בטשקנט לשלם סכומים עצומים על משלוח הסחורה ממוסקבה. | מאוחר יותר, הגה ר' יוסף רעיון גאוני: בטשקנט היו מפעלים רבים של בגדים, שחלקים מסויימים בבגדים היו צריכים להביא ממוסקבה הרחוקה. הממשלה הקומוניסטית לא אישרה לפתוח מפעל נוסף לייצור החלקים הללו, וכך נאלצו המפעלים בטשקנט לשלם סכומים עצומים על משלוח הסחורה ממוסקבה. | ||
ר' יוסף פנה לאנשים המתאימים בטשקנט ובאמצעות שוחד גדול שיכנע אותם להעלים עין ולאפשר לו לפתוח בטשקנט מפעל לייצור החלקים הללו. לאחר שקיבל את הסכמתם, פתח מפעל גדול, בו העסיק כמה עשרות מאנ"ש, שמצאו את פרנסתם בכבוד, בלי שיזדקקו לעבוד | ר' יוסף פנה לאנשים המתאימים בטשקנט ובאמצעות שוחד גדול שיכנע אותם להעלים עין ולאפשר לו לפתוח בטשקנט מפעל לייצור החלקים הללו. לאחר שקיבל את הסכמתם, פתח מפעל גדול, בו העסיק כמה עשרות מאנ"ש, שמצאו את פרנסתם בכבוד, בלי שיזדקקו לעבוד ב[[שבת]] כמובן. מכיוון שכל העובדים היו מאנ"ש, אורגנו במקום גם שיעורי תורה, וכך סייע המפעל של ר' יוסף גם בגשמיות וגם ברוחניות. | ||
כאשר אנ"ש רצו לבנות מקווה בטשקנט, הם נתקלו בבעייה קשה: בזמן המלחמה לא היה אפשרי להשיג מלט לבנייה. הממשלה לקחה את כל חומרי הבנייה לצרכים ממשלתיים, ומלט לשימוש אזרחי לא היה בנמצא. שוב נרתם ר' יוסף לעזרה. הוא היה עומד בכביש הראשי, וכאשר ראה משאית בטון, היה עוצר אותה, משלשל סכום נכבד לכיסו של הנהג, והלה היה מוביל את תכולת המשאית למקום בו נבנתה המקווה על-ידי אחיו ר' לייבל מוצ'קין. | כאשר אנ"ש רצו לבנות מקווה בטשקנט, הם נתקלו בבעייה קשה: בזמן המלחמה לא היה אפשרי להשיג מלט לבנייה. הממשלה לקחה את כל חומרי הבנייה לצרכים ממשלתיים, ומלט לשימוש אזרחי לא היה בנמצא. שוב נרתם ר' יוסף לעזרה. הוא היה עומד בכביש הראשי, וכאשר ראה משאית בטון, היה עוצר אותה, משלשל סכום נכבד לכיסו של הנהג, והלה היה מוביל את תכולת המשאית למקום בו נבנתה המקווה על-ידי אחיו ר' לייבל מוצ'קין. | ||
שורה 57: | שורה 57: | ||
גם על שבת שמרו השניים, ונזהרו מלעבוד ביום השבת. כל המאבקים שלהם למען שמירת שבת, צלחו. | גם על שבת שמרו השניים, ונזהרו מלעבוד ביום השבת. כל המאבקים שלהם למען שמירת שבת, צלחו. | ||
בשלב מסויים הגיעו למחנה פקידים בכירים שבאו לערוך ביקורת. מישהו סיפר להם כי במחנה ישנם יהודים דתיים שלא עובדים ביום שבת. הפקידים התעניינו אצל מפקדי המחנה על תפוקת העבודה של היהודים הדתיים, וכשהמפקדים אישרו שתפוקת העבודה שלהם טובה, אישרו להמשיך בסדר זה, כאשר בשישה ימים הם עוסקים בעבודה מאומצת | בשלב מסויים הגיעו למחנה פקידים בכירים שבאו לערוך ביקורת. מישהו סיפר להם כי במחנה ישנם יהודים דתיים שלא עובדים ביום שבת. הפקידים התעניינו אצל מפקדי המחנה על תפוקת העבודה של היהודים הדתיים, וכשהמפקדים אישרו שתפוקת העבודה שלהם טובה, אישרו להמשיך בסדר זה, כאשר בשישה ימים הם עוסקים בעבודה מאומצת וב[[שבת]] הם פטורים מעבודה. היה זה נס גלוי... | ||
במחנה הייתה מחלקה לחינוך מחדש. תפקידה של מחלקה זו היה "לחנך מחדש" את האסירים שסירבו לציית לדרכי הקומוניסטים. כל האסירים במחנה פחדו ורעדו ממחלקה זו שהיתה ידועה בשיטותיה האכזריות. | במחנה הייתה מחלקה לחינוך מחדש. תפקידה של מחלקה זו היה "לחנך מחדש" את האסירים שסירבו לציית לדרכי הקומוניסטים. כל האסירים במחנה פחדו ורעדו ממחלקה זו שהיתה ידועה בשיטותיה האכזריות. | ||
שורה 161: | שורה 161: | ||
תוך זמן קצר נפגשו שני האחים עם אביהם הרב פרץ, והשמחה לא ניתנת לתיאור. | תוך זמן קצר נפגשו שני האחים עם אביהם הרב פרץ, והשמחה לא ניתנת לתיאור. | ||
בואם של האחים למונטריאל, מילא את לב החסידים שמחה רבה, | בואם של האחים למונטריאל, מילא את לב החסידים שמחה רבה, וב[[שבת]] הקרובה נערכה [[התוועדות]] גדולה בנוכחות כל אנ"ש והתמימים שבמונטריאל. השבת כונתה כ'שבת הגדול' והמשקה נשפך כמים... | ||
במהלך ה[[התוועדות]] חזר ר' יוסף בעל-פה את המאמר ד"ה "וספרתם לכם", ואחר-כך סיפר שכאשר היה הולך עם אביו ברחובות לנינגרד בדרך לבית הכנסת, חזר אביו מאמרים בעל פה, ואלו נחקקו היטב בזכרונו. | במהלך ה[[התוועדות]] חזר ר' יוסף בעל-פה את המאמר ד"ה "וספרתם לכם", ואחר-כך סיפר שכאשר היה הולך עם אביו ברחובות לנינגרד בדרך לבית הכנסת, חזר אביו מאמרים בעל פה, ואלו נחקקו היטב בזכרונו. |