ניגון הרועה: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 4 בתים ,  26 ביולי 2016
מ
החלפת טקסט – "בשבת " ב־"בשבת "
מ (החלפת טקסט – " ת"ש " ב־" ת"ש ")
מ (החלפת טקסט – "בשבת " ב־"בשבת ")
שורה 1: שורה 1:
שם ה[[ניגון]] '''הרועה''' (במקורו באידיש '''דער פאסטוך'''), מורה על תוכן הניגון שמשתייך לסוג הניגונים הסופגים בתוכם תנועות שירה המושרות על-ידי רועי הצאן בשדות. ניגון זה יש בו הרבה מיופי ומתיקות השירה, תנועותיו העמוקות ונעימתו העריבה מעוררות חשבון הנפש, רגשי חרטה, בקשה ותחנון ותקוה להשם.
שם ה[[ניגון]] '''הרועה''' (במקורו באידיש '''דער פאסטוך'''), מורה על תוכן הניגון שמשתייך לסוג הניגונים הסופגים בתוכם תנועות שירה המושרות על-ידי רועי הצאן בשדות. ניגון זה יש בו הרבה מיופי ומתיקות השירה, תנועותיו העמוקות ונעימתו העריבה מעוררות חשבון הנפש, רגשי חרטה, בקשה ותחנון ותקוה להשם.


כמו"כ נקרא ניגון זה "דער ווארשאווער ניגון" (הניגון הוורשאי) בהיות שכשהרבי הריי"צ היה בוורשא (אחרי שעבר ל[[ריגא]]) עם ישיבת תומכי תמימים שרו שם הרבה את הניגון הזה, ועל פי דברי המנגן ר' מנחם מנדל ליפסקר שיחי' אמר הרבי בשבת פרשת פינחס בשנת [[ת"ש]] (אחרי מאמר על הענין של "כל בעלי השיר יוצאין בשיר ונמשכים בשיר") שכשישירו את הניגון הידוע מוורשה ימשיכו רווחה לבחורים הנמצאים בעת צרה (במלחמה).
כמו"כ נקרא ניגון זה "דער ווארשאווער ניגון" (הניגון הוורשאי) בהיות שכשהרבי הריי"צ היה בוורשא (אחרי שעבר ל[[ריגא]]) עם ישיבת תומכי תמימים שרו שם הרבה את הניגון הזה, ועל פי דברי המנגן ר' מנחם מנדל ליפסקר שיחי' אמר הרבי ב[[שבת]] פרשת פינחס בשנת [[ת"ש]] (אחרי מאמר על הענין של "כל בעלי השיר יוצאין בשיר ונמשכים בשיר") שכשישירו את הניגון הידוע מוורשה ימשיכו רווחה לבחורים הנמצאים בעת צרה (במלחמה).


ניגון זה הוא ניגון ס' ב[[ספר הניגונים]], והוא גם אחד מניגוני [[ניקולייב]].
ניגון זה הוא ניגון ס' ב[[ספר הניגונים]], והוא גם אחד מניגוני [[ניקולייב]].

תפריט ניווט