1,637
עריכות
שלמה יהודה ליב אליעזרוב: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הרה"ח '''שלמה יהודה לייב אליעזרוב''' נולד בשנת [[תרכ"ג]] ביעקבשטאט | הרה"ח הרה"ג הרב '''שלמה יהודה לייב אליעזרוב''' נולד בשנת [[תרכ"ג]] ביעקבשטאט שב[[לטביה]] לאביו הרה"ח [[אליעזר שמעון קזרנובסקי]] ועלה יחד עם משפחתו ל[[ארץ הקודש]] בשנת [[תרל"ג]] בערך. | ||
היה אחד מעמודי התוך של הישוב החב"די ב[[חברון]]. יסד וניהל את הישיבה "[[מגן אבות]]" והביא ליסוד הישיבה "[[תורת אמת חברון]]". שימש כרבה של עדת האשכנזים בחברון במשך שנים רבות. היה שד"ר מטעם המוסדות בחברון פעמים מרובות. הביא לקניית [[חברון#קנית חצר רומנו|חצר רומנו]], וככלל במשך השנים [[תרמ"ט]]-[[תרע"ד]] היוה מן עסקניה הבולטים של חסידי חב"ד בחברון, ובכמעט בכל פעילות ציבורית שהתרחשה בשנים אלו בישוב החבד"י בחברון היה שותף פעיל לה. | היה אחד מעמודי התוך של הישוב החב"די ב[[חברון]]. יסד וניהל את הישיבה "[[מגן אבות]]" והביא ליסוד הישיבה "[[תורת אמת חברון]]". שימש כרבה של עדת האשכנזים בחברון במשך שנים רבות. היה שד"ר מטעם המוסדות בחברון פעמים מרובות. הביא לקניית [[חברון#קנית חצר רומנו|חצר רומנו]], וככלל במשך השנים [[תרמ"ט]]-[[תרע"ד]] היוה מן עסקניה הבולטים של חסידי חב"ד בחברון, ובכמעט בכל פעילות ציבורית שהתרחשה בשנים אלו בישוב החבד"י בחברון היה שותף פעיל לה. | ||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
בארכיון שלו נמצאת תעודת האזרחות שלו משנת תרפ"ו, ושם נמצא בין השאר שטר התנאים שלו "להדא בתולתא כלתא שפירתא ויעלת חן מ' חנה ברכה תי' בת הרב החסיד מו"ה דובער הלוי" - אשכנזי מקאליסק, מיום "ששי בשבת באחד עשר יום לירח סיון שנת חמשת אלפים ושש מאות וארבעים לבריאת עולם למנין שאנו מנין כאן עה"ק חברון תובב"א". | בארכיון שלו נמצאת תעודת האזרחות שלו משנת תרפ"ו, ושם נמצא בין השאר שטר התנאים שלו "להדא בתולתא כלתא שפירתא ויעלת חן מ' חנה ברכה תי' בת הרב החסיד מו"ה דובער הלוי" - אשכנזי מקאליסק, מיום "ששי בשבת באחד עשר יום לירח סיון שנת חמשת אלפים ושש מאות וארבעים לבריאת עולם למנין שאנו מנין כאן עה"ק חברון תובב"א". | ||
הרב שלמה לייב היה נקרא בתחלה בשם משפחת אביו "קזרנובסקי". אחרי החתונה שינה אותה לשם אשתו "אשכנז" וכאשר כיהן כרבה של יהדות בוכרה, שינה אותה לשם אליעזרוב (על שם אביו אליעזר). | |||
גם אחרי חתונתו המשיך בלימודו. | גם אחרי חתונתו המשיך בלימודו. | ||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
לאחר המלחמה חזר לחברון. הישוב החב"די בחברון כבר בטל באותה שעה. הרשיל"א התיישב בקביעות ב[[ירושלים]], שם עזר בחידוש הישיבה "[[תורת אמת]]" בשנת [[תרפ"ב]] ושם עמד בראש "[[כולל חב"ד]]". | לאחר המלחמה חזר לחברון. הישוב החב"די בחברון כבר בטל באותה שעה. הרשיל"א התיישב בקביעות ב[[ירושלים]], שם עזר בחידוש הישיבה "[[תורת אמת]]" בשנת [[תרפ"ב]] ושם עמד בראש "[[כולל חב"ד]]". | ||
בני עדת בוכרה חיבבוהו, ולכן מונה לרב שכונת הבוכרים בירושלים. | |||
היה חבר ועד השחיטה של 'העדה החרדית'. | |||
נפטר בירושלים בכ"ז [[טבת]] [[תשי"ב]]. | נפטר בירושלים בכ"ז [[טבת]] [[תשי"ב]]. | ||
לאחר פטירתו מילא את מקומו ברבנות שכונת הבוכרים - אחיינו הרב [[אברהם חיים נאה]]. | |||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש|אליעזרוב]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש|אליעזרוב]] | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|אליעזרוב]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|אליעזרוב]] | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|אליעזרוב]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|אליעזרוב]] | ||