12,050
עריכות
מ (החלפת טקסט – " קבלה " ב־" קבלה ") |
מ (החלפת טקסט – "חנוכה " ב־"חנוכה ") |
||
שורה 39: | שורה 39: | ||
כשייסד את [[בית הכנסת]] חב"ד בשכונת "שערי חסד", טרם היו ידועים בארץ הקודש מנהגי חב"ד בכל נושא. והוא עמל ללקט יריעה המקיפה את מנהגי חב"ד על סדר היום והשנה. לקט זה היה הראשון שעבר את הגהתו ותיקוניו של [[הרבי]] כ"לוח עראי" של מנהגי חב"ד{{הערה|הרשימה עם תיקוניו של הרבי נדפסה בסידור "שער מנחם", שהדפיס בנו ר' [[יעקב חיים יעקובוביץ]] מצפת.}}. | כשייסד את [[בית הכנסת]] חב"ד בשכונת "שערי חסד", טרם היו ידועים בארץ הקודש מנהגי חב"ד בכל נושא. והוא עמל ללקט יריעה המקיפה את מנהגי חב"ד על סדר היום והשנה. לקט זה היה הראשון שעבר את הגהתו ותיקוניו של [[הרבי]] כ"לוח עראי" של מנהגי חב"ד{{הערה|הרשימה עם תיקוניו של הרבי נדפסה בסידור "שער מנחם", שהדפיס בנו ר' [[יעקב חיים יעקובוביץ]] מצפת.}}. | ||
בנוסף נודעו מנהגי חב"ד רבים מתוך המכתבים הרבים שקיבל מהרבי על שאלותיו בעניינים כלליים ופרטיים. מתוכם: סדר קריאת התורה בימי חנוכה בארץ הקודש, לא להמתין בתספורת הראשונה לל"ג בעומר, ועוד. מכתבים אלו יחד עם הרשימה הנ"ל היוו מאוחר יותר בסיס ל[[ספר המנהגים]]. | בנוסף נודעו מנהגי חב"ד רבים מתוך המכתבים הרבים שקיבל מהרבי על שאלותיו בעניינים כלליים ופרטיים. מתוכם: סדר קריאת התורה בימי [[חנוכה]] בארץ הקודש, לא להמתין בתספורת הראשונה לל"ג בעומר, ועוד. מכתבים אלו יחד עם הרשימה הנ"ל היוו מאוחר יותר בסיס ל[[ספר המנהגים]]. | ||
בענינים מסויימים אחז במנהג אבותיו. בתקופה בה היתה ישיבת [[תורת אמת]] בשכונת מאה שערים, היה עורך בה סעודה שלישית מידי שבת. לאחר שהנהלת הישיבה החליטה להפסיק את המימון לסעודה זו, שאינה נהוגה ב[[חב"ד]], כתב לו [[הרבי]] שימשיך לערוך סעודה זו והמזכירות תשלח את ההוצאות. אולם בפועל, עם קבלת תשובה זו חזרה הנהלת הישיבה לממן את הסעודה. | בענינים מסויימים אחז במנהג אבותיו. בתקופה בה היתה ישיבת [[תורת אמת]] בשכונת מאה שערים, היה עורך בה סעודה שלישית מידי שבת. לאחר שהנהלת הישיבה החליטה להפסיק את המימון לסעודה זו, שאינה נהוגה ב[[חב"ד]], כתב לו [[הרבי]] שימשיך לערוך סעודה זו והמזכירות תשלח את ההוצאות. אולם בפועל, עם קבלת תשובה זו חזרה הנהלת הישיבה לממן את הסעודה. |