14,699
עריכות
בריש הורמנותא דמלכא: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "הקב"ה " ב־"הקב"ה "
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") |
מ (החלפת טקסט – "הקב"ה " ב־"הקב"ה ") |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{בעבודה מתמשכת|}} | {{בעבודה מתמשכת|}} | ||
'''בריש הורמנותא דמלכא''' - מאמר הפותח את [[ספר הזוהר]]{{הערה|ספר הזוהר חלק א. טו}}, המתאר את [[סדר ההשתלשלות]], החל מהרצון הקדום של [[הקב"ה]] לברוא עולם, ועד לאמירת ה[[עשרה מאמרות]] והתהוות העולם בפועל. בחסידות מצטטים מאמר זה רבות ובמיוחד ב[[מאמר]]י [[ראש השנה]], מכיון שבכל שנה בראש השנה, העולם כביכול חוזר לקדמותו בטרם שנברא, ועל יד [[תקיעת שופר]], מתעורר שוב הרצון של הקב"ה והעולם נברא מחדש. | '''בריש הורמנותא דמלכא''' - מאמר הפותח את [[ספר הזוהר]]{{הערה|ספר הזוהר חלק א. טו}}, המתאר את [[סדר ההשתלשלות]], החל מהרצון הקדום של [[הקב"ה]] לברוא עולם, ועד לאמירת ה[[עשרה מאמרות]] והתהוות העולם בפועל. בחסידות מצטטים מאמר זה רבות ובמיוחד ב[[מאמר]]י [[ראש השנה]], מכיון שבכל שנה בראש השנה, העולם כביכול חוזר לקדמותו בטרם שנברא, ועל יד [[תקיעת שופר]], מתעורר שוב הרצון של [[הקב"ה]] והעולם נברא מחדש. | ||
==לשון המאמר== | ==לשון המאמר== | ||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
===בריש הורמנותא דמלכא=== | ===בריש הורמנותא דמלכא=== | ||
המאמר מתאר את ראשית [[בריאת העולם]] על ידי [[הקב"ה]], החל מה[[רצון]] הפשוט שהתעורר ב[[עצמות]]ו ית' לברוא עולם, רצונו של הקב"ה לברוא עולם, נמשל למלך שרוצה למלוך על עמו, אך רצון זה מגיע רק לאחר שהעם מחליטים להתבטל ולהכתיר את המלך, וע"י כך מתעורר במלך הרצון וההסכמה למלוך, וזהו גם הפעולה הפנימית בכל שנה ב[[ראש השנה]], עת אשר התהליך של בריאת העולם חוזר על עצמו. בכל שנה בליל ראש השנה, מסתלק רצונו של הקב"ה להוות ולהחיות את העולם, והעולם קיים רק מה"שאריות חיות" ([[קיסטא דחיותא]]) שנשאר בה, ולמחרת ב[[תקיעת שופר]] עם ישראל מעורר אצל הקב"ה את הרצון מחדש (למלוך) להוות ולהחיות את העולם. | המאמר מתאר את ראשית [[בריאת העולם]] על ידי [[הקב"ה]], החל מה[[רצון]] הפשוט שהתעורר ב[[עצמות]]ו ית' לברוא עולם, רצונו של [[הקב"ה]] לברוא עולם, נמשל למלך שרוצה למלוך על עמו, אך רצון זה מגיע רק לאחר שהעם מחליטים להתבטל ולהכתיר את המלך, וע"י כך מתעורר במלך הרצון וההסכמה למלוך, וזהו גם הפעולה הפנימית בכל שנה ב[[ראש השנה]], עת אשר התהליך של בריאת העולם חוזר על עצמו. בכל שנה בליל ראש השנה, מסתלק רצונו של [[הקב"ה]] להוות ולהחיות את העולם, והעולם קיים רק מה"שאריות חיות" ([[קיסטא דחיותא]]) שנשאר בה, ולמחרת ב[[תקיעת שופר]] עם ישראל מעורר אצל [[הקב"ה]] את הרצון מחדש (למלוך) להוות ולהחיות את העולם. | ||
אך בבריאת העולם כאשר עוד לא היה את ה"עם" (ישראל) שיעוררו | אך בבריאת העולם כאשר עוד לא היה את ה"עם" (ישראל) שיעוררו ב[[הקב"ה]] את הרצון למלוך, ולברוא, הרצון התעורר והגיע על ידי ש[[הקב"ה]] ראה בעתיד את ה[[תענוג]] שיהיה לו ממעשי ה[[צדיקים]] וכמו שכתוב "במי נמלך, בנשמותיהם של צדיקים"{{הערה|בראשית רבה פ"ח, ז. רות רבא פ"ב א (ג)}} וזה מה שפעל בו את הרצון והתאווה לברוא כזה עולם ועל מצב זה נאמר ב[[תפילה]] "אדון עולם אשר מלך בטרם כל יצור נברא". | ||
מהמילים "בריש הורמנותא" ולא סתם ב"הורמנותא" מדייקים שמודבר כאן, לא בתחילת ה"הורמנותא" [=רצון] אלא בדרגה שלמעלה מהרצון (בריש - לפני), דהיינו הרצון הקדום אצל הקב"ה, לברוא את העולם לא התחיל והתעורר בדרגת הרצון שבו כביכול, אלא בעצמותו ממש, ומשם ירד לרצון{{הערה|ספר המאמרים [[תש"ג]] ד"ה אדון עולם אשר מלך}}. | מהמילים "בריש הורמנותא" ולא סתם ב"הורמנותא" מדייקים שמודבר כאן, לא בתחילת ה"הורמנותא" [=רצון] אלא בדרגה שלמעלה מהרצון (בריש - לפני), דהיינו הרצון הקדום אצל הקב"ה, לברוא את העולם לא התחיל והתעורר בדרגת הרצון שבו כביכול, אלא בעצמותו ממש, ומשם ירד לרצון{{הערה|ספר המאמרים [[תש"ג]] ד"ה אדון עולם אשר מלך}}. | ||