העלאת מיין נוקבין: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
מ (החלפת טקסט – "עצמותו " ב־"עצמותו ")
 
(14 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''מים נוקבין''' הוא לשון ה[[קבלה]] לעליה מלמטה למעלה ב[[אתערותא דלתתא]]. אחרי העילוי בבחינת מים נוקבין ישנה המשכה של בחינת [[מים דכורין]].
'''העלאת מיין נוקבין''' [=[[מים]] נקביים], הוא לשון ה[[קבלה]] לעליה מלמטה למעלה ב[[אתערותא דלתתא]]. אחרי העילוי בבחינת מיין נוקבין, ישנה המשכה של בחינת [[מים דוכרין]].


==בעולמות==
==בעולמות==
שורה 10: שורה 10:


==טעם העלאת מ"ן==
==טעם העלאת מ"ן==
הטעם שנצרכת העלאת מ"ן לירידת השפע מבואר בדברי אדמור הצמח צדק{{הערה|מאמרי [[אדמו"ר הצמח צדק]] לרוקע הארץ (תקס"ב}},  
הטעם שנצרכת העלאת מ"ן לירידת השפע מבואר בדברי אדמו"ר הצמח צדק{{הערה|מאמרי [[אדמו"ר הצמח צדק]] לרוקע הארץ (תקס"ב}},  
אין האור למעלה כדוגמת אור הגשמי של השמש שהוא הכרחי שמאליו יאיר השמש אורו. אבל למעלה אור המאציל הוא על פי רצונו הפשוט, ואם כן צריך לזה העלאת מ"ן שעל ידי זה יומשך האור, כי מצד עצמו כמו שהאש הגשמי טבעו להסתלק תמיד לשרשו האש היסודי (היפוך טבע אור השמש המאיר ממילא ומאליו למט) ואינו מאיר אלא על ידי אחיזתו בכלים הן הפתילה והעצים, אבל מיד כשיכלו מסתלק למעלה ואינו מאיר למטה כלל{{הערה|כמו שכתוב כי ה' אלקיך אש אוכלה}}, כמ"כ על דרך משל האור המאיר ובא מ[[עצמותו]] ית' חפצו ותשוקתו להסתלק למעלה וליכלל במקורו הוא מהותו ו[[עצמות]]ו יתברך, על כן הדבר תלוי באתערותא דלתתא שיעוררו להיות המשכת האור והזיו מלמעלה למטה בתוך הכלים והעולמות.
אין האור למעלה כדוגמת אור הגשמי של השמש שהוא הכרחי שמאליו יאיר השמש אורו. אבל למעלה אור המאציל הוא על פי רצונו הפשוט, ואם כן צריך לזה העלאת מ"ן שעל ידי זה יומשך האור, כי מצד עצמו כמו שהאש הגשמי טבעו להסתלק תמיד לשרשו האש היסודי (היפוך טבע אור השמש המאיר ממילא ומאליו למטה, ואינו מאיר אלא על ידי אחיזתו בכלים הן הפתילה והעצים, אבל מיד כשיכלו מסתלק למעלה ואינו מאיר למטה כלל{{הערה|כמו שכתוב כי ה' אלקיך אש אוכלה}}, כמ"כ על דרך משל האור המאיר ובא מ[[עצמותו]] יתברך חפצו ותשוקתו להסתלק למעלה וליכלל במקורו הוא מהותו ועצמותו יתברך, על כן הדבר תלוי באתערותא דלתתא שיעוררו להיות המשכת האור והזיו מלמעלה למטה בתוך הכלים והעולמות.


מקשה אדמו"ר הצמח צדק: ידוע כי כל התעוררות מלמעלה אינה מתעוררת אלא על ידי התעוררות שכמותה למטה, ומה ביכולת אדם בעל גבול לעורר למעלה דבר שהוא בלתי גבולי?
מקשה אדמו"ר הצמח צדק: ידוע כי כל התעוררות מלמעלה אינה מתעוררת אלא על ידי התעוררות שכמותה למטה, וכיצד ביכולת אדם בעל גבול לעורר למעלה דבר שהוא בלתי גבולי?
 
מתרץ אדמו"ר הצ"צ, כי ענין העלאת המ"ן הוא ענין "אהבה דבכל מאדך", אהבה זו ענינה הוא האהבה הגדולה והרבה שאינה נגבלת בכלי הלב, דהיינו שאין הלב יכול להכיל בתוכו אהבה זו כי רבה היא, ובחינת האמור בפסוק "צעק לבם אל ה'", דהיינו שהאדם נתפעל כל כך, והדבר נוגע ללבו ולנפשו עד שאינו יכול לסבול בתוכו אהבה והתפעלות זו ולהסתירה, ולכן הוא צועק לפתע [[צעקה]] גדולה כמי שצועק בשעה שנתוודע לו דבר הנוגע לחיי נפשו, ומכיון שאהבה זו היא אהבה שלמעלה מהכלים, למעלה מהגבול '''שלו''' על כן היא מעוררת למעלה שפע ואהבה בלתי גבולית.
 
==לקריאה נוספת ==
*[[הרבי הצמח צדק]], ב[[דרך מצותיך]],[http://chabadlibrary.org/books/zz/dm/1/29/67a.htm מצות מחצית השקל]


מתרץ אדמו"ר הצ"צ, כי ענין העלאת המ"ן הוא ענין "אהבה דבכל מאדך", אהבה זו ענינה הוא האהבה הגדולה והרבה שאינה נגבלת בכלי הלב, דהיינו שאין הלב יכול להכיל בתוכו אהבה זו כי רבה היא, ובחינת האמור בפסוק "צעק לבם אל ה'", דהיינו שהאדם נתפעל כל כך, והדבר נוגע ללבו ולנפשו עד שאינו יכול לסבול בתוכו אהבה והתפעלות זו ולהסתירה, ולכן הוא צועק לפתע צעקה גדולה כמי שצועק בשעה שנתוודע לו דבר הנוגע לחיי נפשו, ומכיון שאהבה זו היא אהבה שלמעלה מהכלים, למעלה מהגבול '''שלו''' על כן היא מעוררת למעלה שפע ואהבה בלתי גבולית.
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:עבודת ה']]
[[קטגוריה:עבודת ה']]
[[קטגוריה:נפש]]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]
[[קטגוריה:נפש אלוקית]]

תפריט ניווט