8,519
עריכות
אהבה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מ (החלפת טקסט – "נשמות " ב־"נשמות ") |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (24 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''אהבה''' היא ענינה הפנימי של ספירת ה[[חסד]], וענינה הוא הרגש בלב של משיכת הנפש של האוהב אל הנאהב, | {{מקורות|רמה=מחפש}} | ||
{{אהבה ויראה}} | |||
'''אהבה''' היא ענינה הפנימי של ספירת ה[[חסד]]{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/tanya/4/15.htm אגרת הקודש סימן טו] (דף קכג עמוד א).}}, וענינה הוא הרגש בלב של משיכת הנפש של האוהב אל הנאהב, והדביקות וההתקשרות בו{{הערה|ראה תורת שלום עמודים 91, 93.}}. אהבה היא הראשונה מבין כוחות הנפש המתלבשים ושוכנים ב[[לב]] האדם. | |||
מידת האהבה קשורה במצוות [[אהבת ה']] שהיא [[מצוות עשה]], כמו שנאמר "ואהבת את ה' אלוקיך". ב[[תורת החסידות]] מבואר כיצד ניתן להגיע לאהבת ה', וכן הפרטים והדרגות השונות שיש במצווה זו. | מידת האהבה קשורה במצוות [[אהבת ה']] שהיא [[מצוות עשה]], כמו שנאמר "ואהבת את ה' אלוקיך". ב[[תורת החסידות]] מבואר כיצד ניתן להגיע לאהבת ה', וכן הפרטים והדרגות השונות שיש במצווה זו. | ||
| שורה 9: | שורה 11: | ||
האהבה היא אחד מאופני הרגש שבלב. וענינו - התפשטות ומשיכת הנפש של האוהב אל הנאהב, והרצון לידבק בו. | האהבה היא אחד מאופני הרגש שבלב. וענינו - התפשטות ומשיכת הנפש של האוהב אל הנאהב, והרצון לידבק בו. | ||
רגש האהבה הוא כח הנמצא בכל נפש. גם בנפש הטבעית הבהמית, וגם בנפש האלקית. וכמובן שהוא שונה ומיוחד במהותו - בהתאם למהות הנפש אליו הוא שייך. ואין הכונה שהשינוי הוא רק בנושא הנאהב אשר משתנה בכל סוג אהבה -שהבהמית אוהבת ונמשכת לענינים בהמיים, ואילו האלקית - לענינים אלקיים. כי אין זה בהכרח תמיד, שהרי הבהמית מסוגלת גם להזדכך להתעלות ולאהוב אלקות, | רגש האהבה הוא כח הנמצא בכל נפש. גם בנפש הטבעית הבהמית, וגם בנפש האלקית. וכמובן שהוא שונה ומיוחד במהותו - בהתאם למהות הנפש אליו הוא שייך. ואין הכונה שהשינוי הוא רק בנושא הנאהב אשר משתנה בכל סוג אהבה -שהבהמית אוהבת ונמשכת לענינים בהמיים, ואילו האלקית - לענינים אלקיים. כי אין זה בהכרח תמיד, שהרי הבהמית מסוגלת גם להזדכך להתעלות ולאהוב אלקות, כמו שכתוב: ואהבת וגו' בכל לבבך וגו', ואמרז"ל: בשני יצריך, הרי שגם ה[[נפש הבהמית]] יכולה לאהוב את ה', ואדרבה - רב תבואות בכח שור, שכאשר ה[[נפש הבהמית]] אוהבת את ה', הרי זה בתוקף יותר. | ||
לעומת זאת, עלולה ה[[נפש האלקית]] מצד התלבשותה ב[[נפש הבהמית]] לרדת לגלות ולהזדהם בתאוות זרות, כמשל הידוע שנתבאר ב[[ספר התניא]] סוף פרק כ"ד. | לעומת זאת, עלולה ה[[נפש האלקית]] מצד התלבשותה ב[[נפש הבהמית]] לרדת לגלות ולהזדהם בתאוות זרות, כמשל הידוע שנתבאר ב[[ספר התניא]] סוף פרק כ"ד. | ||
| שורה 16: | שורה 18: | ||
==אהבה ויראה== | ==אהבה ויראה== | ||
האהבה, שהיא הענין הפנימי של ספירת ה[[חסד]] עובדת בקשר הדוק יחד עם ה[[יראה]], שהיא הענין הפנימי של ספירת ה[[גבורה]]. וביחד נקראות הם בשם "דחילו ורחימו", שהוא לשון מה שנאמר "אורייתא בלא דחילו ורחימו לא פרחא לעילא". ומבואר כי אהבה ויראה נקראים בשם "תרין גדפין" שהם שני כנפי העוף שרק עם שניהם יכול העוף לעוף. כך על דרך משל, רק על ידי אהבה ויראה ביחד עולים ה[[תורה]] וה[[תפילה]] וה[[מצוות]] וכלל עבודת האדם. | האהבה, שהיא הענין הפנימי של ספירת ה[[חסד]] עובדת בקשר הדוק יחד עם ה[[יראה]], שהיא הענין הפנימי של ספירת ה[[גבורה]]. וביחד נקראות הם בשם "דחילו ורחימו", שהוא לשון מה שנאמר "אורייתא בלא דחילו ורחימו לא פרחא לעילא". ומבואר כי [[אהבה ויראה]] נקראים בשם "תרין גדפין" שהם שני כנפי העוף שרק עם שניהם יכול העוף לעוף. כך על דרך משל, רק על ידי [[אהבה ויראה]] ביחד עולים ה[[תורה]] וה[[תפילה]] וה[[מצוות]] וכלל עבודת האדם. | ||
מקור שני מידות אלו הוא בספירת ה[[דעת]], | מקור שני מידות אלו הוא בספירת ה[[דעת]], ש[[ספירת הדעת]] מתחלקת ל[[חסד]] ול[[גבורה]]. מן שני מידות אלו נמשכים שאר ה[[מידות]]. | ||
==טיבה== | ==טיבה== | ||
| שורה 32: | שורה 34: | ||
*2) הציור. (הנושא הנאהב שמתלבש בו). | *2) הציור. (הנושא הנאהב שמתלבש בו). | ||
ולדוגמה, בנפש הבהמית, הנה עצם כח התאוה של ה[[נפש הבהמית]] הוא התכונה שהטביע ה' בנפש - לאהוב, ואילו הנושא שבו מתלבשת התאוה, הוא הציור של התאוה. | |||
הכח עצמו אינו רע בעצם מהותו, אלא בריאה חיובית שברא ה', והוא "הטוב שבנוגה", שהרי אפשר גם שיתאוה לעניני אלקות, וכנ"ל -ואהבת וכו' בשני יצריך וכו', אלא שהענינים החומריים והגסים - שבהם מלובשת ומצטיירת התאוה, ובהם באה לידי ביטוי - הרי הם השליליים. | הכח עצמו אינו רע בעצם מהותו, אלא בריאה חיובית שברא ה', והוא "הטוב שבנוגה", שהרי אפשר גם שיתאוה לעניני אלקות, וכנ"ל -ואהבת וכו' בשני יצריך וכו', אלא שהענינים החומריים והגסים - שבהם מלובשת ומצטיירת התאוה, ובהם באה לידי ביטוי - הרי הם השליליים. | ||
| שורה 53: | שורה 55: | ||
*1) האהבה הגלויה שב[[נפש האלקית]] המתלבשת בגוף, והיא בבחינת [[נר"נ]]. ויש בה כמה וכמה סוגים ודרגות, אהבה "כמים", אהבה "כאש" או חשיקה, חפיצה וכו'. | *1) האהבה הגלויה שב[[נפש האלקית]] המתלבשת בגוף, והיא בבחינת [[נר"נ]]. ויש בה כמה וכמה סוגים ודרגות, אהבה "כמים", אהבה "כאש" או חשיקה, חפיצה וכו'. | ||
מדריגת האהבה נקבעת על פי המדריגה | מדריגת האהבה נקבעת על פי המדריגה ב[[נפש אלוקית|נר"ן]] ששם קבועה האהבה. דהיינו האהבה שמבחינת [[נפש]] שב[[נפש אלוקית|נר"ן]] היא פחותה בערכה מהאהבה שבבחינת רוח, והאהבה שבבחינת [[נשמה]] היא גבוהה ביותר. | ||
*2) האהבה הטבעית המסותרת בלב כל ישראל, הבאה לנו | *2) האהבה הטבעית המסותרת בלב כל ישראל, הבאה לנו ב[[ירושה]] מאבותינו אברהם יצחק ויעקב והיא בחינת [[חכמה]] שבנפש - כ"ח מ"ה, כח הביטול המוחלט של הנפש אל ה', הטבוע בבחינת [[עצם הנשמה]] - [[חיה]] ו[[יחידה]]. | ||
וכמו כן גם בנפש הטבעית יש הבדל בין האהבה והתענוג שבעצם הנפש הטבעית, שאף על פי שאינו בא בהתפעלות חיצונית, אדרבה, פעולתו היא בקרירות, מכל מקום, הוא משוקע ומקושר בעצם תענוג נפשו הבהמית בענין רע רח"ל, ומתפשטת ומוציאה להתגלות עומק הרע רח"ל. | וכמו כן גם בנפש הטבעית יש הבדל בין האהבה והתענוג שבעצם הנפש הטבעית, שאף על פי שאינו בא בהתפעלות חיצונית, אדרבה, פעולתו היא בקרירות, מכל מקום, הוא משוקע ומקושר בעצם תענוג נפשו הבהמית בענין רע רח"ל, ומתפשטת ומוציאה להתגלות עומק הרע רח"ל. | ||
| שורה 73: | שורה 75: | ||
לכח האהבה -כמו לכל כוחות הנפש- קיים שורש בנפש, ובחינות האהבה השונות נקבעות על-פי שרשן ומקורן בנפש. | לכח האהבה -כמו לכל כוחות הנפש- קיים שורש בנפש, ובחינות האהבה השונות נקבעות על-פי שרשן ומקורן בנפש. | ||
השרש והמקור לאהבה הגלויה הוא השכל שבנפש המשכלת, כאשר מתבונן בשכלו בעומקא דלבא בדברים המעוררים את האהבה לה', כגון שמתבונן בגדולת ה' אין-סוף | השרש והמקור לאהבה הגלויה הוא השכל שבנפש המשכלת, כאשר מתבונן בשכלו בעומקא דלבא בדברים המעוררים את האהבה לה', כגון שמתבונן בגדולת ה' אין-סוף ברוך הוא ה[[ממלא כל עלמין]] ו[[סובב כל עלמין]] ו[[כולא קמיה כלא ממש חשיב]] וכו', ומעמיק דעתו בחוזק ובהתמדה בזה, עד שבא לידי תחושה והרגשה בטוב האלקי, בא לידי אהבתו, והיא הנקראת ב[[תורת החסידות]] בשם אהבת עולם, משום שבאה מההתבוננות בגדולת ה' בהנהגתו את העולמות. | ||
לפי אופי ההתבוננות ועוצמתה, כן תהיה מדרגת האהבה ועוצמתה. שאם ההתבוננות היא בדרגה אלקית גבוהה, המאירה בעולמות העליונים, גם האהבה תהיה במדריגה גבוהה - בהתאם, וכן להיפך. | לפי אופי ההתבוננות ועוצמתה, כן תהיה מדרגת האהבה ועוצמתה. שאם ההתבוננות היא בדרגה אלקית גבוהה, המאירה בעולמות העליונים, גם האהבה תהיה במדריגה גבוהה - בהתאם, וכן להיפך. | ||
| שורה 81: | שורה 83: | ||
גם התאוה של ה[[נפש הבהמית]] היא תולדה של השכל. והיינו, השכל של הנפש הבהמית. והראיה, שהרי המדות הן לפי ערך השכל, כי הקטן חושק ואוהב דברים קטנים פחותי הערך לפי ששכלו קטן וקצר להשיג דברים יקרים יותר מהם, וככל ששכלו יתפתח ויעלה, כך גם תאוותיו תהיינה לדברים נעלים ומהותיים יותר. | גם התאוה של ה[[נפש הבהמית]] היא תולדה של השכל. והיינו, השכל של הנפש הבהמית. והראיה, שהרי המדות הן לפי ערך השכל, כי הקטן חושק ואוהב דברים קטנים פחותי הערך לפי ששכלו קטן וקצר להשיג דברים יקרים יותר מהם, וככל ששכלו יתפתח ויעלה, כך גם תאוותיו תהיינה לדברים נעלים ומהותיים יותר. | ||
אלא מכיון שב[[נפש הבהמית]] - המידות הן העיקר, הרי הולדת המידות מהשכל - ותלותן בו, אינן ניכרות כל כך, ואין צורך בהתבוננות שכלית בכדי שהתאוה הבהמית תתלהט, ומה שנראה בזה בעיקר - הוא רק הכוונת המידות על | אלא מכיון שב[[נפש הבהמית]] - המידות הן העיקר, הרי הולדת המידות מהשכל - ותלותן בו, אינן ניכרות כל כך, ואין צורך בהתבוננות שכלית בכדי שהתאוה הבהמית תתלהט, ומה שנראה בזה בעיקר - הוא רק הכוונת המידות על ידי השכל, וכנ"ל - שהקטן חושק בדברים קטנים, ואילו הגדול ששכלו מפותח - מבקש למלא תאותו בדברים חשובים יותר. | ||
כל הנאמר בזה הוא בדבר שרש האהבה הגלויה והמורגשת בלב, בין אם היא מהנפש האלקית, ובין אם היא מהנפש הבהמית. אבל שרש האהבה האלקית המסותרת - שבלב כללות ישראל, אינה בשכל האדם - המוגדר והמוגבל. אלא היא כלות הנפש בטבעה אל בוראה, למעלה מהשכל - טעם ודעת. כטבע הנר שמתנענע תמיד כלפי מעלה, שבטבעו נמשך תמיד אל שרשו ומקורו שלמעלה - מתחת גלגל הירח. | כל הנאמר בזה הוא בדבר שרש האהבה הגלויה והמורגשת בלב, בין אם היא מהנפש האלקית, ובין אם היא מהנפש הבהמית. אבל שרש האהבה האלקית המסותרת - שבלב כללות ישראל, אינה בשכל האדם - המוגדר והמוגבל. אלא היא כלות הנפש בטבעה אל בוראה, למעלה מהשכל - טעם ודעת. כטבע הנר שמתנענע תמיד כלפי מעלה, שבטבעו נמשך תמיד אל שרשו ומקורו שלמעלה - מתחת גלגל הירח. | ||
| שורה 89: | שורה 91: | ||
נמצא - ששרש האהבה המסותרת היא [[עצם הנשמה]]. משום כך אהבה זו קיימת בלב כל יהודי -יהיה מי שיהיה - בטבע נשמתו, ואין האדם צריך לעשותה על ידי ההתבוננות והשכל. | נמצא - ששרש האהבה המסותרת היא [[עצם הנשמה]]. משום כך אהבה זו קיימת בלב כל יהודי -יהיה מי שיהיה - בטבע נשמתו, ואין האדם צריך לעשותה על ידי ההתבוננות והשכל. | ||
וכמו באר מים חיים המפכים מן התהום, שכדי שיהיו בו מים אין צורך למלא את הבאר - מים. אלא שצריך רק להסיר את הכיסוי - העפר והצרורות, המכסים ומסתירים את המים החיים שבו. כך גם בנשמה, האהבה הטבעית לה' קיימת בקרב כל ישראל, אלא שהיא נעלמת בעומק הלב. | וכמו באר [[מים]] חיים המפכים מן התהום, שכדי שיהיו בו [[מים]] אין צורך למלא את הבאר - מים. אלא שצריך רק להסיר את הכיסוי - העפר והצרורות, המכסים ומסתירים את המים החיים שבו. כך גם בנשמה, האהבה הטבעית לה' קיימת בקרב כל ישראל, אלא שהיא נעלמת בעומק הלב. | ||
אבל כאשר תתגבר [[נפש]] השכלית על החומר ותשפילהו ותכניעהו תחתיה, שהוא כמשל הסרת העפר והצרורות מעל פי הבאר, אזי תתלהב ותתלהט בשלהבת העולה מאליה, בלא שיצטרך האדם לעשות את האהבה על ידי פעולת ההתבוננות וכו'. | אבל כאשר תתגבר [[נפש]] השכלית על החומר ותשפילהו ותכניעהו תחתיה, שהוא כמשל הסרת העפר והצרורות מעל פי הבאר, אזי תתלהב ותתלהט בשלהבת העולה מאליה, בלא שיצטרך האדם לעשות את האהבה על ידי פעולת ההתבוננות וכו'. | ||
| שורה 95: | שורה 97: | ||
אהבה זו - שמעצם הנפש, נקראת אהבה רבה. | אהבה זו - שמעצם הנפש, נקראת אהבה רבה. | ||
והנה אהבת עולם וגם אהבה רבה - שתיהן באות בדרך הצמאון ושאיפת האדם להדבק בה', ויש בזה יסורים בהתגעגע האדם אל אביו שבשמים. | והנה אהבת עולם וגם אהבה רבה - שתיהן באות בדרך הצמאון ושאיפת האדם להדבק בה', ויש בזה [[יסורים]] בהתגעגע האדם אל אביו שבשמים. | ||
אבל ישנה עוד אהבה שאף היא נובעת מעצם הנפש כמו אהבה רבה, אך היא מיוחדת בכך - שהצמאון והמבוקש באים כאחד, והיא הסוג השלישי - אהבה בתענוגים - להתענג על ה' מעין עולם הבא, ועל זה אמרו רז"ל: "עולמך תראה בחייך כו'", והיא באה לאדם מלמעלה, כעין קיבול שכר, וכדכתיב "עבודת מתנה אתן את כהונתכם" וגו'. | אבל ישנה עוד אהבה שאף היא נובעת מעצם הנפש כמו אהבה רבה, אך היא מיוחדת בכך - שהצמאון והמבוקש באים כאחד, והיא הסוג השלישי - אהבה בתענוגים - להתענג על ה' מעין עולם הבא, ועל זה אמרו רז"ל: "עולמך תראה בחייך כו'", והיא באה לאדם מלמעלה, כעין קיבול שכר, וכדכתיב "עבודת מתנה אתן את כהונתכם" וגו'. | ||
| שורה 101: | שורה 103: | ||
וזה לעומת זה עשה אלקים, שגם בנפש הטבעית הבהמית קיים דירוג:- | וזה לעומת זה עשה אלקים, שגם בנפש הטבעית הבהמית קיים דירוג:- | ||
1) התאוה והרצון הטבעי שברא ה' בנפש. והיא התאוה הטבעית והבריאה לחיבור וקישור הנפש בגוף, ולכל דבר טבעי שנועד לגרום לקיום התקין והבריא של מציאות הנבראים. כמו תאבון בריא באכילה וכדו'. ובדוגמת התאוה ביחוד איש ואשה שהיה אצל אדם הראשון קודם החטא, | 1) התאוה והרצון הטבעי שברא ה' בנפש. והיא התאוה הטבעית והבריאה לחיבור וקישור הנפש בגוף, ולכל דבר טבעי שנועד לגרום לקיום התקין והבריא של מציאות הנבראים. כמו תאבון בריא באכילה וכדו'. ובדוגמת התאוה ביחוד איש ואשה שהיה אצל [[אדם הראשון]] קודם החטא, שהייתה רק בשביל העמדת בנים. שגם התאוה היא מציאות חיובית, על-אף היותה תאוה גשמית וזקוקה לזיכוך. | ||
2) התאוה בדברים המותרים ואפילו הנצרכים לקיום גופו ושמירת בריאותו, אלא שתאותו אינה לבריאות ה[[גוף]] וקיומו, כי אם להנאתו החומרית. | 2) התאוה בדברים המותרים ואפילו הנצרכים לקיום גופו ושמירת בריאותו, אלא שתאותו אינה לבריאות ה[[גוף]] וקיומו, כי אם להנאתו החומרית. | ||
| שורה 111: | שורה 113: | ||
==ההתכללות שבה== | ==ההתכללות שבה== | ||
באהבה טבעית שבנפש הא-לקית, כלולה גם יראה, והיינו, שמפני אהבה זו ורצון זה - לידבק בשרשה ומקורה [[אור אין סוף]] ב"ה, היא יראה ומפחדת בטבעה מנגוע בקצה טומאת עבודה זרה ח"ו שהיא נגד אמונת ה' אחד. | באהבה טבעית שבנפש הא-לקית, כלולה גם יראה, והיינו, שמפני אהבה זו ורצון זה - לידבק בשרשה ומקורה [[אור אין סוף]] ב"ה, היא יראה ומפחדת בטבעה מנגוע בקצה טומאת עבודה זרה ח"ו שהיא נגד אמונת [[ה' אחד]]. | ||
כלומר, שנזהר מאד מטומאת עבודה זרה - אפילו בלבושיה החיצונים (בלבד) של כוחות הנפש, שהם [[דיבור (לבוש)|דיבור]] ו[[מעשה (לבוש)|מעשה]], וכל-שכן ב[[מחשבה (לבוש)|מחשבה]]. | כלומר, שנזהר מאד מטומאת עבודה זרה - אפילו בלבושיה החיצונים (בלבד) של כוחות הנפש, שהם [[דיבור (לבוש)|דיבור]] ו[[מעשה (לבוש)|מעשה]], וכל-שכן ב[[מחשבה (לבוש)|מחשבה]]. | ||
זאת אומרת שהיהודי ירא להוציא מפיו איזה דיבור כל-שהוא הנוגד את האמונה | זאת אומרת שהיהודי ירא להוציא מפיו איזה דיבור כל-שהוא הנוגד את האמונה ב[[ה' אחד]] - גם כשאין פיו ולבו שוין, אלא אפילו אם לבו שלם באמונת ה'. וכן ירא ונזהר שלא לעשות מעשה כל-שהוא נגד האמונה, כגון להשתחוות לעבודה זרה אפילו רק למראית עין. | ||
==ענינה== | ==ענינה== | ||
| שורה 121: | שורה 123: | ||
בגלל ההבדל בשרשי שני סוגי אהבה הנ"ל, קיים גם הבדל בענינן של האהבות הנ"ל. | בגלל ההבדל בשרשי שני סוגי אהבה הנ"ל, קיים גם הבדל בענינן של האהבות הנ"ל. | ||
ענינה של האהבה הגלויה שעל-פי טעם ודעת היא השאיפה להגיע לידי סיפוק רוחני, רויה ועונג אלקי, וכמארז"ל: "יפה שעה אחת של קורת בעולם הבא מכל חיי העולם הזה", והוא תענוג ה[[נשמה|נשמות]] ש"נהנין | ענינה של האהבה הגלויה שעל-פי טעם ודעת היא השאיפה להגיע לידי סיפוק רוחני, רויה ועונג אלקי, וכמארז"ל: "יפה שעה אחת של קורת בעולם הבא מכל חיי העולם הזה", והוא תענוג ה[[נשמה|נשמות]] ש"נהנין מ[[זיו השכינה]]", והוא תענוג נפלא עד אין קץ. | ||
נמצא, | נמצא, ש[[נשמה|נשמת האדם]] אפילו הוא [[צדיק גמור]] עובד ה' ביראה ואהבה בתענוגים, אף על פי כן אינה בטלה במציאות לגמרי וכל ענינה ושאיפתה - לקבל הנאה רוחנית ולהתחזק במציאותה, להיות דבר בפני עצמו הדבק בה' - ירא ה' ואוהבו, בבחינת "יש מי שאוהב". | ||
אבל האהבה המסותרת ששרשה מעצם ה[[נשמה]] - חלק אלקה ממעל, "שהיא אהבה הטבעית שב[[נפש האלקית]] שבכללות ישראל שחפצה ורצונה בטבעה לידבק בשרשה ומקורה [[אור אין סוף]] ב"ה", הרי כל ענינה ושאיפתה היא להתבטל במציאותה, ולהכלל באור אין-סוף | אבל האהבה המסותרת ששרשה מעצם ה[[נשמה]] - חלק אלקה ממעל, "שהיא אהבה הטבעית שב[[נפש האלקית]] שבכללות ישראל שחפצה ורצונה בטבעה לידבק בשרשה ומקורה [[אור אין סוף]] ב"ה", הרי כל ענינה ושאיפתה היא להתבטל במציאותה, ולהכלל באור אין-סוף ברוך הוא ב[[מסירות נפש]] ממש, שלא "בבחינת טעם ודעת ושכל מושג ומובן", כביטול הניצוץ באבוקה. | ||
וכנ"ל במשל הנר ה"שואף" בטבעו לעלות להתבטל בשרשו, ומשום כך שלהבתו בתנועה תמידית כלפי מעלה. | וכנ"ל במשל הנר ה"שואף" בטבעו לעלות להתבטל בשרשו, ומשום כך שלהבתו בתנועה תמידית כלפי מעלה. | ||
{{סגל}} | |||
{{ | ==קישורים חיצוניים== | ||
הרב יחיאל הררי, [https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/4828778 בואו נדבר על אהבה] {{וידאו}} {{בית חב"ד (אתר)|}} | |||
[[קטגוריה: | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:אהבת השם]] | ||
[[קטגוריה:מידות ורגשות]] | |||