מצוות קניית עבד עברי: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
מ (החלפת טקסט – "נשמות " ב־"נשמות ")
 
(5 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 6: שורה 6:
ההנהגה לעבד עברי על פי התורה, הינה בכבוד מופלג. אסור לו להעביד את עבדו עבודת פרך - עבודה שאינה לצורך, ואף אסור לו להעביד אותו בעבודות בלתי מכובדות, כמו למשל לשאת את בגדיו אחריו לבית המרחץ.
ההנהגה לעבד עברי על פי התורה, הינה בכבוד מופלג. אסור לו להעביד את עבדו עבודת פרך - עבודה שאינה לצורך, ואף אסור לו להעביד אותו בעבודות בלתי מכובדות, כמו למשל לשאת את בגדיו אחריו לבית המרחץ.


אף אסור לו לאדון להעניק נוחיות מסוימת לעצמו יותר מאשר לעבדו, ולכן חייב לתת לעבד את כל צרכיו כאשר נותן לעצמו. במקרה שאין לו למשל שני כריות, אחד לו עצמו - ואחד לעבדו, חייב הוא לתת את הכר לעבדו, מכיון שלא יתכן שתהיה לאדון נוחות מסוימת שאין לעבד. מפני דינים אלו, אמרו חכמים כי מי שקונה עבד עברי, הרי הוא כקונה אדון לעצמו.
אף אסור לו לאדון להעניק נוחיות מסוימת לעצמו יותר מאשר לעבדו, ולכן חייב לתת לעבד את כל צרכיו כאשר נותן לעצמו. במקרה שאין לו למשל שני כריות, אחד לו עצמו - ואחד לעבדו, חייב הוא לתת את הכר לעבדו, מכיון שלא ייתכן שתהיה לאדון נוחות מסוימת שאין לעבד. מפני דינים אלו, אמרו חכמים כי מי שקונה עבד עברי, הרי הוא כקונה אדון לעצמו.


כאשר העבד יוצא לחירות, ישנה מצווה להעניק לו מתנות רבות, פירות בגדים ודברים שונים, וזו היא מצוות ההענקת עבד עברי.
כאשר העבד יוצא לחירות, ישנה מצווה להעניק לו מתנות רבות, פירות [[בגד|בגדים]] ודברים שונים, וזו היא מצוות ההענקת עבד עברי.
== תוכן המצווה על פי החסידות ==
== תוכן המצווה על פי החסידות ==


שורה 17: שורה 17:
בפסוק התורה אומרת "כי תקנה", לשון יחיד, בשונה מהפסוק הקודם - "לפניהם". הדבר רומז על כך כי הפסוק נאמר בפרטות ל[[משה רבינו]], מקור ה[[דעת]] של כלל ישראל, ש"יקנה", לשון המשכה, שימשיך את בחינת הדעת לכלל ישראל. הגם שישנם [[נשמה|נשמות]] שהם בבחינת זרע בהמה, גם להם אפשר להמשיך בחינה זו.  
בפסוק התורה אומרת "כי תקנה", לשון יחיד, בשונה מהפסוק הקודם - "לפניהם". הדבר רומז על כך כי הפסוק נאמר בפרטות ל[[משה רבינו]], מקור ה[[דעת]] של כלל ישראל, ש"יקנה", לשון המשכה, שימשיך את בחינת הדעת לכלל ישראל. הגם שישנם [[נשמה|נשמות]] שהם בבחינת זרע בהמה, גם להם אפשר להמשיך בחינה זו.  


הכח להמשכה זו, היא מכיון שגם בחינת הדעת של משה עצמו הינה מבחינת ה[[עיגולים]] הרוחניים שלמעלה מה[[אצילות]], ומשם יש לו את כח ההמשכה של בחינת הדעת. ומקורם של [[נשמה|נשמות]] ה[[אבות]] הקדושים, הינה גם כן מבחינה זו של למעלה מאצילות, ורק אחר כך ירדו לבחינת העולמות [[אבי"ע]], מה שגרם לחלק מהם להיות בעולמות [[בי"ע]]. אך מכיון ששורש נשמתם הינו בעצם למעלה מ[[אצילות]] ו[[סדר ההשתלשלות]], לכן ישנו בכוחו של משה להמשיך להם את בחינת הדעת.{{הערת שוליים|דרך מצוותיך, מצוות קניית עבד עברי}}.
הכח להמשכה זו, היא מכיון שגם בחינת הדעת של משה עצמו הינה מבחינת ה[[עיגולים]] הרוחניים שלמעלה מה[[אצילות]], ומשם יש לו את כח ההמשכה של בחינת הדעת. ומקורם של [[נשמה|נשמות]] ה[[אבות]] הקדושים, הינה גם כן מבחינה זו של למעלה מאצילות, ורק אחר כך ירדו לבחינת העולמות [[אבי"ע]], מה שגרם לחלק מהם להיות בעולמות [[בי"ע]]. אך מכיון ששורש נשמתם הינו בעצם למעלה מ[[אצילות]] ו[[סדר ההשתלשלות]], לכן ישנו בכוחו של משה להמשיך להם את בחינת הדעת.{{הערה|דרך מצוותיך, מצוות קניית עבד עברי}}.
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}


[[קטגוריה:מושגים כלליים]]
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]

תפריט ניווט