חיים משה יהודה בלוי: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – " " ב־" "
מ (החלפת טקסט – " הרבי הריי"צ " ב־" הרבי הריי"צ ")
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ")
שורה 15: שורה 15:
לא ארכו ימי שבתו בישיבה, והנה נפל למשכב ונחלה במחלת הירקון. למרות מצבו הקריטי החליט לנסוע לראדין [[ברכה|להתברך]] מאת החפץ-חיים. אמנם בהגיעו לראדין נתאכזב בשמעו שהחפץ חיים נסע להנפש בעיר-הנופש גאלישאק. הבחור לא התייאש והמשיך בנסיעתו עד שהגיע לעיר הנופש, שם ראה את החפץ-חיים שמרוב חולשתו היה שוכב במחצלת התלויה בין האילנות. הוא שפך לבו המר לפני המשמש, והתחנן לו שיתן לו לגשת ולבקש את ברכתו. המשמש ענה לו שאין זה מדרכו של החפץ-חיים ליתן ברכות מחשש שמא תתקיים הברכה ויחזיק טובה לעצמו באמרו שהוא [[צדיק]]... אך המשמש יעץ לו לעשות איזה חסד עם החפץ-חיים, כך שירגיש כמו בעל-חוב אליו, ויסכים לברכו כפריעת חוב על הטובה שעשה לו.  
לא ארכו ימי שבתו בישיבה, והנה נפל למשכב ונחלה במחלת הירקון. למרות מצבו הקריטי החליט לנסוע לראדין [[ברכה|להתברך]] מאת החפץ-חיים. אמנם בהגיעו לראדין נתאכזב בשמעו שהחפץ חיים נסע להנפש בעיר-הנופש גאלישאק. הבחור לא התייאש והמשיך בנסיעתו עד שהגיע לעיר הנופש, שם ראה את החפץ-חיים שמרוב חולשתו היה שוכב במחצלת התלויה בין האילנות. הוא שפך לבו המר לפני המשמש, והתחנן לו שיתן לו לגשת ולבקש את ברכתו. המשמש ענה לו שאין זה מדרכו של החפץ-חיים ליתן ברכות מחשש שמא תתקיים הברכה ויחזיק טובה לעצמו באמרו שהוא [[צדיק]]... אך המשמש יעץ לו לעשות איזה חסד עם החפץ-חיים, כך שירגיש כמו בעל-חוב אליו, ויסכים לברכו כפריעת חוב על הטובה שעשה לו.  


ויספר לו המשמש שבאותו היום ביקש החפץ-חיים לקרוא לבעל נכדתו ר' אליעזר גינזבורג שיבוא אצלו, והציע לר' משה יהודה להציע להחפץ-חיים להיות שליח להביאו אצלו. [[החפץ חיים]] קיבל את ההצעה ושאל את הבחור אולי יש לו איזה בקשה, וצעק לו המשמש באזנו (החפץ-חיים היה כמעט חרש בסוף ימיו) "הבחור רוצה ברכה לבריאות"! והשיב החפץ חיים: "הלוואי". רחמ"י לא היה שבע רצון מהתשובה שלא היה במובנה הבטחה. שוב שאלו החפץ-חיים מה בקשתך עוד? ורמ"י ביקש ברכה ל"שטייגען אין לערנען" (=להתעלות בלימוד), והחפץ-חיים ענה [[אמן]]. כשמוע ר' משה יהודה את הברכה יוצא מפי החפץ-חיים שמח [[שמחה]] גדולה, כי אמר בלבו שהא בהא תליא, שהרי אי אפשר לעלות בבקיאות וחריפות בתורה בלי [[גוף]] בריא, וחזר לישיבת מיר בשמחה רבה ולמד שם יומם ולילה והתעלה בעבודת ה' בדרך המוסר, וברכת החפץ חיים התקיימה בו במילואה.
ויספר לו המשמש שבאותו היום ביקש החפץ-חיים לקרוא לבעל נכדתו ר' אליעזר גינזבורג שיבוא אצלו, והציע לר' משה יהודה להציע להחפץ-חיים להיות שליח להביאו אצלו. [[החפץ חיים]] קיבל את ההצעה ושאל את הבחור אולי יש לו איזה בקשה, וצעק לו המשמש באזנו (החפץ-חיים היה כמעט חרש בסוף ימיו) "הבחור רוצה ברכה לבריאות"! והשיב החפץ חיים: "הלוואי". רחמ"י לא היה שבע רצון מהתשובה שלא היה במובנה הבטחה. שוב שאלו החפץ-חיים מה בקשתך עוד? ורמ"י ביקש ברכה ל"שטייגען אין לערנען" (=להתעלות בלימוד), והחפץ-חיים ענה [[אמן]]. כשמוע ר' משה יהודה את הברכה יוצא מפי החפץ-חיים שמח [[שמחה]] גדולה, כי אמר בלבו שהא בהא תליא, שהרי אי אפשר לעלות בבקיאות וחריפות בתורה בלי [[גוף]] בריא, וחזר לישיבת מיר בשמחה רבה ולמד שם יומם ולילה והתעלה בעבודת ה' בדרך המוסר, וברכת החפץ חיים התקיימה בו במילואה.


==ימי מלחמת העולם השניה==  
==ימי מלחמת העולם השניה==  
שורה 35: שורה 35:
מקום משכנו ב[[שנחאי]] היה בסמיכות לישיבת [[תומכי תמימים שנחאי|תומכי תמימים]], ועם הזמן התיידד עם תלמידי התמימים, אהב אותם וכיבדם, והם גם-כן החזירו לו אהבה. כשהדפיסו שם את [[ספר התניא]], נתנו לו התלמידים עותק והתחיל מאז להתעניין יותר ויותר ב[[חסידות חב"ד]] ולהוקיר את דרכה. הלימוד וההתעמקות ב[[ספר התניא]] עשה את שלו, ולאט לאט נטה לבו יותר ויותר לדרך חסידות חב"ד והתרחק יותר ויותר מדרך המוסר.  
מקום משכנו ב[[שנחאי]] היה בסמיכות לישיבת [[תומכי תמימים שנחאי|תומכי תמימים]], ועם הזמן התיידד עם תלמידי התמימים, אהב אותם וכיבדם, והם גם-כן החזירו לו אהבה. כשהדפיסו שם את [[ספר התניא]], נתנו לו התלמידים עותק והתחיל מאז להתעניין יותר ויותר ב[[חסידות חב"ד]] ולהוקיר את דרכה. הלימוד וההתעמקות ב[[ספר התניא]] עשה את שלו, ולאט לאט נטה לבו יותר ויותר לדרך חסידות חב"ד והתרחק יותר ויותר מדרך המוסר.  


עיקר התקרבותו לחב"ד היה בבואו לארצות הברית, על ידי כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]], ועוד יותר על ידי כ"ק אדמו"ר מלך המשיח, ובהשפעת גיסו הר"ר חמ"א חודקוב עליו.  
עיקר התקרבותו לחב"ד היה בבואו לארצות הברית, על ידי כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]], ועוד יותר על ידי כ"ק אדמו"ר מלך המשיח, ובהשפעת גיסו הר"ר חמ"א חודקוב עליו.  


בשנת [[תש"ז]] קיבל מגיסו הרחמ"א חודקוב "אפידעיוויד" (הבטחת מוסד תורני בארה"ב שמקבל עליו האחריות לפרנסתם) מישיבת תות"ל נ. י., וכך קיבל אשרת כניסה לארצות הברית.  
בשנת [[תש"ז]] קיבל מגיסו הרחמ"א חודקוב "אפידעיוויד" (הבטחת מוסד תורני בארה"ב שמקבל עליו האחריות לפרנסתם) מישיבת תות"ל נ. י., וכך קיבל אשרת כניסה לארצות הברית.  
14,699

עריכות

תפריט ניווט