ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – " קריאת שמע" ב־" קריאת שמע"
מ (החלפת טקסט – " בית המקדש הראשון " ב־" בית המקדש הראשון ")
מ (החלפת טקסט – " קריאת שמע" ב־" קריאת שמע")
שורה 1: שורה 1:
"ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" - נאמר לאחר הפסוק הראשון של [[קריאת שמע]]. ומשמעו הוא [[יחודא תתאה]] לעומת פסוק הראשון של קריאת שמע שהוא בבחינת [[יחודא עילאה]].
"ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" - נאמר לאחר הפסוק הראשון של [[קריאת שמע]]. ומשמעו הוא [[יחודא תתאה]] לעומת פסוק הראשון של [[קריאת שמע]] שהוא בבחינת [[יחודא עילאה]].


==מקורו ואמירתו==
==מקורו ואמירתו==
שורה 10: שורה 10:
אנשי יריחו לא היו אומרים פסוק זה כלל, כיון שרצו שאהבתם לה' תהיה באופן של יחודא עילאה - [[שמע ישראל]]. אך חכמים תקנו שיאמרוהו אך בחשאי.
אנשי יריחו לא היו אומרים פסוק זה כלל, כיון שרצו שאהבתם לה' תהיה באופן של יחודא עילאה - [[שמע ישראל]]. אך חכמים תקנו שיאמרוהו אך בחשאי.


בגמרא הובא [[משל ונמשל|משל]] {{הדגשה|אמר רבי יצחק אמרי דבי רבי אמי: משל לבת מלך שהריחה ציקי קדירה}}(מאכל זול). {{הדגשה|אם תאמר יש לה גנאי, לא תאמר יש לה צער?}}(אם לא תביא לה מפני שמאכל זה מגונה, הרי היא מצטערת כל זמן שאינה אוכלת). {{הדגשה|התחילו עבדיה להביא בחשאי.}}(כלומר{{הערה|ראה פירוש החתם סופר על אתר.}}, שזהו ביזיון שאנו כביכול אומרים קריאת שמע כמו בני יעקב, שאמרו זאת כיון שנסתפק אביהם).
בגמרא הובא [[משל ונמשל|משל]] {{הדגשה|אמר רבי יצחק אמרי דבי רבי אמי: משל לבת מלך שהריחה ציקי קדירה}}(מאכל זול). {{הדגשה|אם תאמר יש לה גנאי, לא תאמר יש לה צער?}}(אם לא תביא לה מפני שמאכל זה מגונה, הרי היא מצטערת כל זמן שאינה אוכלת). {{הדגשה|התחילו עבדיה להביא בחשאי.}}(כלומר{{הערה|ראה פירוש החתם סופר על אתר.}}, שזהו ביזיון שאנו כביכול אומרים [[קריאת שמע]] כמו בני יעקב, שאמרו זאת כיון שנסתפק אביהם).


טעם נוסף שהובא בספרים הוא: שמלאכי השרת אומרים פסוק זה, וכך הוא לשון ה[[אדמו"ר הזקן]] בשלחן ערוך{{הערה|סי' תרי"ט בעיף ט.}}:
טעם נוסף שהובא בספרים הוא: שמלאכי השרת אומרים פסוק זה, וכך הוא לשון ה[[אדמו"ר הזקן]] בשלחן ערוך{{הערה|סי' תרי"ט בעיף ט.}}:
שורה 65: שורה 65:


===ההשפעה===
===ההשפעה===
נאמר לעתיד לבוא "ושמתי כדכד שמשותיך", והנה בבשכמל"ו ישנן כ"ד אותיות, ואומרים קריאת שמע פעמים בכל יום, וזאת אומרת - פעמיים כ"ד, שהן כד כד. וע"י זה נעשית בחינת [[אשת חיל עטרת בעלה]].
נאמר לעתיד לבוא "ושמתי כדכד שמשותיך", והנה בבשכמל"ו ישנן כ"ד אותיות, ואומרים [[קריאת שמע]] פעמים בכל יום, וזאת אומרת - פעמיים כ"ד, שהן כד כד. וע"י זה נעשית בחינת [[אשת חיל עטרת בעלה]].


כלומר, שהאשת חיל, שהיא בחינת המלכות, היא ממשיכה את "עטרת בעלה", כלומר, את בחינת הכתר לז"א שהוא "שמע" בעצמו, והיא ממשיכה מבחינה יותר גבוה.
כלומר, שהאשת חיל, שהיא בחינת המלכות, היא ממשיכה את "עטרת בעלה", כלומר, את בחינת הכתר לז"א שהוא "שמע" בעצמו, והיא ממשיכה מבחינה יותר גבוה.
14,699

עריכות

תפריט ניווט