שצעדרין: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 20 בתים ,  11 ביולי 2016
מ
החלפת טקסט – " אדמו"ר הצמח צדק " ב־" אדמו"ר הצמח צדק "
מ (החלפת טקסט – "חודש אדר " ב־"חודש אדר ")
מ (החלפת טקסט – " אדמו"ר הצמח צדק " ב־" אדמו"ר הצמח צדק ")
תגית: עריכה ממכשיר נייד
שורה 17: שורה 17:
שטח העיירה שצעדרין נקנה על ידי [[אדמו"ר הצמח צדק]] בשנת [[תקצ"ט]] מהנסיך שצעדרינוב, ונקראה על שמו{{הערה|ישנם הטוענים כי השליח לביצוע הקניה בפועל היה ר' חיים גולדוץ. ראו גליון 'העבר' תשי"ג, עמוד 94.}}.  
שטח העיירה שצעדרין נקנה על ידי [[אדמו"ר הצמח צדק]] בשנת [[תקצ"ט]] מהנסיך שצעדרינוב, ונקראה על שמו{{הערה|ישנם הטוענים כי השליח לביצוע הקניה בפועל היה ר' חיים גולדוץ. ראו גליון 'העבר' תשי"ג, עמוד 94.}}.  


לאחר קניית שטח האדמה, עודד אדמו"ר הצמח צדק את חסידיו לעבור להתגורר במושבה היהודית, כשהוא תומך כספית במשפחות, מעניק להם כלים שיסייעו להם בעיבוד השדות החקלאאים של המושבה, והקים ועד מיוחד לניהול עניני התושבים, ובשנת [[תר"ב]] החלה בפועל ההתיישבות היהודית במקום.
לאחר קניית שטח האדמה, עודד [[אדמו"ר הצמח צדק]] את חסידיו לעבור להתגורר במושבה היהודית, כשהוא תומך כספית במשפחות, מעניק להם כלים שיסייעו להם בעיבוד השדות החקלאאים של המושבה, והקים ועד מיוחד לניהול עניני התושבים, ובשנת [[תר"ב]] החלה בפועל ההתיישבות היהודית במקום.


המיוחד במושבה זו היה שכל תושביה היו יהודים חסידי חב"ד, ועל פי הוראתו של אדמו"ר הצמח צדק היו זמנים מיוחדים בשנה בהם כל התושבים לקחו הפסקה בת כמה ימים מהעבודה, וישבו לעסוק בלימוד.
המיוחד במושבה זו היה שכל תושביה היו יהודים חסידי חב"ד, ועל פי הוראתו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] היו זמנים מיוחדים בשנה בהם כל התושבים לקחו הפסקה בת כמה ימים מהעבודה, וישבו לעסוק בלימוד.


ההתיישבות היהודית הצליחה במאוד, התושבים הצליחו בעבודתם ונהנו משפע כלכלי, והממשל הרוסי הוקיר את פעולתו של הצמח צדק בענין זה, ובשנת תר"ב העניק לו תעודת 'אזרח נכבד לדורותיו'{{הערה|1=[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%9E%D7%A1%D7%9E%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%AA%D7%99%D7%A7_%D7%A7%D7%91%D7%9C%D7%AA_%D7%AA%D7%95%D7%90%D7%A8_%D7%90%D7%96%D7%A8%D7%97_%D7%A0%D7%9B%D7%91%D7%93_%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%95_81665.html תצלומי המסמכים הרשמיים נחשפים] {{COL}}.}}.
ההתיישבות היהודית הצליחה במאוד, התושבים הצליחו בעבודתם ונהנו משפע כלכלי, והממשל הרוסי הוקיר את פעולתו של הצמח צדק בענין זה, ובשנת תר"ב העניק לו תעודת 'אזרח נכבד לדורותיו'{{הערה|1=[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%9E%D7%A1%D7%9E%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%AA%D7%99%D7%A7_%D7%A7%D7%91%D7%9C%D7%AA_%D7%AA%D7%95%D7%90%D7%A8_%D7%90%D7%96%D7%A8%D7%97_%D7%A0%D7%9B%D7%91%D7%93_%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%95_81665.html תצלומי המסמכים הרשמיים נחשפים] {{COL}}.}}.
שורה 29: שורה 29:
===חיי הקהילה בעיירה===
===חיי הקהילה בעיירה===
{{ערך מורחב|ערך=[[תומכי תמימים שצעדרין]]}}
{{ערך מורחב|ערך=[[תומכי תמימים שצעדרין]]}}
בשנותיה הראשונות של המושבה, היה מגיע אדמו"ר הצמח צדק מידי שנה לבקר במקום, להתוועד ולועדד את החסידים שעברו להתגורר במושבה, אך בשנים מאוחרות יותר פסק נוהג זה, ובמקומו היה מגיע אחד מבניו לדרוש בשלום התושבים, ולהתעניין במצבם הרוחני והגשמי.
בשנותיה הראשונות של המושבה, היה מגיע [[אדמו"ר הצמח צדק]] מידי שנה לבקר במקום, להתוועד ולועדד את החסידים שעברו להתגורר במושבה, אך בשנים מאוחרות יותר פסק נוהג זה, ובמקומו היה מגיע אחד מבניו לדרוש בשלום התושבים, ולהתעניין במצבם הרוחני והגשמי.


העיירה הייתה ממוקמת בסמיכות לעיר פאריץ', שם התגורר ה[[משפיע]] ר' [[הלל מפאריטש]], שהיה מגיע לבקר את תושבי העיירה מפעם לפעם ולעורר אותם ב[[עבודת ה']].
העיירה הייתה ממוקמת בסמיכות לעיר פאריץ', שם התגורר ה[[משפיע]] ר' [[הלל מפאריטש]], שהיה מגיע לבקר את תושבי העיירה מפעם לפעם ולעורר אותם ב[[עבודת ה']].
שורה 35: שורה 35:
לקראת חג הסוכות, היו תושבי העיירה מספקים לולבים והדסים לכל חסידי ליובאוויטש ברוסיה הלבנה, ואף לרבותינו נשיאינו עצמם.
לקראת חג הסוכות, היו תושבי העיירה מספקים לולבים והדסים לכל חסידי ליובאוויטש ברוסיה הלבנה, ואף לרבותינו נשיאינו עצמם.


לאחר הסתלקותו של אדמו"ר הצמח צדק בשנת [[תרכ"ו]] התקשרו רוב תושבי העיירה ל[[אדמו"ר המהר"ש]], על אף סמיכותה הרבה של העיירה לבוברויסק, מקום מושבו של האדמו"ר רבי [[שמריה נח שניאורסון]].
לאחר הסתלקותו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] בשנת [[תרכ"ו]] התקשרו רוב תושבי העיירה ל[[אדמו"ר המהר"ש]], על אף סמיכותה הרבה של העיירה לבוברויסק, מקום מושבו של האדמו"ר רבי [[שמריה נח שניאורסון]].


בשנת [[תרס"ט]] התנפלה קבוצה של גזלנים ורוצחים על אחד מבתי העיירה ורצחו שבעה מתושביה. אנשי העיירה המבוהלים שלחו משלחת אל [[אדמו"ר הרש"ב]] וביקשו ממנו לחזק את רוחם של התושבים באמצעות ייסוד סניף של ישיבת תומכי תמימים.
בשנת [[תרס"ט]] התנפלה קבוצה של גזלנים ורוצחים על אחד מבתי העיירה ורצחו שבעה מתושביה. אנשי העיירה המבוהלים שלחו משלחת אל [[אדמו"ר הרש"ב]] וביקשו ממנו לחזק את רוחם של התושבים באמצעות ייסוד סניף של ישיבת תומכי תמימים.
שורה 69: שורה 69:


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
*'''[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=43828&st=&pgnum=4 אדמו"ר הצמח צדק ותנועת ההשכלה]''', עמוד 4 ואילך.
*'''[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=43828&st=&pgnum=4 [[אדמו"ר הצמח צדק]] ותנועת ההשכלה]''', עמוד 4 ואילך.
*הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], [[ספר התולדות]] חלק ו', '''[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15807&st=&pgnum=112 יסוד העיירה שצעדרין]'''.
*הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], [[ספר התולדות]] חלק ו', '''[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15807&st=&pgnum=112 יסוד העיירה שצעדרין]'''.
*יהודה סלוצקי, '''באברויסק - ספר זכרון לקהילת באברויסק ובנותיה''', עמודים 804-828. תל אביב, תשכ"ז.
*יהודה סלוצקי, '''באברויסק - ספר זכרון לקהילת באברויסק ובנותיה''', עמודים 804-828. תל אביב, תשכ"ז.
14,699

עריכות

תפריט ניווט