1,282
עריכות
הבעל שם טוב: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
הרחבה רבה
מ (החלפת טקסט – "אדמו"ר הזקן " ב־"אדמו"ר הזקן ") |
(הרחבה רבה) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:חתימת הבעשט.png|שמאל|ממוזער|250px|חתימתו של הבעל שם טוב]] | [[קובץ:חתימת הבעשט.png|שמאל|ממוזער|250px|חתימתו של הבעל שם טוב]] | ||
[[תמונה:בעל_שם_טוב.jpg|left|thumb|250px|ציון הבעל שם טוב במז'יבוז']] | [[תמונה:בעל_שם_טוב.jpg|left|thumb|250px|ציון הבעל שם טוב במז'יבוז']] | ||
רבי '''ישראל | רבי '''ישראל 'בעל שם טוב'''' (נכתב ב[[ראשי תיבות]] '''בעש"ט'''), ראש [[מחנה הנסתרים|מחנה הצדיקים הנסתרים]] בתחילה ולאחר מכן מייסדה ומחוללה של תנועת ו[[תורת החסידות]], ממנה הסתעפו והתפתחו כל החצרות החסידיות. | ||
נולד ב[[י"ח באלול]] [[ה'תנ"ח]] (25 באוגוסט 1698) נפטר ב[[ו' בסיוון]] [[ה'תק"כ]] (21 במאי 1760) בו חל יום א' של [[חג השבועות]] ומנוחתו כבוד בעיירה [[מזי'בוז']]. | |||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
[[תמונה:ביכנ בעשט מזיבוז.jpg|left|thumb|250px|בית הכנסת של הבעש"ט בעיירה מז'יבוז']] | |||
[[תמונה:ביכנ בעשט מזיבוז.jpg|left|thumb|250px|בית הכנסת של הבעש"ט | ===לידתו=== | ||
רבי ישראל נולד ביום [[י"ח באלול]] שנת [[תנ"ח]]{{הערת שוליים|על פי [[הגניזה החרסונית]]. במסורות אחרות מקובלים תאריכים אחרים.}} | על הנסיבות שקדמו ללידתו סיפר המגיד ממעזריטש:{{הערה|שיחת ליל א' דחג הסוכות [[תרצ"ז]]}} הוריו היו חשוכי ילדים, אך פרנסה היה להם בשופי, ואת רובו ניצלו עבור הכנסת אורחים, בכל שבת היו מזמינים עשרות אורחים לסעודת שבת. מהשמים רצו לבדוק עד היכן מגיעה ההכנסת אורחים שלו, ובשבת אחת נכנס לפתע עני קבצן לביתם, וכל האורחים החלו לצעוק עליו על היותו מחלל שבת, אך רבי אליעזר כיבדו ואירחו כראוי, לאחר השבת גילה האורח אשר הינו [[אליהו הנביא]] ומכיוון שעמד בניסיון יזכה לבן עם [[נשמה]] שתאיר את העולם, ומברכה זו נולד רבי ישראל בעש"ט. | ||
רבי ישראל נולד ביום שני [[י"ח באלול]] שנת [[תנ"ח]]{{הערת שוליים|על פי [[הגניזה החרסונית]]. במסורות אחרות מקובלים תאריכים אחרים.}} (וסימנך "נחת", כי במעשיו גרם נחת בעולמות התחתונים והעליונים{{הערה|[[לקוטי דיבורים]] כרך א עמ' לא ואילך}}) לאביו ר' [[אליעזר (אב הבעל שם טוב)|אליעזר]] ושרה, בעיר טלוסט{{הערת שוליים|הרבי הרש"ב סיפר בשם [[אדמו"ר הזקן]] שישנם מכתבים שהבעש"ט חותם ישראל מאקופ, אין כוונה שהיה מעיר ששמה אקופ שהרי היה מטלוסט, אלא שבטלוסט לא היו חומות בעיר והוריו גרו בחפירות, ואקופ הוא על שם החפירות.}}. | |||
נשמתו של הבעש"ט ירדה לעולם כדי לעורר את עם ישראל ממצב של "עילפון" גשמי ורוחני בה היה שרוי לאחר "[[גזירות ת"ח ות"ט]]; ובדוגמת הסגולה לקרוא באוזנו של אדם שהתעלף את שמו, כך קראו לעם ישראל בשמו וירדה נשמתו של רבי ישראל לעולם. | נשמתו של הבעש"ט ירדה לעולם כדי לעורר את עם ישראל ממצב של "עילפון" גשמי ורוחני בה היה שרוי לאחר "[[גזירות ת"ח ות"ט]]; ובדוגמת הסגולה לקרוא באוזנו של אדם שהתעלף את שמו, כך קראו לעם ישראל בשמו וירדה נשמתו של רבי ישראל לעולם. | ||
==חינוכו== | |||
היה בן יחיד להוריו ובהיותו בן חמש נתייתם מהם. לפני שנפטר אביו, אמר לו: "בני אל תירא משום דבר, רק מהקב"ה בעצמו" ואהוב בפנימיות לבבך כל יהודי בלי הבדל מי הוא ומה הוא עושה". היה זה עבור הבעל שם טוב כצוואה והוא הפנים את המסר הזה וחי על פיו. | |||
בשנות ילדותו נהג ללכת כמעט מידי יום לאחר הלימודים עם המלמד, ליער ולהסתובב בינות לעצים והטבע הפורה, אשר שם מצא את מנוחתו והיה חוזר על לימודו ופעמים אף נרדם שם. פעם אחת בהיותו ביער פגש באחד מה[[צדיקים הנסתרים]] אשר עמד ליד עץ שקוע בתפילה נלהבת, הבעש"ט התבונן באיש, ולאחר מכן ביקשו ללמד אותו תורה, לאחר תקופה שהסתובב ולמד עם אותו צדיק, השאירו אותו צדיק אצל אחד מראשי חבורת הנסתרים, רבי מאיר, על מנת שילמד עמו בצורה מסודרת, ואכן הבעש"ט ישב בביתו 4 שנים ובמהלכן צבר את כל הידע של בתורת הנסתר והקבלה, לימים סיפר הבעש"ט שבימי שבתו אצל מורו רבי מאיר פגש ב[[אליהו הנביא]]. | |||
בהיותו בן 14 ([[ה'תע"ב]]) נכנס לחבורת [[מחנה הנסתרים]], אשר היתה אז תחת הנהגת ה"בעל שם" רבי [[אדם מרופשיץ|אדם בעל שם]]. | |||
==גילוי אליהו ביער== | |||
ב[[ח"י אלול]] [[תע"ד]] בעת היות הבעש"ט ביער התגלה אליו [[אליהו הנביא]] לראשונה בהיותו לבדו, וגילה לו שבשמים יש יותר נחת רוח כאשר יהודי פשוט מברך את הקב"ה ומודה על פרנסתו, מכל היחודים והכוונות שהצדיקים עושים. מני אז עיקר שיטת והנהגת הבעש"ט היה לקרב ולחבב דווקא את היהודים הפשוטים, אשר פעמים ואפילו לא ידעו קרוא וכתוב, והיה מעודדם ומשדלם לברך ולהודות לקב"ה, הוא היה מסתובב מכפר לכפר ומתענין בשלום האנשים על מנת שיוציאו משפתם את התודה לקב"ה. | |||
==עוזר מלמד== | |||
בתחילה שימש הבעש"ט כעוזר למלמד הילדים, להוליך ולהביא את הילדים ל'חדר' והיה עושה זאת באהבה גדולה{{הערת שוליים|תלמידו, [[המגיד ממזריטש]] התבטא ואמר, כי הלואי שהיו מנשקים את [[ספר התורה]] באותה [[אהבה]] שהיה הבעל שם טוב מנשק את הילדים כשהיה מוליכם אל ה"חדר" כשהיה עוזר למלמד.}}. | |||
==השפעתו בין הנסתרים== | |||
המנהיג של הצדיקים הנסתרים בתקופה זו היה רבי [[אדם בעל שם]], לפני פטירתו הודיעו לו בחלום למסור את ה'כתבים' שברשותו לישראל בן אליעזר מאקופ, הוא שלח את בנו לאתר את רבי ישראל, וביקש ממנו למסור לו את הכתבים כי שייכים לשורש נשמתו ואם יסכים ללמוד עמו מה טוב. אחרי חיפוש מוארך מצא את 'שומר בית המדרש' בשם ישראל שהיה אז בן ארבע עשרה שנה. ביקש ממנו בן ה'בעל שם' שילמד איתו, רבי ישראל הסכים ואמר בתנאי שיראה כאילו רבי ישראל הוא התלמיד, וכתוצאה מהלימוד, שידכו לו אשה מהעיר אקופ, אשתו זו נפטרה זמן קצר לאחר הנישואים{{הערה|על אשתו זאת התבטא הבעש"ט בעת הסתלקותו "אם הייתה עמי זוגתי הראשונה הייתי עולה למרום באמצע היום בשוק מעזיבוז לעיני כל. (שיחת פורים תשי"ח).}}. | המנהיג של הצדיקים הנסתרים בתקופה זו היה רבי [[אדם בעל שם]], לפני פטירתו הודיעו לו בחלום למסור את ה'כתבים' שברשותו לישראל בן אליעזר מאקופ, הוא שלח את בנו לאתר את רבי ישראל, וביקש ממנו למסור לו את הכתבים כי שייכים לשורש נשמתו ואם יסכים ללמוד עמו מה טוב. אחרי חיפוש מוארך מצא את 'שומר בית המדרש' בשם ישראל שהיה אז בן ארבע עשרה שנה. ביקש ממנו בן ה'בעל שם' שילמד איתו, רבי ישראל הסכים ואמר בתנאי שיראה כאילו רבי ישראל הוא התלמיד, וכתוצאה מהלימוד, שידכו לו אשה מהעיר אקופ, אשתו זו נפטרה זמן קצר לאחר הנישואים{{הערה|על אשתו זאת התבטא הבעש"ט בעת הסתלקותו "אם הייתה עמי זוגתי הראשונה הייתי עולה למרום באמצע היום בשוק מעזיבוז לעיני כל. (שיחת פורים תשי"ח).}}. | ||
| שורה 34: | שורה 46: | ||
באותה תקופה גם תכנן הבעל שם טוב לעלות ל[[ארץ ישראל]], שתפסה מקום חשוב ומרכזי בתורתו, אולם תכניתו לא יצאה אל הפועל. | באותה תקופה גם תכנן הבעל שם טוב לעלות ל[[ארץ ישראל]], שתפסה מקום חשוב ומרכזי בתורתו, אולם תכניתו לא יצאה אל הפועל. | ||
ב[[ראש השנה]] שנת [[תק"ז]] עשה הבעל שם טוב עליית [[נשמה]] והגיע עד להיכלו של [[מלך המשיח]]. שאל הבעל שם טוב את מלך המשיח: "אימתי קאתי מר" (= מתי בא אדון) ענה לו המשיח: "לכשיפוצו מעיינותיך חוצה", כשכוונתו על מעיינות תורת החסידות, אותה גילה הבעל שם טוב. | ==עלייתו להיכל המשיח== | ||
ב[[ראש השנה]] שנת [[תק"ז]] עשה הבעל שם טוב עליית [[נשמה]] והגיע עד להיכלו של [[מלך המשיח]]. שאל הבעל שם טוב את מלך המשיח: "אימתי קאתי מר" (= מתי בא אדון) ענה לו המשיח: "לכשיפוצו מעיינותיך חוצה", כשכוונתו על מעיינות תורת החסידות, אותה גילה והפיץ הבעל שם טוב. | |||
===על הבעש"ט=== | ===על הבעש"ט=== | ||
[[המגיד ממזריטש]] העיד על הבעל שם טוב ש"ידע בכל [[חודש ניסן]] איזה ממונים ממונים על העולם בכדי לדעת איך להתנהג עמם ועל ידם" ו"הוא ידע שיחת עופות ושיחות דקלים"{{דרוש מקור}}. רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]] אמר שהכיר את הבעש"ט בימי ילדותו: "היה היה דבר [[ה']] בידי הבעל השם טוב ויגזור אומר ויקם. אחד היה, ומהקדמונים לא קם כמוהו - אחריו לעפר מי יקום". [[אדמו"ר הזקן]] אמר, שהבעש"ט חיבב ביותר את היהודים הפשוטים. [[אדמו"ר הרש"ב]] אמר, שהבעל שם טוב היה מסודר מאוד. [[אדמו"ר הריי"צ]] אמר שאין לשער את האהבת ישראל של הבעל שם טוב. | [[המגיד ממזריטש]] העיד על הבעל שם טוב ש"ידע בכל [[חודש ניסן]] איזה ממונים ממונים על העולם בכדי לדעת איך להתנהג עמם ועל ידם" ו"הוא ידע שיחת עופות ושיחות דקלים"{{דרוש מקור}}. רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]] אמר שהכיר את הבעש"ט בימי ילדותו: "היה היה דבר [[ה']] בידי הבעל השם טוב ויגזור אומר ויקם. אחד היה, ומהקדמונים לא קם כמוהו - אחריו לעפר מי יקום". [[אדמו"ר הזקן]] אמר, שהבעש"ט חיבב ביותר את היהודים הפשוטים. [[אדמו"ר הרש"ב]] אמר, שהבעל שם טוב היה מסודר מאוד. [[אדמו"ר הריי"צ]] אמר שאין לשער את האהבת ישראל של הבעל שם טוב. | ||
| שורה 59: | שורה 70: | ||
בדורות האחרונים התעורר פולמוס בנוגע ליום המדויק בו הסתלק הבעש"ט - האם ביום הראשון של חג השבועות (ו' סיון) או ביום השני של חג השבועות (ז' סיון). בספר "[[שמועות וסיפורים]]" מובא הסיפור, כי בשנה אחת בחג השבועות התארח [[רבי לוי יצחק שניאורסון]] בביתו של [[אדמו"ר הרש"ב]], ודיברו ביניהם אודות הסתלקות הבעל שם טוב, ור' לוי יצחק הזכיר אודות הדעה כי הבעל שם טוב הסתלק בז' סיון. ויאמר [[אדמו"ר הרש"ב]] בפסקנות, כי הבעש"ט הסתלק בו' סיון, ודוד המלך הסתלק בז' סיון. וישאל ר' לוי יצחק, אם כן יום הקבורה של הבעש"ט היה ביום טוב, ובקבורתו יכלו להתעסק רק הגויים! והאם אכן ראוי כי בקבורת גופו הקדוש יתעסקו אינם יהודים?! ויענהו אדמו"ר הרש"ב, כי גופו הקדוש של הבעש"ט לא היה צריך התעסקות כלל וכלל. ואכן, בספר "[[היום יום]]" בתאריך ו' סיון, א' דחג השבועות, נכתב: "הסתלקות הבעל שם טוב - ביום הרביעי א' דחה"ש תק"ך ומנוחתו כבוד במעזיבוש". | בדורות האחרונים התעורר פולמוס בנוגע ליום המדויק בו הסתלק הבעש"ט - האם ביום הראשון של חג השבועות (ו' סיון) או ביום השני של חג השבועות (ז' סיון). בספר "[[שמועות וסיפורים]]" מובא הסיפור, כי בשנה אחת בחג השבועות התארח [[רבי לוי יצחק שניאורסון]] בביתו של [[אדמו"ר הרש"ב]], ודיברו ביניהם אודות הסתלקות הבעל שם טוב, ור' לוי יצחק הזכיר אודות הדעה כי הבעל שם טוב הסתלק בז' סיון. ויאמר [[אדמו"ר הרש"ב]] בפסקנות, כי הבעש"ט הסתלק בו' סיון, ודוד המלך הסתלק בז' סיון. וישאל ר' לוי יצחק, אם כן יום הקבורה של הבעש"ט היה ביום טוב, ובקבורתו יכלו להתעסק רק הגויים! והאם אכן ראוי כי בקבורת גופו הקדוש יתעסקו אינם יהודים?! ויענהו אדמו"ר הרש"ב, כי גופו הקדוש של הבעש"ט לא היה צריך התעסקות כלל וכלל. ואכן, בספר "[[היום יום]]" בתאריך ו' סיון, א' דחג השבועות, נכתב: "הסתלקות הבעל שם טוב - ביום הרביעי א' דחה"ש תק"ך ומנוחתו כבוד במעזיבוש". | ||
==תמונתו== | |||
בעולם מפורסמת תמונה המיוחסת לבעל שם טוב, אולם קיימות ספקות רבות אודות אמיתות יוחסה. ישנם המייחסים אותה ל[[שבתאות|שבתאי]] מסוים. [[הרבי]] אמר שתמונה זו שייכת לבעל-שם אחר שחי ופעל בדייטשלאנד (גרמניה){{הערת שוליים|מפי ר' יעקב כ"ץ, שכך אמר הרבי בליל ב' ד[[חג הסוכות]] [[תשכ"ו]] במהלך סעודת החג בבית כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ ('[[המלך במסיבו]]', כרך א, עמ' קד).}}, אך לא לבעל שם טוב{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54830 סקירה באתר חב"ד אינפו].}}. | בעולם מפורסמת תמונה המיוחסת לבעל שם טוב, אולם קיימות ספקות רבות אודות אמיתות יוחסה. ישנם המייחסים אותה ל[[שבתאות|שבתאי]] מסוים. [[הרבי]] אמר שתמונה זו שייכת לבעל-שם אחר שחי ופעל בדייטשלאנד (גרמניה){{הערת שוליים|מפי ר' יעקב כ"ץ, שכך אמר הרבי בליל ב' ד[[חג הסוכות]] [[תשכ"ו]] במהלך סעודת החג בבית כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ ('[[המלך במסיבו]]', כרך א, עמ' קד).}}, אך לא לבעל שם טוב{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54830 סקירה באתר חב"ד אינפו].}}. | ||
| שורה 66: | שורה 77: | ||
נימוק נוסף נתן לכך הרבי, משום שעל-פי המסורה צ"ל [[י"ג תיקוני דיקנא]] ניכר בהזקן{{הערת שוליים|[[ליקוטי שיחות]], כרך י"ט, עמ' 531.}}. | נימוק נוסף נתן לכך הרבי, משום שעל-פי המסורה צ"ל [[י"ג תיקוני דיקנא]] ניכר בהזקן{{הערת שוליים|[[ליקוטי שיחות]], כרך י"ט, עמ' 531.}}. | ||
==תלמידיו== | |||
*[[המגיד ממזריטש]] | |||
*רבי [[יעקב יוסף כ"ץ|יעקב יוסף מפולנאה]] | |||
*רבי [[יחיאל מיכל מזלוטשוב]] | |||
*רבי [[זאב וולף קיצס]] | |||
* | *רבי [[חיים מקראסנא]] | ||
*רבי [[נחמן מהורדנקא]] | |||
*רבי [[אריה לייב משפולי]] | |||
*רבי [[מנחם מנדל מויטבסק]] | |||
*רבי [[מנחם נחום מצ'רנוביל]] | |||
*רבי [[פנחס מקוריץ]] | |||
*רבי [[שמואל מקמינקא]] | |||
*רבי [[אברהם אבא מקריבוש]] | |||
*רבי [[דוד לייקס]] | |||
*רבי [[לייב שרה'ס]] | |||
*רבי [[יהודה לייב מפיסטין]] | |||
*רבי [[זלמן מלוצק]] | |||
==משפחתו== | |||
לבעל שם טוב שני ילדים ידועים: | |||
*בנו, [[רבי צבי]], | |||
*בתו, [[אדל (בת הבעל שם טוב)|אדל]]. | |||
בין נכדיו הידועים נמנים בניה של אדל: | |||
*רבי [[משה חיים אפרים מסדילקוב]] | |||
*רבי [[ברוך ממז'יבוז']]. | |||
נינו, נכדה של אדל מבתה פייגה, היה רבי [[נחמן מברסלב]]. | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||