14,699
עריכות
מ (החלפת טקסט – " תשמ"ו " ב־" תשמ"ו ") |
מ (החלפת טקסט – "התוועדות " ב־"התוועדות ") |
||
שורה 4: | שורה 4: | ||
==קריאה בעיתונים== | ==קריאה בעיתונים== | ||
[[הרבי מליובאוויטש]] ראה בעיתון כלי להפצת יהדות ואף עודד עורכי עיתונים רבים, לפרסם עניני תורה. אם זאת מה[[חסידים]] דרש הרבי להימנע מקריאה בעיתונים ואף התבטא: "הלוואי לא היו קוראים עיתונים"{{הערה| שיחת מוצאי שבת פרשת מקץ, נר ח' דחנוכה תשמ"ו. נדפס ב'תורת מנחם התוועדויות' [[תשמ"ו]] חלק ב' עמוד 187}}, הרבי התיחס למנהג זה כמנהג מגונה של "[[בעלי בתים]]"{{הערה| התוועדות שבת פרשת לך לך [[תשמ"ב]] ('תורת מנחם התוועדויות' [[תשמ"ב]] חלק א עמוד 381): "לאחרונה נהיה "מנהג" אצל בעלי בתים שמוכרחים לקרוא "עיתון" כדי לדעת את המתרחש בעולם. וכאשר לא הספיק לקרוא את ה"עיתון בעצמו, הרי הוא מבקש את חברו שיספר לו אודות ה"חדשות" שקרא בעיתון. והיות ש"על פי שנים עדים יקום דבר", אינו מסתפק במה ששומע מאדם אחד, אלא הוא מבקש ממישהו נוסף שיספר לו גם הוא את ה"חדשות", כי יתכן שהראשון החסיר איזה פרטים. | [[הרבי מליובאוויטש]] ראה בעיתון כלי להפצת יהדות ואף עודד עורכי עיתונים רבים, לפרסם עניני תורה. אם זאת מה[[חסידים]] דרש הרבי להימנע מקריאה בעיתונים ואף התבטא: "הלוואי לא היו קוראים עיתונים"{{הערה| שיחת מוצאי שבת פרשת מקץ, נר ח' דחנוכה תשמ"ו. נדפס ב'תורת מנחם התוועדויות' [[תשמ"ו]] חלק ב' עמוד 187}}, הרבי התיחס למנהג זה כמנהג מגונה של "[[בעלי בתים]]"{{הערה| [[התוועדות]] שבת פרשת לך לך [[תשמ"ב]] ('תורת מנחם התוועדויות' [[תשמ"ב]] חלק א עמוד 381): "לאחרונה נהיה "מנהג" אצל בעלי בתים שמוכרחים לקרוא "עיתון" כדי לדעת את המתרחש בעולם. וכאשר לא הספיק לקרוא את ה"עיתון בעצמו, הרי הוא מבקש את חברו שיספר לו אודות ה"חדשות" שקרא בעיתון. והיות ש"על פי שנים עדים יקום דבר", אינו מסתפק במה ששומע מאדם אחד, אלא הוא מבקש ממישהו נוסף שיספר לו גם הוא את ה"חדשות", כי יתכן שהראשון החסיר איזה פרטים. | ||
הלוואי ש"מנהג" זה לא יתקבל אצל אלו שיש להם שיעורים קבועים בתורה, ובפרט אצל אלו שאצלם הקביעות היא בנפש, ועל אחת כמה וכמה בנוגע לתלמידי הישיבות, ועל דדך זה בנוגע לבנות הלומדות במוסדות חינוך שלהן}} ובפרט שלל זאת מתלמידי ה[[ישיבה|ישבות]]{{הערה| בשנת [[תשי"ז]] פרסמה מזכירות הרבי הודעה באחד העיתונים שעסקה בישיבת חב"ד בניו יורק. בעקבות המודעה פנו התלמידים בטענות אל הנהלת הישיבה. מנהל הישיבה סיפר זאת הרבי. | הלוואי ש"מנהג" זה לא יתקבל אצל אלו שיש להם שיעורים קבועים בתורה, ובפרט אצל אלו שאצלם הקביעות היא בנפש, ועל אחת כמה וכמה בנוגע לתלמידי הישיבות, ועל דדך זה בנוגע לבנות הלומדות במוסדות חינוך שלהן}} ובפרט שלל זאת מתלמידי ה[[ישיבה|ישבות]]{{הערה| בשנת [[תשי"ז]] פרסמה מזכירות הרבי הודעה באחד העיתונים שעסקה בישיבת חב"ד בניו יורק. בעקבות המודעה פנו התלמידים בטענות אל הנהלת הישיבה. מנהל הישיבה סיפר זאת הרבי. | ||
הרבי ביקשו לקרוא אליו את קבוצת התלמידים. כשנכנסו לחדרו, הרבי לא התייחס כלל לתוכן ההודעה שהופיעה בעיתון אלא לעובדה שתלמידים ב[[ישיבת תומכי תמימים]] קראו עיתון. | הרבי ביקשו לקרוא אליו את קבוצת התלמידים. כשנכנסו לחדרו, הרבי לא התייחס כלל לתוכן ההודעה שהופיעה בעיתון אלא לעובדה שתלמידים ב[[ישיבת תומכי תמימים]] קראו עיתון. | ||
שורה 24: | שורה 24: | ||
{{ציטוטון|עתה נמצאים אנו במדינה שרובם קוראים עיתונים, מבלי הבט על העובדה שהדבר כרוך בביטול זמן וכו'. | {{ציטוטון|עתה נמצאים אנו במדינה שרובם קוראים עיתונים, מבלי הבט על העובדה שהדבר כרוך בביטול זמן וכו'. | ||
ידוע שאין טוב בלא רע, וכל שכן שאין רע בלא טוב, וכל קיומם של העיתונים הוא משום חלק הטוב שבזה - וזהו מה שנתפרסם בהם שבמוצאי שבת יחל שיעור התניא מעל גלי האתר ברדיו...}}{{הערה|התוועדות שבת קודש פרשת נח תשכ"ה. נדפס בשיחות קודש, [[תשכ"ה]] כרך א' עמ'71}}. | ידוע שאין טוב בלא רע, וכל שכן שאין רע בלא טוב, וכל קיומם של העיתונים הוא משום חלק הטוב שבזה - וזהו מה שנתפרסם בהם שבמוצאי שבת יחל שיעור התניא מעל גלי האתר ברדיו...}}{{הערה|[[התוועדות]] שבת קודש פרשת נח תשכ"ה. נדפס בשיחות קודש, [[תשכ"ה]] כרך א' עמ'71}}. | ||
ההצדקה אותה מוצא הרבי לקיומו של העיתון, הוא רק כאשר העיתון יהיה מכוון לתכלית, לעבודת ה'. כך הסביר הרבי ב[[יחידות]] לאלתר וולנר, כתב הצבאי של עיתון 'הצופה' ומנהל סוכנות הידיעות עתי"ם, אשר גם מדורי החדשות צריכים להכיל תוכן יהודי: | ההצדקה אותה מוצא הרבי לקיומו של העיתון, הוא רק כאשר העיתון יהיה מכוון לתכלית, לעבודת ה'. כך הסביר הרבי ב[[יחידות]] לאלתר וולנר, כתב הצבאי של עיתון 'הצופה' ומנהל סוכנות הידיעות עתי"ם, אשר גם מדורי החדשות צריכים להכיל תוכן יהודי: |
עריכות