4,723
עריכות
מ (החלפת טקסט – "אדמו"ר הזקן " ב־"אדמו"ר הזקן ") |
אין תקציר עריכה |
||
(18 גרסאות ביניים של 10 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
ה'''חדרים''' שהוקמו על ידי [[אדמו"ר הזקן]] | ה'''חדרים''' היו ישיבות מיוחדות לאברכים מצויינים בעלי כשרונות שהוקמו על ידי [[אדמו"ר הזקן]] ב[[ליאזנא]], והיוו את הבסיס להתפשטות תורת [[חסידות חב"ד]]. | ||
==הקמת החדרים== | ==הקמת החדרים== | ||
בתקופה הראשונה להתייסדות חסידות חב"ד, ייסד [[אדמו"ר הזקן]] ישיבה ב[[ליאזנא]], שנקראה בשם "חדרים" וחולקה לשלוש מחלקות: חדר א', חדר ב' וחדר ג'. | |||
בשלוש השנים הראשונות לא פעלה ישיבה בצורה מסודרת, אלא הופצו כרוזים בעיירות הסמוכות ל[[ליאזנא]] בהם הודיעו כי אברכים המעוניינים לקבלת סדר בלימוד יכולים לשבת וללמוד בחצרו של אדמו"ר הזקן, ובמהלך שהותם במקום יוכלו לקבל ממנו סדר והדרכה בלימודיהם. תלמידי חכמים מופלגים ומצוינים מבני עליה נהרו אליו מ[[ליטא]] ו[[רייסין]]. | |||
כנראה היו שלושה זמנים כלליים בסידור החדרים: בשנת [[תקל"ג]] - אחרי הסתלקות [[המגיד ממזריטש]], בשנת [[תקל"ו]] - לאחר הכתרת אדמו"ר הזקן ב[[אסיפות תלמידי המגיד|אסיפת תלמידי המגיד]] לנשיא ליטא, ובשנת [[תקל"ח]] - כאשר חזר אדמו"ר הזקן מנסיעתו ללוות את רבי [[מנחם מענדל מוויטבסק]] ב[[עליית החסידים|עלייתו לארץ הקודש]]{{הערה|הערת הרבי בספר המאמרים תשי"א ע' 174. ושם מעיר, שלפי זה יש לתקן בהתמים חוברת ב' ע' נ (ח"א ע' 144), ובשיחת י"ט כסלו תרצ"ג אות כב (לקוטי דיבורים בלה"ק ח"א ע' 43); בהתמים שם, שהחדרים נוסדו בשנים תקל"ו ותקל"ח (וכן משמע בלקוטי דיבורים בלה"ק ח"ב ע' 365). ובשיחת י"ט כסלו שם, שנוסדו חדר א' - תקל"ח; חדר ב' - תק"מ; חדר ג' - תקמ"ב. ובליקוטי דיבורים בלה"ק חלק ב' ע' 325, שחדר ג' נוסד בתקמ"ג. ובספר השיחות השי"ת ע' 362, שהחדרים נוסדו בשנת תקכ"ה.}}. | |||
==סדר החדרים== | |||
הישיבה חולקה לשלוש מחלקות שנקראו בשם "חדרים": חדר א', חדר ב' וחדר ג'. החדרים נוהלו בפועל על ידי אחיו רבי [[משה (אח אדמו"ר הזקן)|משה]] ורבי [[מרדכי פוזנר]], כאשר ה[[ראש ישיבה]] היה אחיו רבי [[יהודה לייב (אח אדמו"ר הזקן)|יהודה לייב]] (המהרי"ל מיאנוביטש). | |||
עם חדר א' למד אדמו"ר הזקן חמש שנים. בחדר ב' וג' זמן הלימוד היה שלוש שנים{{הערה|לקוטי דיבורים בלה"ק ח"א ע' 43.}}. התלמידים היו [[משכיל (תורת החסידות)|משכילים]] גדולים, ובמשך עשרים שנה עמלו בענינים העמוקים ביותר בתורת החסידות{{הערה|לקוטי דיבורים בלה"ק ח"ב ע' 285.}}. | |||
כדי להתקבל לחדר א', המחלקה הגבוהה בסדר זה, דרשו מהמועמד בקיאות בכל ה[[ש"ס]], במדרשים, ב[[שיטת החקירה|ספרי חקירה]] ו[[קבלה]]{{הערה|לקוטי דיבורים שם. רשימת היומן עמוד שח; ועיין שם פרטי הלשונות בקיאות בש"ס ומדרש, דורך גיין כוזרי ועיקרים, בעהאווענט (=ידיעה) בזוהר. ובשיחת ח"י אלול תש"ד (ספר השיחות בלה"ק ע' קמט): בש"ס בבלי וירושלמי.}}. | |||
בחדרים א' וב' ביחד היו כמעט ארבעה מנינים{{הערה|שיחת ח"י אלול תש"ד שם.}}. | |||
תלמידי ה'חדרים' זכו לקירובים מיוחדים מ[[אדמו"ר הזקן]] שהיה אומר בפניהם שיעורי מיוחדים בלימוד הגמרא, ואף היה חוזר בפניהם [[מאמרי חסידות]] מיוחדים. | |||
היו גם חדרים ד' וה' אבל היו רק מבחירי החסידים לא כמו חדרים א' ב' ג' שעמהם למד אדמו"ר הזקן{{הערה|[[רשימת היומן]] עמוד שפד.}}. | |||
==מתלמידי החדרים== | |||
*ר' [[פינחס רייזס]]{{הערה|ליקוטי דיבורים בלה"ק חלק ב' ע' 325.}} | |||
*ר' [[זאב וילנקר]]. | |||
==לקריאה נוספת== | |||
*'''מהפכת החדרים של אדמו"ר הזקן''', שניאור זלמן ברגר, גיליון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] מס' 1292 ע' 28-34. | |||
{{הערות שוליים}} | |||
{{תבנית:ישיבות חב"ד לפני תומכי תמימים}} | |||
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד ברוסיה]] | [[קטגוריה:ישיבות חב"ד ברוסיה]] | ||
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד שנסגרו]] | [[קטגוריה:ישיבות חב"ד שנסגרו]] |
עריכות