14,699
עריכות
מ (החלפת טקסט – "התוועדות " ב־"התוועדות ") |
מ (החלפת טקסט – "אדמו"ר האמצעי " ב־"אדמו"ר האמצעי ") |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ: בית הכנסת האדמור האמצעי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שיפוצים בית הכנסת [[אדמו"ר האמצעי]] ב[[חברון]]]] | [[קובץ: בית הכנסת האדמור האמצעי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שיפוצים בית הכנסת [[אדמו"ר האמצעי]] ב[[חברון]]]] | ||
'''בית כנסת אדמו"ר האמצעי בחברון''' הוא בית הכנסת החב"די העתיק ביותר ב[[ארץ הקודש]], ואולי בעולם כולו. הוא נקנה מכספו של [[אדמו"ר האמצעי]]. | '''בית כנסת [[אדמו"ר האמצעי]] בחברון''' הוא בית הכנסת החב"די העתיק ביותר ב[[ארץ הקודש]], ואולי בעולם כולו. הוא נקנה מכספו של [[אדמו"ר האמצעי]]. | ||
בעיתון ‘הצבי' מיום ט' ב[[אייר]] [[תרמ"ה]], כותב הרב סלימן מני, רב עדת הספרדים בחברון ש"הספרדים נתנו להם בית הכנסת הקטנה אשר עד עתה הוא תחת ידם". | בעיתון ‘הצבי' מיום ט' ב[[אייר]] [[תרמ"ה]], כותב הרב סלימן מני, רב עדת הספרדים בחברון ש"הספרדים נתנו להם בית הכנסת הקטנה אשר עד עתה הוא תחת ידם". | ||
כאשר עלו חסידי חב"ד ל[[חברון]] בשנת [[תקפ"ג]], קנה | כאשר עלו חסידי חב"ד ל[[חברון]] בשנת [[תקפ"ג]], קנה ה[[אדמו"ר האמצעי]] חדר או שניים מחדריו של בית הכנסת הספרדי ‘אברהם אבינו', והקצום לבית הכנסת מיוחד עבור חסידי חב"ד. לאחר התרחבותה של הקהילה החב"דית, הוקם בית כנסת נוסף שנקרא לאחר הסתלקות [[אדמו"ר הצמח צדק]] בשם [[בית מנחם חברון|בית מנחם]]. | ||
חשיבות רבה נודעה לבית הכנסת אברהם אבינו. במשך דורות רבים התקיימו בו מנייני תפילה, שיעורי תורה וחסידות. | חשיבות רבה נודעה לבית הכנסת אברהם אבינו. במשך דורות רבים התקיימו בו מנייני תפילה, שיעורי תורה וחסידות. | ||
שורה 12: | שורה 12: | ||
כאשר הרב משה לוינגר, אבי הישוב היהודי בחברון, נכנס ל'[[יחידות]]' אצל [[הרבי]] ב[[חודש ניסן]] תשמ"א, אמר לו הרבי בנוגע לקניית [[בית רומנו]]: "תקחו את הבית שלנו כמו שלקחתם את ‘בית הדסה' ובית הכנסת ‘אברהם אבינו', זה דבר חשוב". | כאשר הרב משה לוינגר, אבי הישוב היהודי בחברון, נכנס ל'[[יחידות]]' אצל [[הרבי]] ב[[חודש ניסן]] תשמ"א, אמר לו הרבי בנוגע לקניית [[בית רומנו]]: "תקחו את הבית שלנו כמו שלקחתם את ‘בית הדסה' ובית הכנסת ‘אברהם אבינו', זה דבר חשוב". | ||
ההתחדשות המעשית של המקום על ידי חב"ד החלה על ידי הרב [[יצחק פייביש גינזבורג]]. הוא הקים שם [[כולל]] ללימוד [[חסידות]], ובמשך שנים רבות למדו בו שיעורי חסידות. על פי הוראת הרבי לרב גינזבורג, נקרא המקום "בית הכנסת [[הרבנית מנוחה רחל|מנוחה רחל]]", על שם בתו של | ההתחדשות המעשית של המקום על ידי חב"ד החלה על ידי הרב [[יצחק פייביש גינזבורג]]. הוא הקים שם [[כולל]] ללימוד [[חסידות]], ובמשך שנים רבות למדו בו שיעורי חסידות. על פי הוראת הרבי לרב גינזבורג, נקרא המקום "בית הכנסת [[הרבנית מנוחה רחל|מנוחה רחל]]", על שם בתו של ה[[אדמו"ר האמצעי]] שהתגוררה בחברון והיתה מהדמויות הבולטות בה. | ||
רבותינו נשיאנו ייחסו חשיבות מיוחדת למקום, וב[[התוועדות]] ט-י כסלו [[תש"מ]], התעכב הרבי על המקום הזה, ואמר שכאשר היו תחת שלטון הצאר והיהודים היו בדוחק גדול של פרנסה, גבה | רבותינו נשיאנו ייחסו חשיבות מיוחדת למקום, וב[[התוועדות]] ט-י כסלו [[תש"מ]], התעכב הרבי על המקום הזה, ואמר שכאשר היו תחת שלטון הצאר והיהודים היו בדוחק גדול של פרנסה, גבה ה[[אדמו"ר האמצעי]] כסף מיהודים, גם עניים, ובכסף זה ציווה לקנות שטחים בעיר האבות חברון. | ||
למרות קדושתו וחשיבותו ההיסטורית של המקום, לא היה מי שלקח על עצמו את היוזמה לפאר ולרומם את המקום, הן ויזואלית והן מהותית. שליח הרבי בחברון, הרב [[דני כהן]] החליט בשנת [[תשס"ד]] לשפץ את בית הכנסת ולהופכו לאבן פנינה בחברון שתמשוך אליה את רבבות התיירים. | למרות קדושתו וחשיבותו ההיסטורית של המקום, לא היה מי שלקח על עצמו את היוזמה לפאר ולרומם את המקום, הן ויזואלית והן מהותית. שליח הרבי בחברון, הרב [[דני כהן]] החליט בשנת [[תשס"ד]] לשפץ את בית הכנסת ולהופכו לאבן פנינה בחברון שתמשוך אליה את רבבות התיירים. |
עריכות