14,699
עריכות
מ (קטגוריה) |
מ (החלפת טקסט – "אדמו"ר המהר"ש " ב־"אדמו"ר המהר"ש ") |
||
שורה 10: | שורה 10: | ||
כבן עשר היה כאשר עלה עם משפחתו ל[[ארץ הקודש]], בה השתקעו בעיר [[חברון]] ובה גם התגוררה אם סבתו - הרבנית [[מנוחה רחל (בת אדמו"ר האמצעי)|מנוחה רחל סלונים]], בת [[אדמו"ר האמצעי]]. | כבן עשר היה כאשר עלה עם משפחתו ל[[ארץ הקודש]], בה השתקעו בעיר [[חברון]] ובה גם התגוררה אם סבתו - הרבנית [[מנוחה רחל (בת אדמו"ר האמצעי)|מנוחה רחל סלונים]], בת [[אדמו"ר האמצעי]]. | ||
בהיותו כבן שבע-עשרה, ביום י"א בסיון [[תר"מ]], נשא לאישה את הרבנית [[חנה ברכה אשכנזי]], בתו של הרב [[דובער אשכנזי]] המכונה "בערל' קאליסקער". הרב בערל' היה 'חוזר' של [[אדמו"ר הצמח צדק]] ובן בית אצלו. כמו כן היה '[[חוזר]]' אצל [[אדמו"ר המהר"ש]] וחברותא שלו. בשנת [[תרל"ג]] עלה לארץ הקודש בהוראת אדמו"ר המהר"ש והשתקע בחברון ועד מהרה נמנה על ראשי העדה החברונית. | בהיותו כבן שבע-עשרה, ביום י"א בסיון [[תר"מ]], נשא לאישה את הרבנית [[חנה ברכה אשכנזי]], בתו של הרב [[דובער אשכנזי]] המכונה "בערל' קאליסקער". הרב בערל' היה 'חוזר' של [[אדמו"ר הצמח צדק]] ובן בית אצלו. כמו כן היה '[[חוזר]]' אצל [[אדמו"ר המהר"ש]] וחברותא שלו. בשנת [[תרל"ג]] עלה לארץ הקודש בהוראת [[אדמו"ר המהר"ש]] והשתקע בחברון ועד מהרה נמנה על ראשי העדה החברונית. | ||
לאחר נישואיו המשיך לשקוד וללמוד עם בן דוד אביו הרב [[שניאור זלמן סלונים]], נין [[אדמו"ר האמצעי]] (מספר שנים לאחר מכן, זכה הרב סלונים ללמוד בצוותא עם [[אדמו"ר הרש"ב]], ולאחר מכן כיהן 37 שנים כרב קהילת [[חב"ד]] ב[[תל אביב]]-יפו). שני הצעירים שהיו גאונים ב[[נגלה]] ו[[חסידות]], שקדו בלימודם יומם ולילה. | לאחר נישואיו המשיך לשקוד וללמוד עם בן דוד אביו הרב [[שניאור זלמן סלונים]], נין [[אדמו"ר האמצעי]] (מספר שנים לאחר מכן, זכה הרב סלונים ללמוד בצוותא עם [[אדמו"ר הרש"ב]], ולאחר מכן כיהן 37 שנים כרב קהילת [[חב"ד]] ב[[תל אביב]]-יפו). שני הצעירים שהיו גאונים ב[[נגלה]] ו[[חסידות]], שקדו בלימודם יומם ולילה. |
עריכות